כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/10/09 20:28:
    רב תודות לאה וחג שמח.
      1/10/09 20:03:


    חיים, כתיבה מעולה, עלילה מתפתחת נכון, דמויות עגולות ובהירות , אוהבת מאוד את הסיפור

    תודה חיים חג שמח ו*

    לאה

      1/10/09 06:36:
    תודה רבה ענתי עבור המחמאות החמות, שימחת אותי.
      1/10/09 06:23:


    זה כמו סצנה מאיזה סרט,\

    כל תהליך ההתרגשות בבחירת השעון

     

    תודה חיים,,הכתיבה משובחת במיוחד,,,,,*

    0

    מעשה באורלוגין – 'שקיעה אפריקנית' – קטע מנובלה

    4 תגובות   יום רביעי, 30/9/09, 17:19

    תנועה דלילה של קונים התנהלה לאיטה במעברים שבין המדפים הגדושים במוצרים, בחלל הכולבו. ליד אחת הקופות עמדה קבוצה של כחצי תריסר קונים, מעסיקה קופאית כהת עור יחידה. יתר הקופות היו סגורות. עברון עצר לרגע חוכך בדעתו, והוביל את שץ לעבר אחד המעברים שהיו פנויים מאדם.

    'בכל הקשור להנעלה וביגוד לא זה המקום.' הסביר לשץ תוך שהוא שועט קדימה מבלי להעיף מבט, ולו חטוף, במוצרים השונים על המדפים משני עבריהם. 'לגבי מוצרים מיוחדים, כמו מכשירים אלקטרוניים, מצלמות ותכשיטים, זה המקום הבלעדי – מיד תראה!' הוסיף בנשימה חטופה.

    קיר גדול של פרספקס שקוף ניצב מעבר למדפים, חוצץ בין רבעו המרוחק של האולם גדל הממדים, לחלק הארי שממנו באו. מוצרי יוקרה גדשו מדפיו נשקפים מבעד לקיר הפלסטיק השקוף דומים היו לעדיי יקר של אוצר מדינה שהוצבו לתצוגה בלבד. בפינה המרוחקת מאחורי חיץ מלבני, שקוף אף הוא, ישב אדם אירופי במראהו, לבוש בקפידה בחליפה קיצית מלאה, מעונב, סמוך אל מכתבתו שוקד על ניירותיו.

    כשידו על ידית דלת האגף הממוזג, בקיר החוצץ והשקוף, הפנה עברון לשץ את פניו הסמוקים. 'המחלקה הראשונה של האסטרו.' לחש בחיוך נרגש.

    האדם מאחורי המכתבה שהבחין בהם, קם ממקומו מחייך, ניגש אל דלת משרדו השקופה ופתחה לרווחה – ממתין להם.

    'מר ארנו, ידיד יקר, הגענו בזמן, לא כן?' פנה אליו עברון תוך לחיצת ידו המושטת. 'האגרונום שץ!' הכריז עברון בגאווה, מציג את שץ לידידו. 'מאתמול הוא אתנו לעוד שנתיים בדיוק.'

    'ברוך הבא! קיבלו אותך כיאות אני מקווה.' פנה מנהל האסטרו לשץ ולחץ אל ידו באדיבות. 'בואו שבו בבקשה. הוסיף מיד. ושלושתם ניגשו למכתבתו והסבו במקומותיהם משני צדדיה.

    'הוא מתאכסן במלון אני מבין?' שאל המנהל.

    'כן בהחלט, הוא קצת סובל מ"תיסמונת החודש הראשון" אם כי הוא מתחיל להסתגל.' הסביר לו עברון באריכות.

    שץ נע על מושבו בחוסר נוחות, דנים היו בו שניהם כמו בשעונו המיועד של עברון.

    'סקוטש פרייה'. אמר המנהל בהבנה מרובה, תומך סנטרו בידו הימנית.

    'סקוטש פרייה' החרה אחריו עברון בתמימות דעים מוחלטת.

    אלוהים אדירים!!! נאנק שץ בקרבו, כלתה נפשו למעט מים.

