"יש לי נטייה לשבור דברים" הוא אמר לי,
"באמת?" שאלתי,
"כן" הוא אמר,
"ומתי בפעם האחרונה שברת משהו" שאלתי,
"לפני שבוע", הוא ענה,
"ואיך אתה עושה את זה?" שאלתי,
"כרגיל" הוא אמר,
"כרגיל?" שאלתי,
"כן" הוא השיב,
"ואתה שובר דברים במודע?" שאלתי
"בתת מודע" הוא ענה,
"נו טוב" אמרתי,
"העיקר שלא נפצעת" הוספתי,
"לא, לא נפצעתי", הוא ענה,
"אז מה הבעיה?" שאלתי,
"אין בעיה" הוא אמר,
"יש כאב, הרבה כאב" הוא אמר,
שתקתי,
"הפעם" הוא אמר,
"שברתי את הלב שלי" הוא אמר
שתקתי,
הבנתי,
התקרבתי,
חיבקתי,
חזק,
מנסה לאחות את השברים של שנינו...
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לא נותר אלא להזכיר את אמרתו הידועה של הרב נחמן מברסלב:
אין דבר שלם יותר מלב שבור
נכון, כאב של לב שבור יכול להיות גדול פי כמה מכאב פיזי - אבל הוא עוזר לנו לצמוח...הוא מחזק אותנו, ממקד אותנו
ויש לו תכלית, ממש כמו לידה...
אממ, ותודה ע המחמאה :)
תודה :)
מסכימה איתך !
מקווים שפעם הוא ישבר...כי רק מתוך השבר יש צמיחה...
כששוברים יש לפחות שברים שאפשר לנסות לאחות...
מה עושים כשנמעך?
יפה השורה האחרונה
לאחות את הלב של שנינו.
רק אישה יכולה לכתוב כך.
וגם ברי סחרוף.
אז נשבר לו הלב, העיקר קיבל חיבוקים בסוף.. לפעמים הדרך היחידה להגיע פנימה זה לשבור את הבחוץ!
מקסים,
כוכב
שברים, שברים,
היו רבים,
ולב אחד
כן..."הפוך גדול" ביטא זאת היטב.
יפה.
כאב של לב שבור יכול להיות גדול פי כמה מהרבה כאבים פיזיים.
מזלו שיש לו אותך...