אתרוג בגודל סוס
סיפור לסוכות....
בעיירה קטנה ונידחת , במדינת פולין,
חי לו לפני שנים רבות,
יקותיאל המלמד, הוא חי חיי עוני ודלות
כמו כל מלמדי התינוקות, אך על אף
עוניו דבק במצווה אחת, מקפיד ומתפאר בה,
מצוות אתרוג בחג הסוכות.
האתרוג יקר מציאות היה אז,
מעבר לים הם הובאו ויקרים מאד היו.
כל ימות השנה אסף המלמד פרוטה לפרוטה
כדי לקנות לחג אתרוג מהודר.
ככל שהתקרב החג רבתה התכונה בעיירה,
ערימות סכך בכל מקום, סולמות וקרשים
וסוכות נאות צצו בכל חצר. הנה הגיע היום
המיוחל- ערב סוכות. לקח יקותיאל את כספו
בצרור והלך לכוון השוק לקנות אתרוג,
הולך הוא בדרך ומדמיין הוא את האתרוג,
צהוב גדול , ריחני, ופיטם לו בקצה.
עודו הוזה והנה הוא רואה מרחוק את שמריהו העגלון-
אך מה זה?, היכן סוסו ועגלתו?
אפל וחפוי ראש צעד לקראתו העגלון,
כמו שחרב עליו עולמו. ערב חג היום ,
ולמה נפלו פניך., שאל יקותיאל את העגלון,
אויה, צרה גדולה נפלה עלי, נאנח העגלון,
סוסי נפל לפתע ומת. עתה נותרתי בחוסר כל,
ומה אעשה לפרנסת משפחתי? נכמרו רחמיו של
יקותיאל על העגלון ובלי להסס ,שלף את צרור הכסף
שהיה מיועד לאתרוג ונתן לעגלון-
קח לך וקנה לך סוס אחר- טרם ענה דבר העגלון,
הסתובב יקותיאל ושב לביתו. שב המלמד לביתו
ללא אתרוג וללא הכסף, בהיכנסו קידמה אישתו
את פניו ושאלה: מה זה הקדמת היום לשוב?
היכן האתרוג? מדוע לא קנית? שתק יקותיאל,
אך אישתו לא חדלה משאלותיה ומלהציק לו,
ולא יכל עוד לשתוק , והשיב לה: קניתי אתרוג
גדול מאד- גודלו כגודל סוס.
עתה סיפר המלמד לאישתו את כל הסיפור.
שמעה האשה, ונאנחה, ואמרה: לו יהי כך.
בפרוס החג בא יקותיאל אל סוכתו, ומה רואות עיניו?
בפתח הסוכה ניצבים כל ראשי הקהילה ונכבדיה,
נושאים בידיהם אתרוג גדול מאין כמוהו,
מהודר שבמהודר, שעין לא ראתה.
פתח ראש הקהילה ואמר: דבר המעשה שעשית נפוץ
בכל העיירה וכל אנשי הקהילה נתנו מכספם
לקנית אתרוג זה. אז יקותיאל אחז בידו
את האתרוג המהודר, בירך עליו
והסוכה נמלאה בניחוחו הטוב. בחג סוכות
זה-זהרו באור מיוחד ,כל הסוכות בעיירה
בזוהר מיוחד , וזמירות החג נשמעו
בשמחה כפולה ומכופלת.
כל שמחות בית השואבה http://www.kikar.net/article.php?id=6690 |