"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
אבל בלילה בלילה אני חולמת ב... (בשום שפה?) – על המבט למעמקים
קמפבל, שאותו ציטטתי בפוסט הקודם, אומר שמיתוס הוא חלום ציבורי וחלום הוא מיתוס פרטי. האמת של המיתוסים לפי קמפבל, השייך לאסכולה היונגיאנית, נמצאת ברובד הסימבולי שלהם. האירועים ודמויות שלוקחים חלק במיתוס ובחלום מסמלים תכנים פנימיים לא מודעים. המיתוסים מסמלים תכנים שמשותפים לכולנו – ארכיטיפים – ואילו החלום הוא הדרך הפרטית של כל אחד מאיתנו להתחבר לתכנים המיתיים כך שיהיו רלוונטיים לנו - לחיינו כאן ועכשיו. גם כאשר אנחנו חולמים על אירועים קונקרטיים שהתרחשו אתמול אפשר לפרש אותם באופן סימבולי כך שהתכנים שלהם יצביעו על מצבי נפש עמוקים יותר ואפשר לצורך כך להיעזר לפעמים בדמיון שלהם לתכנים מיתיים ידועים. לעתים רחוקות קורה אפילו שמישהו חולם חלום שבמובהק משחזר מיתוס קולקטיבי שהחולם לא בהכרח מכיר אותו. בכל מקרה, כאמור, הדמויות והאירועים בחלום אמורים להתפרש באופן סימבולי. לדוגמה, אם אנחנו חולמות על גבר שרודף אחרינו, ייתכן שאנחנו חולמות על הצד הגברי שבתוכנו המנסה לקבל ביטוי (לא בטוחה שזו דוגמה מעולה, מצטערת. זה מה שעלה לי ברגע זה). עד כמה שאני יודעת, רוב הסיוטים שלנו, לובשים צורה של תוכן חיצוני כלשהו – חיה שרודפת אחרינו, נפילה מצוק, חזרה לצבא, רעול פנים שנכנס אלינו הביתה ועוד. ואכן, כך היה אצלי במשך שנים: התגלגלתי על כבישים בלי יכולת לקום, פורצים נכנסו לי לבית, איבדתי את החתולה שלי ועוד. על פי התיאוריה היונגיאנית גם תכנים אלו היה אפשר לפרש כסימבולים למאווים, פחדים, תהליכים וכו', שנמצאו ברובד עמוק ולא מודע שלי. ואולם, בתקופה האחרונה, חוזר אצלי סיוט שכאילו השיל כל לבוש סימבולי: בסיוט אני בוכה ללא סיבה ויודעת שחזר הדיכאון. במקום להלביש את הפחד מהדיכאון בדמות חיצונית כלשהי אני חולמת עליו בגלוי. או שמא גם זה מסמל פחד עמוק עוד יותר? מעולם לא עברתי טיפול יונגיאני, למרות שהרבה פעמים חשבתי על זה. הייתי אמנם רוצה למצוא בתוכי איזשהם תכנים עמוקים אבל אני כנראה חוששת שכל מה שאמצא שם הוא תהום שחורה חסרת כל תוכן או סתם נטייה לחוסר בסרוטונין. |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני גם מרגישה שחלומות מרפאים אותי.
מתחברת מאוד .חלומות רבים ומצבים אמוציונאליים שנגרמו לי בלילה ממראות ורגשות \עשו לי ממש תהליך טיפולי ,הרגשתי שאני משתחררת ממועקות ומפחדים.
להיפך, כשאנחנו ערים אנחנו מפרידים עצמנו מההיבטים התרבותיים. אנחנו מסתכלים עליהם מבחוץ. בחלום אפשר "להתחבר" אליהם ישירות - להיות אחד איתם. קסירר מכנה את המחשבה המיתית מחשבה סימפטתית (לא סינתיטית ולא אנליטית). זוהי סוג של מחשבה שדרכה מזדהים עם דברים בחוץ ולא מסתכלים עליהם.
