היום כשחזרתי מהקיוסק השכונתי בשעה23:15 לערך, פגש אותי איזה נער בן 18 חרדי וירא שמיים, שכן שלי ברחוב חנה סנש. הוא שואל אותי אם יש לי ארבעת המינים. אמרתי לושמצבי הכלכלי כל כך קשה שאפילו האברך שאני שוכר בשכר חודשי לא יכולתי לשלם לו אתכל הסכום שאני חייב לו עבור חודש הלימודים האחרון. (כל 28 לחודש אני משלם לו עלאותו חודש) הוא אמר לי שהוא יכול למכור לי ארבעת המינים ב100 שקל. אמרתי לו שגם אתזה אינני יכול לתת לו מצבי קשה עד כדי כך. אז הוא אמר לי: "תשמע, אני אתן לךעכשיו ארבעת המינים. כשיהיה לך תשלם לי." אמרתי לו: "לא, אני לא מרגישנוח עם זה..." אמר לי: "תשמע, אני מכיר אותך... אנחנו שכנים..... אתהתשלם לי. אני לא דואג." ופתח את הדלתהאחורית של האוטו ונתן לי אתרוג. אמר: "זה אתרוג שכשר לברכה." אחר כךפתח את תא המטען והוציא לי לולב מהודר. אחר כך הוציא לי הדסים ובדק לי סט מהודרונתן לי. הוא אמר שרק ההדסים עולים 80 שקל. (והוא צדק. אני יודע מה זה הדסים...)הסמקתי וכולי התביישתי. הוא אמר לי: "אתה רואה את הבית הזה? – פה למעלה אניגר. קוראים לי נדב מטטוב. תבוא לשם. אם אני לא שם, תן לאמי. היא תקח את כספךעבורי" והלך. דמעות ירדו לי מהעיניים !
לא סתם אני בחרתי לגור ברח' חֻלְדָּההַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן-תִּקְוָה בֶּן-חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים בעירושל רבי עקיבא בן יוסף. עיר של חכמים וסופרים. בפורים אני מקבל משלוחי מנותמהשכנים. בערב יום כיפור שלשה שכנים נתנו לי ממטעמיהם שאכלו ואחד מהם גם הציע לילאכול אתו סעודה מפסקת. אני כל כך התמוגגתי מהסיפור שהיה לי עכשיו עם הבחור הזהשאני הייתי חייב לכתוב לכם עבורו. זה מוגג אותי לגמרי....
אמר רבי יוסי בן קסמא, |