| היום מלאו 12 שנים למותך. אני זוכר חברה של אחותי מתארחת אצלנו ומודיעה על התאונה שלך כקוריוז משעשע.כשנכנסתי אל האינטרנט שאז היה עבורי דבר חדש לגמרי היתה זו הפעם הראשונה בה נתקלתי בהודעות אבל של גולשים על אדם מוכר שנהרג. זכורה לי הודעה של גולשת, שלפי הכתוב נראה היה שממש בכתה כשכתבה את הודעתה. דווקא לא הקדשתי תשומת לב מיוחדת למוסיקה שלך בעת היותך בחיים אך דווקא לאחר מותך נתפסתי לפתע בשירייך החודרים וקולך המכשף השתלט עליי. הסתיו בו עזבת היה גם הסתיו בו מצאתי את עצמי נכנס לפתע אל תוך עידן של טירוף חושים מתוק, של מצולות ייאוש חשוכים, של חודשים ארוכים של איבוד דעת וסוג של הרס עצמי. ושל סיורים ליליים הזויים ברחובות ריקים של עיר גדולה ותחושה כי בכל רגע אראה את דמותך מחייכת אליי ונעלמת לבלי שוב מאחורי אחד הבתים. ושל סיפורים. במשך יותר משנה שקעתי אל תוך האפילה הזו, כותב ומקליט בזמני הפנוי סיפורים בזה אחר זה, בורח אל עולמות קסם ודמויות שנכתבו על גבי דפי מחברות שהלכו ונתרבו, ובניגוד להיום נכתבו רק עבור עצמי. רוב הסיפורים האלו לא נקראו בפני אף אחד, ולמעשה נתקיימו בתוך ממד משל עצמם,ממד שנהגתי לברוח אליו בנסיוני להתמודד עם הקשיים החברתיים ועם תחושות האובדן שנתלוו אליהם. וגם את הופעת בין הסיפורים האלו, דמותך המכשפת מבליחה בסיפור זה או אחר, וקולך המצמרר מלווה חלק מההקלטות שהייתי עושה בשעות לילה מאוחרות, שעות שוממות ודוממות, אלו שנראה שאת אהבת במיוחד, מקריא ומקליט את הסיפורים בליווי מוסיקה, גם זו המכשפת שלך. בשנה הראשונה ואף בשנתיים שלאחר מותך, רבים משירייך הילכו עליי קסם, כפי שאת עצמך הילכת, ואף מהרתי לרכוש את הדיסק שיצא כשנה לאחר מותך ובו סקיצות אחרונות של שירים שהספקת לעשות. אך השיר שעטף אותי יותר מכל, מן הרגע הראשון שבו שמעתי אותו ברדיו ובעצם עד היום, היה דווקא שיר מוכר שלא כתבת אלא חידשת אותו, ממש לפני מותך, שיר שבניגוד לשירי הלילה והירח האפל שלך היה דווקא שיר של בוקר ושמש. ביצוע שלא משנה כמה פעמים שמעתי ואשמע אותו תמיד אחוש את עורי סומר לשמע קולך בתחילתו, רק הקול, ללא ליווי גיטרה או תופים. ואולי זו גם היתה הסיבה לכך שבחרתי במילות הפתיחה של השיר כמילות פתיחה לסיפור שכתבתי פעם, ממש בימיו האחרונים של האלף הקודם, על ילדת לילה שמספרת סיפורים לציפורי הגגות, ולחתולי החושך ולירח האהוב שלה ומחליטה גם היא לעזוב את הכל ולחזור אל הממלכה הקסומה ממנה באה. ועיניים שוחקות לה, נמשים בקצה אפה... והנה הופתעתי לקרוא, בדיוק ביום השנה העשירי למותך, באתר שהוקם לזכרך, שבתקופת חייך האחרונה הספקת להכיר ולהתאהב במישהו ,מה שעזר לך להגמל לחלוטין מסמים ואפילו אלכוהול, אליהם היית מכורה, וביומך האחרון, בדיוק לפני עשור ושנתיים, שהיה אז ערב ראש השנה, אף נפגשת עם אימך כדי לרכוש לעצמך בגדים לכבוד חייך החדשים... ופתאום הבחירה בשיר הבוקר הזה הפכה עבורי כל כך ברורה ומובנת וכל כך שמחתי לגלות שגם לך, ואפילו לתקופה קצרה, גם לך היה שמש בליבך. |