15 תגובות   יום ראשון, 26/8/07, 12:44

לפני שנים, פלוס מינוס התקופה הביזנטית, התחיל באז הצימרים הגדול. אם אתה לא שם אתה לא רומנטיקן. עד שלא מלאו תחתוניך בר לא ידעת חדווה אמיתית.  גם אני , קוקיצה אורבאנית שכמותי, הוזמנתי על אפי וירכיי לסוף שבוע לוהט עטוף בגאזה רומנטית אי שם בין קברי צדיקים ויללת תנים נוגה. 

הדרך לצפון נעימה. גג פתוח, ראש פתוח, הכול פתוח. הרוח משחקת בשיער ובכל עצירה הוא נשאר עומד כאילו אך זה ליקקתי בחדווה שקע חשמלי. אבל מה לנו כי נלין. הגענו בצהרי יום יפה אל הצימר.

לא משנה איך נראה המקום. עצים פה ושם. ערסלים. קורי עכביש דקורטיביים. מים משוכפלים (מקום אקולוגי. אתה מתרחץ במה שאתה משתין אחרי סינון וגירוש שדים).מרפסת עם נוף טרשים ובעלי בית מבית מדרשה של גולדה מאיר. הם לא נחמדים. כל זה לא חשוב. 

אז על שום מה אנחנו פה? או! רומנטיקה. מבטים נוגים ועמוקים, גילויים הדדיים, שיחות על יין וגוויות עיזים. בעיה. זה לא שלא היה לנו על מה לדבר. זה לא שלא היה על מה להסתכל. אבל כשאתה מגיע ללונה פארק של טבע ואויר צח, כדרכם של עוללי עיר אתה רוצה לבדוק את גזרת ההתרחשות בדרך משלך, רק שלא נעים. 

במרפסת, הוא חושב שזה מצחיק לענות לתנים המייללים בנפיחה משלו לירח. אבל לא נעים ולכן הוא נופח לעברי מבט. אני לא יכולה להשיב מבט כי רחמנות. אני מכירה אותו שנים. המבט הזה הוא הדבר האחרון שאני רוצה שהוא יתקע בי. אני גם לא יכולה לצוות עליו ללכת על זה כי why encourage the child... 

אני רוצה סתם לתפוס תנומה באלכסון במיטה הגדולה והוא רוצה ללכת לזרוק מקלות לכלב הלוקאלי ולא נעים כי צריך הכול ברומנטיקה. אנחנו מזמינים ארוחה מפורצצת למרות שהוא מת שאני אכין את הבולונז. אנחנו שוכבים ברומנטיקה למרות שבא לי לקרוע ממנו את הבגדים ולצחוק כשהוא שם לי את המסטיק בפופיק כדי לפנות את הפה לדברים אחרים. כמו שאנחנו רגילים. כמו שאנחנו אוהבים. 

בבוקר קמנו סחוטים וחיוורים מרוב רומנטיקה צפונית. עורנו קמוט כשל עולל משהייה מיותרת בג'קוזי. קיבותינו חידודין חידודין. ארזנו נסענו. חזרנו הביתה וחגגנו את אהבתנו ברומנטיקה הברוכה שלנו.  Food fight עם הרפיה, סרט טוב בערבוביה על הספה ושינה מתוקה נטולת מרכיבים אורגניים. 

זה לא שיש לי משהו נגד צימרים. רק נגד רומנטיקה מאורגנת. ואני מודה,השגרה טובה לי כשהיא טובה וגם כשהיא ככה ככה, כי זה בסדר. ורומנטיקה בשבילי זה כשהוא היה מנשק לי את העין סתם ככה וצוחקקקק. 

נפרדנו. זה לא משנה. צימר מבחינתי זה לגמרי פאסה. 

דרג את התוכן: