
| אני עומד במים. הם מגיעים לי בערך עד גובה המותניים. לוקח נשימה עמוקה, מחזיק את האוויר בפנים ונושף, ועוד אחת ועוד נשיפה, נשימה עמוקה ונשיפה "עד הסוף", עד שאין לי אוויר בריאות ואז אני צולל למים כמו אבן ושוכב על הקרקעית, חמימות המים עוטפת כמו רחם. שקט ... שם אני שוכב עד שאני ממש חייב לעלות לשאוף אוויר ובבעיטה אני עולה למעלה. מין טכס כזה שיש לי בכל פעם שאני נכנס לראשונה למים בעין גב. ולאחר שאני חוזר הביתה, אני יכול לעצום את העיניים וללא כל קושי לדמיין ולחוש את כל הטקס, במדויק. ולקבל שקט... מומלץ לכולם. (בתמונה טבריה מנמנמת באור זריחה) |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איכשהו עוד לא יצא לי לצערי הרב מאד.
אל תמותי (תודה). בואי לבקר.
עשית בסוף את הצלילה?
עושה לי טוב מעל 30 שנה המקום הזה...
פשוט לא! אל תעשי את זה. סוכות זה הזמן הגרוע ביותר להיות בכנרת. תסעי יום אחרי, שבוע אחרי, מזג האויר יהיה נפלא וכל האינדיאנים יחזרו לטיפי בו הם גרים. רק לא סוכות.
{אם את מתעקשת אז החוף הפתוח ממש ליד כפר הנופש עין גב, יחסית לא עמוס בדרך כלל ותגידי לבעלך שעד שעה 11:00 פחות או יותר יש דייג לא רע של מושטים (שידוג עם רולר ופתיון קפיץ)}.
יגאל!
כמעט ש- שאתה נפלת בשבי אחת מכתות הניו-אייג'... בחזרה לרחם , "לנוע בראשית" או משהו מהסוג הזה..
אז נרגעתי שצירפת תמונה...
שמחה שעשה לך טוב!
שיכנעת אותי ..בסוכות אנחנו נוסעים לכנרת..ויהי מה. נראה לי שנישן באוהל כי בטח לא יהיה מקום בשום מקום עם 4 קירות