את זה אנחנו עושים כשאנחנו ערים,לא?
במציאות כשזה קורה לי זה לא מסמן משהו טוב, אבל אולי בתור סמל בחלום, כן. אני יכולה לנסות לברר את זה.
"הייתי אמנם רוצה למצוא בתוכי איזשהם תכנים עמוקים אבל אני כנראה חוששת שכל מה שאמצא שם הוא תהום שחורה חסרת כל תוכן או סתם נטייה לחוסר בסרוטונין"...
ענת יקרה,
ויכול להיות שתמצאי בתוכך איזשהם תכנים עמוקים??
אולי כדאי לנסות? חשבי על ההזדמנות.
ובקשר לבכי ללא שליטה - לפעמים הוא מסמן משהו טוב. כך לפחות אמרו לי.
מזמינה אותך לפוסט האחרון שלי - שנכתב בדיוק מהמקום הזה (ומעוד כמה..)
מאחלת לך הרבה אהבה
יש לך כנראה אינטואיציות חזקות. אצלי לרוב אותות האזהרה שמופיעים בחלומות או בסוגים של הרגשה נבואית, מתבררים כאזעקות שווא. לעומת זאת, כשבאמת קרה משהו לא הייתי מוכנה לכך בכלל (אני אומרת את זה בהכללה גסה כי פה ושם קרה שדברים הצטלבו, אבל מעט).
חג שמח ותודה על האימון בחיבוק.
אינני זוכרת חלומות רציתי לזכור וחיפשתי ומצאתי טכניקות לזכור אותם אך בסוף לא התמדתי ואני לא .
אך אם כבר אני זוכרת , מסתבר לי בסופו של עניין שהם מאד משמעותיים לי ממבחינות שונות. ( גם אם אולי באותו
רגע לא ידעתי זאת)
בדיעבד הם מתבררים כמכינים אותי לקראת משהו ,מזהירים אותי .
כילדה קטנה ,חלמתי את מותו של אבי ,עוד בטרם נודע לנו שמת.המוזר היה שחלמתי את אופן מותו. ורק בהתבגרי ובקראי ספרים שונים על מהותם של חלומות ,הבנתי אותו לפרטיו.
בהמשך חיי כשאחי נקלע לצרות גדולות חלמתי עליו.וראיתי אותו במצוקה.. ובתקופה קשה בחיי כשלא מצאתי יותר משמעות או טעם
בחיי ,הופיעה אימי ז"ל בחלומי וונתנה לי להבין שעדיין לא הגיע זמני.
יונגיאני? אולי . אני נוטה לראות בהם אינטואיציות מאד חזקות. ואולי קשרים חזקים ביני לבין אנשים מסויימים.
כשכלבתי נפצעה קשה בתאונת דרכים חברה שהיינו מאד קרובות נפשית ,צלצלה אלי ושאלה אותי אם קרה משהו כי
היא חלמה שקראתי לה לעזרה .
נדמה לי ,שהרבה מאד מהתרבות האינדיאנית מתבססת על הסמליות שבחלום ועל הדמויות המופיעות בו
ומחנכות אותנו בין אם אלה אנשים או חיות טוטם( או לפחות מנסות.... ).
כנראה יותר לכוון היונגיאני בלי להכיר את יונג
החלום באופן כללי נראה לי נושא מרתק מאד , רק דבר אחד מצער אותי, שאין הוא יותר צבעוני.
אני זוכרת אותם בעיקר בשחור לבן...חחחח .
חג שמח מאד ענת וגם חיבוק
( זה כדי לאפשר לך הזדמנות להמשיך ולהתאמן ..... וגם בבכי ללא סיבה יש הקלה , ואז אפשר לקדם אותו כמעט ... בברכה )
תודה על החיבוק. אני צריכה להתאמן בחבקנות. אנל'ה טובה בזה עדיין.
אני לא מאמינה כתבתי לך באריכות ולא יצא כלום.