    אלא משנמזג המשקה, לאחר שהמנהל זימן אליו בהנפת זרוע בודדת שרת אלמוני, והוחלפו הברכות, התאושש שץ במידה מרובה ולאחר הכוס השניה אותה ביקש ביוזמתו, הוקל לו מאוד.

    ארנו נשא פניו ונעץ מבטו בשרת שהמתין להוראותיו, ליד דלת משרדו. 'הבא את הדגמים בבקשה.' ציווה משנכנס השרת והתייצב לפני מכתבתו, מאחורי גבו של שץ.

    השרת ניגש לשידת מגירות שעמדה סמוך לקיר לשמאלם, ופתח את המגירה העליונה. עברון נדרך כיבה את הסיגריה שזה עתה הצית במאפרה, והזדקף בכיסאו במתיחות עיניו עוקבות אחר תנועותיו של השרת.

    'יש לנו הפעם חמישה דגמים שונים.' ציין ארנו, כשקצהו של חיוך מתגנב לשפתיו.

    שץ שהבחין בכך לא יכול היה לקבוע בבירור אם הייתה זו תגובתו של עברון, שגרמה לו לארנו  קורת רוח כה מרובה, או האם עצם המעמד והגאווה בהצגת שכיות החמדה של עיסקו, הוא אשר עמד מאחורי חיוכו המרומז של ארנו. מכל מקום השעונים הובאו על גבי מגש, כאשר קופסאותיהם המאורכות פתוחות ומכסיהן נתונים תחתן ובהן השעונים, עטופים בשרוולוני פלסטיק שקופים וחתומים, ותוויות מעוטרות נושאות את שם החברה וסמליה ואת שם הדגם הייחודי  צמודים לכל אחד ואחד מהם, בחוט דקיק שחור.

    'המחירים נעים בין שמונה לשנים עשר אלף בכסף מקומי.' ציין ארנו. 'ויכול אתה להיות סמוך ובטוח ידידי, שאין זו רמת המחירים ממנה תיהנה שאר הקליינטורה שלנו.'

    עברון נובר היה בקופסאות בלהיטות רבה, מוציא כל דגם ודגם ובוחנו מכל זוויותיו.

    'ראובן, אתה שותק? תגיד איזו מילה טובה, מה מוצא חן בעיניך?' שאל עברון מקפיד לדבוק בשפה הצרפתית.

    העיצוב של כל החמישה היה יפה להפליא, אוטומטיים ולכולם אשנב עם תאריכון במקומה של הספרה שלוש. אחד מהם לוח מחוגיו זהוב, שניים לבנים דגם רבוע ומשנהו עגול; שני הנותרים שחורים היו גדולים מעט מהשאר, אף הם דגם אחד רבוע ומשנהו עגול אלא שהעגול ביניהם היה משולב בשעון עצר ואכן נראה יותר מתוחכם מכל היתר.

    'צר לי להתערב.' העיר ארנו, 'אך מר שץ במידה ויבקש לרכוש שעון, עובדה שלכשעצמה תשמח אותי מאוד יאלץ להמתין למשלוח הבא.'

    'אני מבין.' השיב עברון מבלי להסב עיניו מהדגם שבחן. 'טוב ידידי,' הוסיף לאחר דקות מספר של בחינה ועיון נוספים. 'אני בוחר בזה.' והורה לו את הדגם הגדול מכולם, אותו הוסיף הוא לאחוז בידו.

    'תרצה בודאי לראות את כל יתר השעונים מהדגם שבחרת?' שאל ארנו רטורית, ובעוד הוא מורה לשרת להביא את שאר השעונים, שלף עברון את פנקס המחאותיו והחל רושם לו המחאה על סך שמונה עשר אלף פרנק (כשישים וחמישה דולר).

    'השגרירות בשעה זו מצוייה בסייסטה, עד לשתיים וחצי.' הרים עברון את פניו משעונו החדש בחיוך מאיר, פונה לשץ בעיניים בורקות.

    'שעון יפהפה, תתחדש.' נזכר שץ לברכו.

    'אכן בחירה מאוד מוצלחת, מחמאותיי.' צרף ארנו את קולו לברכות. 'מן הראוי שנרים כוסית נוספת לרגל המאורע.'

    © חיים קדמן 1989 – כל הזכויות שמורות

    דרג את התוכן: