התישבתי אצלה במשרד עייפה, מותשת, מבפנים. שאלתי משהו היא ענתה הייתי כולי מכווצת מרגישה למטה כל כך קטנה כל כך אבודה. כל כך. "למה את כל כך כועסת?" היא שאלה פתאום. נורא בטבעיות. ופתאום הדמעות זלגו, בלי שליטה, בלי שום הכנה מוקדמת. במקום הכי הזוי לבכות. יצאתי משם והלכתי ברחוב ולא הצלחתי להפסיק לבכות ולא הצלחתי להפסיק לכעוס. עלי, עליהם, על כולם.
אחר כך נשמתי ובחרתי שלא להתייאש. גם ככה אין לי את האופציה הזו אז למה להשתעשע במחשבה? נשמתי שוב, ושוב, ושוב. לפעמים נשימה זה כל מה שצריך באמצע הרחוב כשהדמעות זולגות ואתה מרגיש כמו ילד קטן שהלך לאיבוד. |
סקרלט אש
בתגובה על מקוללת
לב_פועם
בתגובה על בדרך לזוגיות
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לי זה עוזר,
http://www.youtube.com/watch?v=LO5p0yahPKY
חג שמח
נשמה - מהמילה נשימה.
אני יכול להגיד לך בוודאות שאם אנשים היו נושמים נכון הרבה מאד מחלות ומצוקות היו נמנעות.
אז אל תשכחי לנשום עמוק מפעם לפעם ולעשות את זה מכל הלב - ולא להתייאש.
העולם הזה זקוק לאנשים טובים!!!
מאחל לך רק טוב
אז קחי אויר...
הכל בסדר..
לפעמים זה טוב ללכת לאיבוד
כי ככה מוצאים את הדרך הנכונה חזרה ...
שולח חיבוק ...
וגם ערכת שילטי הכוונה ....
:-)
אחר כך נשמתי ובחרתי שלא להתייאש. גם ככה אין לי את האופציה הזו אז למה להשתעשע במחשבה? נשמתי שוב, ושוב, ושוב. לפעמים נשימה זה כל מה שצריך באמצע הרחוב כשהדמעות זולגות
ואתה מרגיש כמו ילד קטן שהלך לאיבוד.....?
או שלא הלך לאיבוד שהלך לאיבוד .?
ואולי איזה חיבוק
אפילו מאישה זרה
עושה הבדל בהרגשה
האויר למעלה דליל...
לא תמיד חשוב להיות שם ...