כנראה לא הייתי צריכה לכתוב את מה שכתבתי
אבל על החיבוק האדיר ששלחתי לך בסוף אני לא מוותרת
אני לא יכולה לככב כי כבר כיכבתי פוסט אחר שלך
חלום הריחוף, למשל, הוא חלום אוניברסאלי. נראה לי שכמעט כל אחד חלם פעם שהוא מרחף.
גם אני אקלקטית ומנסה לאמץ את כל מה שעובד בשבילי, או מוצא חן בעיני, בתקופה מסויימת. אני גם חושבת שבתקופות שונות עובדים דברים שונים.
הוא הגיע לזה אחרי שהוא מצא שאנשים חולמים לפעמים חלומות שהם העתקים של מיתוסים בלי שהם מכירים בכלל את המיתוסים עצמם. כידוע, גם בין מיתוסים מתרבויות שונות יש דמיון שהוא הרבה פעמים מפתיע. מכאן, יונג הגיע למסקנה שיש תכנים שהם אוניברסאליים. אני לא יודעת עד כמה הוא צודק אבל יש הרבה יופי ויצירתיות ברעיונות שלו ונעים לי לפעמים לחשוב שלא הכל פרטי, אלא יש אישהי אפשרות לאני הפרטי שלי להתחבר להיבטים תרבותיים.
אני בהחלט מתחברת לסמלים ובוודאי לתאוריה היונגיאנית
בדבר סמלים והזכרון הקולקטיבי,
ואני לא אסכוליסטית, לעולם אהיה, שכן אני אקלקטית מטיבעי ליקטתי
מה שעבד בשבילי ובוודאי פתר בעיות בשבילי.באופן מדהים
אני זוכרת בדרך כלל את חלומותי ועוסקת בהם לעיתים
כבר בלילה ובוודאי בבקר לפני שאני "שולפת" את עצמי מהמיטה.
חלומות שספרת עליהם אפיינו אותו בתקופות מסויימות בעיקר
בתקופות משבר בצעירותי המוקדמת. אני מזהה הרבה פעמים
חלומות שמנסים לומר לי על מצבי גם בהווה. אני מרחפת לא פעם בחלומותי
החלום האחרון בעניין ריחוף,היה שחלמתי שאני דואה מעל בית הורי,ותוך כדי
אני אומרת לעצמי,אבל הם כבר מתים, ואני מצליחה לעוף משם.
כאילו היתה לי שליטה על כוונת החלום.בעיני זה היה נפלא .
רעיון מוזר - לחשוב שבתוכן החלומות יש סימבולים משותפים. מה גרם ליונג לחשוב כך? על מה הוא בכלל מתבסס? אני לתומי חושב שבחלומות יש סמלים (כלומר תכנים שמצביעים על תכנים) פרטיים. לכן גם אי-אפשר ל"פתור" חלומות כמו שיוסף פתר לפרעה. נכון שפה ושם אפשר למצוא דמיון, כי יש דמיון בין בני אדם. אבל זה טריוויאלי, כמו לומר שיש בחלומות דברים מעיקים - אה, כן, רבים סובלים ממועקה כזאת או אחרת.
מענין שרעיונותיו של יונג ממשיכים להסתובב בעולם. ובעצם לא מפתיע, כשרואים אצל הצלחתם של הרנטגנים למינהם.
בעיני זה מפחיד, יותר מאשר משונה.
בלי סימבולים? השאלה עד כמה החלום משקף מציאות או מצב בהתהוות.
זה לא משונה לחלום בלי סימבולים?
למה מפליא?
ו-- לא תמיד אני עירנית מבחירה....
אותי יותר מאשר זה מעציב זה מפליא.
דרך אגב, איזה כיף לך שאת עירנית. אני יכולתי לכנות את עצמי ישנונית.
עצוב.
לא יודעת אם זה יעודד אותך במשהו, אבל- לדעתי, יש בכתיבה שלך חוכמה, רגישות ועומק שהיו מספיקים בקלות לכמה אנשים...