כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך דרך הטבע

    בשנת 1632 קבע יוהאן עמוס קומניוס את עקרון היסוד של החינוך המודרני: חינוך הכול לכול, וטען כי הדרך לממש זאת היא בדרך הטבע. אך מהי הדרך הטבעית להוראה וללמידה?
    זו שאלת הבלוג.

    על הסידור ההיררכי של התוכן הנלמד: התלמיד יודע הכול תמיד

    7 תגובות   יום חמישי, 1/10/09, 23:45

    הלמידה היא רציפה, כלומר: כל קשר (בין עצבי) חדש נרקם על בסיס קשרים קיימים קודמים.

    לתכונה טבעית זו מתאימה הוראת תוכן, המתפתח היררכית מתוך עצמו.

     

    סידורי תוכן שכיחים הם סידור אנציקלופדי (שבו התכנים מסודרים לפי א"ב), או סידור דיסציפלינארי (שבו התכנים מסודרים לפי תחומי המחקר באקדמיה).

    שניהם סדרים שרירותיים שבהם פתאום באמצע היום צונח על התלמיד שיעור ספרות (למשל).

         

    בסידור היררכי אין הפתעות והתלמיד יודע הכול (את כול אוצר הידע) בכל רגע נתון (אלא שבדרגת מורכבות מתפתחת).


    שיעור לעולם לא יתחיל בהיגד כגון: "היום נתחיל ללמוד מקצוע / נושא חדש".

     

    הוא לעולם יתחיל בהיגד: "בהמשך למה שאתם יודעים..."

      

    כמסד ראשון ילמד התלמיד את העובדה הבאה:

    "אני אדם, חבר בחברה, חי בעולם" 

    ומכאן והילך, במהלך כל שנות הלימודים, יורחב משפט זה עוד ועוד, יתפצל ויועמק. 

         


        

    במערכת הלמודים בבתי הספר לא תהייה יחידת לימוד (שיעור) המשובצת כך לעצמה,

    אלא מתוך קשר ברור, גם למורים וגם לתלמידים, באשר למקומו של התוכן הנלמד בהיררכיית הידע.

         

    ההתקדמות תהייה לפי נושאים, שיש להם ביטוי בכל תחומי הדעת במקביל (ולא זה אחרי זה).

    נושאים כגון 4 האלמנטים, 4 העונות, 3 מצבי צבירה, 3 צבעי היסוד וכדומה. 


      

    לצד סידור הידע באופן מתפתח מתוך עצמו, גם הלמידה של כל נושא תהייה מתפתחת.

    הסדר הבסיסי הוא: פרטים, קשרים, תהליכים.

      

     וביתר פירוט:

    1. הצגת התמונה הכללית (ככל שניתן, בעולם המציאות שמחוץ לכיתה).

    2. התמקדות במרכיב או פרט אחד, זיהויו והגדרת מאפייניו.

    3. זיהוי מרכיבים נוספים עד להצגת הנושא כמערכת רב גוניות של התמחויות.

    4. זיהוי קשרים בין מרכיבים, בדגש על ההשפעה ההדדית, ומידת האחריות הנובעת מכך.

    5. מעקב אחר תהליכים, שינוי גורר שינוי, עד להצגת הידע, כמשתנה בתנועה מתמדת.

       

     באופן כזה הלמידה בכל שלב (מנושא לנושא ובתוך כל נושא) תהווה מסד איתן לשלב הלמידה הבא, (והלוא זו הייתה נקודת המוצא של פוסט זה).  


    ואל תדאגו להכנה לאוניברסיטה. עד שנגיע לכיתה י', ההתפרסות של עולם הידע המוצג תהייה כזו, שהנושאים יהפכו ממוקדים מאוד, בדמותם של פרקים מתוך תחומי המחקר המוכרים: פיזיקה, כימיה וכדומה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/10/09 19:09:

      תודה אריאדנה וטל.

      כול משוב (ובטח חיובי) מעודד להמשך

       

        7/10/09 16:27:
      יפה מאוד
      מאמו אישי לזוגיות והתפתחות אישית
      acoach4u.co.il

      צטט: גיל_82 2009-10-03 14:42:27

      בדיוק בדיוק בדיוק, הגרה, לזה התכוונתי.

