הולכת בלי יחפה
פוסטים פופולאריים
-
הצצה ראשונה
9/6/09 | 438 צפיות
-
הצצה רביעית
29/6/09 | 882 צפיות
-
מחשבות על המציאות
25/4/11 | 1011 צפיות
-
הצצה שישית
16/7/09 | 659 צפיות
-
זרימה נכונה
26/5/10 | 888 צפיות
-
בקשתך התקבלה
6/11/09 | 1078 צפיות
0
הרגעה
(ובאותו עניין- רונה קינן)
הרגעה
כשאדם אינו בביתו ביתו קם עליו מכשיר הפקס מתחבר מעשה הפקר, לרדיו ומשדר תשדיר על דיאטה כל התמונות על הקירות מתעקמות פתאום, הגז כלה לפתע בטרם עת ובלא התראה מוקדמת. קולות משונים כמו בוכים בוקעים מאחורי השידה. חולדה? שלא לדבר על האבק ונשורת הסיד מהתקרה.
כשאדם חוזר לביתו הוא, ראשית לכל, מדליק את האור. רק לאחר מכן הוא מחפש אם אין מישהו בבית. ואם הוא לא מוצא, הוא זוכר שזאת רק אשמתו ונרגע. |
תגובות אחרונות
-
CHIVIBAR
בתגובה על מכתב געגועים
-
אילן (אישון )נחשון
בתגובה על לא כל יום פורים...
-
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
-
א ח א ב
בתגובה על יומולדת של ב
-
א ח א ב
בתגובה על אהובי היקר
-
א ח א ב
בתגובה על החופש והאהבה- בעיני המתבונן
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבטתי בתמונתו שוב, ולא, לא נראה לי שאני מכירה את לומפומפיר במציאות החולונית מקלקלת המוניטין (?) (-:
ובכל מקרה- אין כמו חברי נפש...
באמת, מה שאינך רואה אינו מטרידך? ומה לגבי רוחות הרפאים בחדר?...
(-: תודה שקפצת לבקר
שרון
אכן צפירת הרגעה/ארגעה...
אין אדם יודע מה מתרחש במקום בו הוא לא נמצא,
אולי טוב שכך, מה שאיננו רואים, יודעים, אינו מטרידנו.
תודה על השיר היפה.
בני.
יודעת שלומפומפיר חולוני אף הוא?
חברי הטוב, חבר נפש,
מקווה שלא קלקלתי לו כעת את המוניטין.
את יודעת, אחוות חולונים.
(-: טוב, חווה עוד חיה!
אבל אין ספק שהיא ראשונה בתור....
ואני דאגתי שלא תהיה יורשת לחווה אלברשטיין.
האמת שקניתי בפרץ התלהבות כמה דיסקים שלה ואתה צודק, הם לא אחידים ברמתם ואני מודה שחלק שעממו אותי במינוריות שלהם, אבל- ישנן הברקות וזו אחת מהן לדעתי, שיר מדהים ביופיו, עשיר כל כך. הרגע שהיא שרה "אין לזה תמורה" או "שיר של אבידן" מרגשים אותי מאוד..
אני רואה בפריצה של רונה קינן אל המוזיקה הישראלית המון חום ויופי. קינן היא אמנית מבצעת נהדרת למרות שאין לה קול אדיר
ולא כל הלחנים שלה אחידים ברמתם. אבל יש לה שפה נהדרת, איזה הוד ישראלי ויכולת תזמור שהיוצרים הצעירים לא יודעים כלל מהי (נכון, יש אותה למתי כספי ויהודית רביץ). בקיצור, היא מחזירה איזה געגוע לעבריות שנורא מדברת אלי.
יקרה שלי
מצבה של הפיאסטה החמיר /-: וקשה לה מאוד לצאת מהשכונה...........ובטח ובטח להרחיק עד אלייך.
אני רוצה כבר לראות את הבית החדש ואת יודעת שאת לא מפחידה אותי עם חפצים בלתי ממוקמים (-:
אגב, אולי נעבור לפרטי?.. (-:
אוי שרוניני שרוניני, אני מתגעגעת אלייך כל כך....
יש מצב שנפגש השבוע?
תבואי לביתי החדש, בו החפצים עדיין לא התמקמו כמו שצריך,
אבל יש אוירה של התרגשות באויר....
נשמע כמו דרך מצויינת להתחיל את השנה
(וגם להמשיך אותה (-:
אני כיום בנוהל חדש. רגוע יותר (רוב הזמן).
היחסים עם תכולת הבית מורכבים (-:
השיר הזה הצחיק אותי, יצא לי הרבה פעמים לחזור הביתה ולהרגיש שהחפצים גרמו לאיזו התרחשות בהעדרי
(ולא היה בזמן הזה אף אדם אחר- עד כמה שידוע לי 0-:)
איך זה מרגיש כשאתה בתוך הבית?....לפעמים יש לי תחושה שהבית שלי הוא ישות בפני עצמה.
לעיתים הוא קם עליי גם כשאני בתוכו.
שאפו על עוד שיר נפלא משל זך. את בוחרת אותם היטב :)
תודה לך יקירה
וחג סוכות שמייח
שרון יקרה,
תודה על נתן זך הנהדר
ורונה קינן הנהדרת.
חג שמח יקירתי
גרטה
ה24 אשוב
יש גם את עניין "רשעותם של החפצים", אתה יודע....צרור המפתחות שנעלם ברגע שרוצים לצאת מהבית, הפלאפון שמצלצל מאי שם ועד שמוצאים הוא מפסיק....שלא לדבר על מכונית הזבל שתמיד תמיד תהיה לפנייך בכביש צר כשאתה הכי ממהר או חבורת הגננים שתגיע לעבוד ב7 בבוקר אחרי לילה בלי שינה ....
הצחקת אותי עם ההורה סוערת של החולדות (-:
תודה שבאת לבקר, שרון
אין כמו הבית. אין.
כשאני איני בביתי, שיקום עלי כראות עיניו, שישתגעו הקירות, שיתפרעו התמונות, שירקדו כל חולדות הבלוק הורה סוערת.
אבל כשאני חוזר לביתי, שניה אחרי שנרגעות כל הסערות, אין כמו תחושת הרוגע והשלווה שהוא מעניק.
יפה העברת את תחושת הבית והביתיות.