| על חג הסוכות נאמר "זמן שמחתנו" ולא על שאר המועדים משום שזהו זמן גשמים שהם חיי הגוף, המצמיח מעפר להחיות כל בשר והנפש, כי "גשם נדבות תניף אלקים", [תהילים סח/י].ובמצוות חג נאמר: "ושמחת לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" [ויקרא כג/מ]. האם השמחה נתונה בידינו? הגר"א , רבנו אליהו מוילנה זצ"ל אמר שאחרי שחקר, דרש ובירר, מצא שמצוות שמחת החג היא המצווה היותר קשה בקיומה מכל מצוות התורה. החיוב של "והיית אך שמח" [דברים טז/טו] מוטל על כל אדם בישראל בכל ימי החג. בכל הימים ובכל הלילות, בלי הפסקה של רגע.ובגמרא למדנו "והיית אך שמח – לרבות ליל יום טוב אחרון של חג" [סוכות מח.]. אבל יש גם שמחה המביאה לכאב ולאובדן "ואכל ושבע, ודשן; ופנה אל-אלהים אחרים, ועבדום, ונאצוני, והפר את-בריתי" [דברים לא/כ]. שמחה מלאכותית ומאולצת, אשר קל לשמוח בה. אבל אין לה אפשרות של התמדה עד "יום טוב אחרון של חג" כי היא שמחה רגעית, שטחית ומוחזקת מכוח הנסיבות או החומרים האסורים. היא אינה נובעת מפנימיות האדם. רבינו בחיי אומר "תחת אשר לא עבדת את ה' א-להיך בשמחה. יאשימנו הכתוב בעבדו השי"ת ולא היתה העבודה בשמחה, לפי שחייב האדם על השמחה בהתעסקו במצות, והשמחה במעשה המצוה מצוה בפני עצמה, מלבד השכר שיש לו על המצוה יש לו שכר על השמחה, ועל כן יעניש בכאן למי שעובד עבודת המצוה כשלא עשאה בשמחה, ולכך צריך שיעשה אדם המצות בשמחה ובכוונה שלמה"ו) "(דברים פרק כח) נראה שבקיום המצוות יש שני מרכיבים: האחד, הציווי עצמו על המצווה. השני, החובה לשמוח בקיום המצווה. למונח "שמחה" אין הגדרה חד-משמעית. לכאורה, חובה לשמוח בזמן קיום המצווה, מפני שקיום המצווה טוב יותר והשפעתה טובה יותר על אישיות האדם אם היא תקוים מתוך שמחה, מתוך הזדהות פנימית והסכמה מצד האדם. לפי גישה זו יש חשיבות לכוונת האדם בעת קיום המצווה. שמחה יכולה להיות גם ביטוי להכרה של מקיים המצווה בכך שציווי ה' הוא הייעוד האמִיתי של עם ישראל. ברוח זו מתבטא ר' וידאל יום-טוב מטולושה (1283-1360), מחבר ה"מגיד משנה", בסוף הלכות לולב (ח, טו): "אמרו: 'ושבחתי אני את השמחה - זו שמחה של מצווה' (שבת ל ע"ב). ועיקר הדבר הוא, שאין ראוי לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן, אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן... יבין (האדם) ...כשהוא עושה מה שנברא בשבילו, ישמח ויגיל, לפי ששמחת שאר דברים תלויה בדברים בטלים שאינן קיימים, אבל השמחה בעשיית המצוות ובלמידת התורה והחכמה היא השמחה האמיתית". נראה שמצוות השמחה מציבה בפנינו אתגר של עידון נפש, שמכריח אותנו להתעלות מעל השמחה היצרית בלבד, הרגעית, ולהתחבר לעמקי הנפש למצוא שם את האושר האמיתי שבחיים. שמחה שהיא למעשה האושר שבמציאת המשמעות. חג שמח! |