      ומכיוון שפתחת באי וודאות - קראתי שוב וניסחתי בכמה נקודות באופן שנראה לי יותר בהיר.

      תודה.

       

      כן, כן, אני מתחילה להבין, אני באה יותר ממתמטיקה, במקצוע הזה, זה רק טבעי לבנות את הידע באופן שתיארת.

       

        3/10/09 14:42:

      בדיוק בדיוק בדיוק, הגרה, לזה התכוונתי.

      ומכיוון שפתחת באי וודאות - קראתי שוב וניסחתי בכמה נקודות באופן שנראה לי יותר בהיר.

      תודה.


      אני לא יודעת אם ירדתי לסוף דעתך אבל היטב אני זוכרת את תחושת התסכול שלי כתלמידה בבית ספר כשלמדנו (לא תמיד) גוף ידע חדש, כמו מערכת ביולוגית, או פרק הסטורי והרגשתי שחסרים לי חיבורים, קישורים למה שנלמד קודם. כאילו בכל פעם ממציאים מחדש הכל.

       

       

        2/10/09 12:18:

      דבר דבור על אופניו!

      תבורכי דליה על מחשבתך ועשייתך.

      אני ממשיך ממך: המונח הרווח "אינטרדיסצפלינרי" הוא בעייתי בעיני כיוון שהוא מעיד על סדר שגוי: כביכול קודם היו דיסצפלינות, ואחר כך נעשה ניסיון לאחד ביניהם.

      המצב הטבעי הוא הפוך: קודם קיים התוכן האחד, השלם, ואחר כך (מטעמים שונים וחיוביים) הוא פוצל באקדמיה לתחומים ומגמות.

      אבל מה שנכון ללימודים באוניברסיטה (למי שכבר יודע דבר או שניים) אינו מתאים כשער הכניסה לעולם הידע, עבור תלמידים כגון אלה שאת עובדת איתם.

      לכן עדיף להתנסח כך: נתחיל עם הידע השלם, ולאט לאט - ככל שנפרוט אותו ונעמיק בו - הוא יתפצל מאליו לתחומי החקר השונים.

       

      ואני גם שותף לעמדתך בדבר גודל המעשה החינוכי המתקיים.

        2/10/09 11:00:

      בוקר  טוב  גיל.

      תודה על פוסט  חשוב  ומעניין  הקשור  לתחום  עיסוקי.אהבת  הילדות, התרבות  וההוראה.

      ואכן  הראייה  האינטרדיסציפלינרית  מהותית   עבור  הלומד  הרואה  את  הזיקות  והקשרין  בין  מקצועות  הלימוד  השונים,

      וראיית   המוטיב   המארגן, המשותף המאחד  בין   "חומרי  הרוח "  השונים.

      כאשר  אני  מלמדת  אני  מנסה  להתעלות  מעל  התכנים, התכנים  אינם  חשובים  אלא  כאמצעי  לפיתוח  חשיבה,אנליזה,

      פיתוח  לומד  עצמאי  ,אוטונומי   המסוגל  לשאול  שאלות, לחשוב להתלבט  ועוד.

      הנני  עובדת  עם   תלמידים  חלשים  בקבוצות  קטנות, אני  רואה  את  הדלות  הרגשית, הקשיים  המילוליים   ושואלת  את  עצמי ,

      איך  אני  מוציאה  אותם ,  באופן  תהליכי  ורב  שלבי  , כמובן  מכלא  הבערות  שבו  הם  נתונים.איך  אני   מראה  להם  את   התהליכים  הכוללים   וההקשרים  הכללים  מעבר   לטכסט  הבודד.

      אין  ספק  שתחום  החינוך  מאתגר  ומהווה   כר  פורה  לפיתוח  ההון   האנושי,  למרות  כל  הרפש  המושלך  תמידית  לעברם

      של  אנשי  חינוך  העושים  עבודתם  נאמנה.

      בברכת  חג  שמח, דליה.

      בלוג חינוך דרך הטבע

      רשימה

      פרופיל

      גיל גרטל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין