... עד שהתעייפתי , התייאשתי ולבסוף נפלתי .

נפלתי לעולם החומר ושכחתי שיש עולם אחר... 

 פרק שישי

 והפעם קולי שואל כאילו אינו יודע."איזה עולם אחר" ? 

 זכרתי בזיכרון עמום עולם אחר.

עולם של רצון.

עולם שהתהליך בו , הוא העיקר והתוצאות נלוות אליו במתיקות.

עולם של ברור של דיוק.

עולם שבו אדם יכול להיות מכוון על ואל עצמו.

עולם שיש בו רצוא ושוב וזה הסימן לחיים.

עולם שאם נפלת יש מי שיתן לך יד.

עולם שמכיר את החטא אבל לא שופט אותך עליו,אלא נותן לך את הכלים לקום.ומתוך הנפילה אתה רק גדל מתעצם  ומגלה את כוחות הנפש הטמונים בך .

עולם המוביל אותך אל האני הפנימי שלך , אל מי שאתה באמת.בלי צעיפים ומסכות ובלי הצגות.

עולם שבאמת דוגל בחופש וחרוט על דיגלו המשפט : 

"חופש זה הזכות להיות אתה" !!! 

זה עולם הילדות שלי , כשהייתי ילדה כך הייתי .

כמובן בפחות מודעות אבל זה בדיוק זה.

אמא שלי מספרת לי שכשהתחלתי ללכת הייתי נופלת ומקבלת מכות חזקות,הייתי בוכה לשניה ומיד קמה ומתחילה שוב מחדש.

הלוואי שככה יכולתי לעשות בחיי כעת...

המשך יבוא ...