"יש לי נטייה לשבור דברים" הוא אמר לי,

"באמת?" שאלתי,

"כן" הוא אמר,

"ומתי בפעם האחרונה שברת משהו" שאלתי,

"לפני שבוע", הוא ענה,

"ואיך אתה עושה את זה?" שאלתי,

"כרגיל" הוא אמר,

"כרגיל?" שאלתי,

"כן" הוא השיב,

"ואתה שובר דברים במודע?" שאלתי

"בתת מודע" הוא ענה, 

"נו טוב" אמרתי,

"העיקר שלא נפצעת" הוספתי,

"לא, לא נפצעתי", הוא ענה,

"אז מה הבעיה?" שאלתי,

"אין בעיה" הוא אמר,

"יש כאב, הרבה כאב" הוא אמר,

שתקתי,

"הפעם" הוא אמר,

 "שברתי את הלב שלי" הוא אמר

שתקתי,

הבנתי,

התקרבתי,

חיבקתי,

חזק,

מנסה לאחות את השברים של שנינו...