כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    Lola Bar
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

    76 תגובות   יום שישי , 2/10/09, 00:03

    התמונה מבית היוצר של שוקידו


    אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

    לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
    עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

      

    מְקַרְצֶפֶת מִלִּים

    חֲרוּטוֹת בְּבָשָׂר

    גַּם הַלְקָאוֹת שְׁאוֹל             

    לֹא יְמָרְקוּ עֲווֹנוֹתֶיךָ.

    בְּתֹם שִׁבְעָה
    אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

    לֹא אֶבְכֶּה וְלֹא אֶפְקֹד

    אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

     

     


     

    דרג את התוכן:

      תגובות (75)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/12/09 22:12:

      צטט: לוייתן 2009-12-30 00:26:55

      חזק כל כך !

      חש ניגוד אבסורדי

      בין הכתיבה הפיוטית המרגשת ביופייה ,

      לכעס על האיש , עוונותיו מי ידע... 

       

       

      תודה לוייתן וברוך הבא לקפה שלי :)

       

       

        30/12/09 22:11:

      צטט: דניאלה סגל 2009-11-02 17:20:12

      יפה שירתך, לולה יקרה

      שמחה להתוודע אליה

      גם אם חלשה אני

      לבטא את רחשי לבי.

       

       

       

      תודה דניאלה וסליחה על תגובה מאוחרת :)

       

       

       

       

       

       

        30/12/09 00:26:

      חזק כל כך !

      חש ניגוד אבסורדי

      בין הכתיבה הפיוטית המרגשת ביופייה ,

      לכעס על האיש , עוונותיו מי ידע... 

        2/11/09 17:20:

      יפה שירתך, לולה יקרה

      שמחה להתוודע אליה

      גם אם חלשה אני

      לבטא את רחשי לבי.

       

        11/10/09 14:50:

      צטט: ron294 2009-10-10 21:21:13

      הייתי רוצה לדעת מי זאת הדמות הנעלמת שחלפה מחייהשל הדוברת ואת העדרותה היא מקבלת כמעין פרידה מהעבר  ומגלגלת אותה לעתיד מביך ובלתי מבטיח, נראה לי גם כי הדמות המתאבלת בשיר אינה יודעת את נפשה ומעדיפה  להטמין אף את עצמה באפר אובדנה. ואפילו  אם השמיים יתעננו לעד והים יתייבש לו פתאום לא תפסיק הדוברת   לאהוב את מה שכבר לא קיים.

       

      תודה רון.

      בהתחשב בטקסט, לקחת את השיר ופרשת אותו באופן משונה ביותר, אבל זו זכותך :)

        10/10/09 21:21:

      הייתי רוצה לדעת מי זאת הדמות הנעלמת שחלפה מחייהשל הדוברת ואת העדרותה היא מקבלת כמעין פרידה מהעבר  ומגלגלת אותה לעתיד מביך ובלתי מבטיח, נראה לי גם כי הדמות המתאבלת בשיר אינה יודעת את נפשה ומעדיפה  להטמין אף את עצמה באפר אובדנה. ואפילו  אם השמיים יתעננו לעד והים יתייבש לו פתאום לא תפסיק הדוברת   לאהוב את מה שכבר לא קיים.

        9/10/09 22:45:


      תודה רבה לליריקה ולמגית.

      שמחתי מאד בביקורכן :)

        9/10/09 20:55:

      שלוש השורות הראשונות הן שיר ומלואו, העומד בפני עצמו (אני אוהבת קצרצרים).

      והציור שהיווה השראה נהדר.

        9/10/09 14:38:


      לולה דיר,

       

      בית ראשון כהברקה פרקטית, וכפי שהקדים  לומר משורר ידוע; " הכוכבים רימו אותי היה חלום אך גם הוא עבר.."

      את להבדיל, דואגת שהכוכבים יעשו את מלאכתם  נאמנה.

       

      שיר שלוקח למחוזות הראויים לשיכחה, ממש כהווייתו.

      וכמובן, תמונה מרהיבה ועוצמתית .

       

      ליריקה.

        8/10/09 20:52:

      צטט: debie30 2009-10-07 11:52:32


      לולה,

      המלים נעות בקצב רותח

      מביעות כעס עצום

      חודרות לנשמחה.

       

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

       

      עוצמת המלים ועוצמת הציור של שוקידו

      יצרו חוויה עזה מאוד

       

      תודה דבי על תגובה מרגשת וברוכה הבאה לקפה שלי :)

        7/10/09 11:52:


      לולה,

      המלים נעות בקצב רותח

      מביעות כעס עצום

      חודרות לנשמחה.

       

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

       

      עוצמת המלים ועוצמת הציור של שוקידו

      יצרו חוויה עזה מאוד

        6/10/09 17:58:

      צטט: tamara hop 2009-10-05 19:14:13

      מעבר לשיר היפה יש כאן שאלה טובה. מה אנחנו עושים עם זכרונות העבר, איך אנחנו משאירים את העבר מאחור, אבל עדיין לומדים ממנו... מלאכה מסובכת. ואולי אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך השירה (:

      תודה ותודה גם על השילוב המוצלח עם הציור.

      תודה לך לולה

      תמר

       

      תודה תמרוש.

      התגעגעתי אליך :)

        6/10/09 17:57:

      צטט: irisoded 2009-10-05 18:21:41

      כתוב חד ונוקב. זאת שאלה באמת האם ניתן לקבור זכרון כואב, האם ניתן להעמידו כתמרור אזהרה לעתיד.

      יש עומס רב ומאמץ גדול בשיר הקסום הזה - לא לשכוח. האמנם?

       

      תודה איריס.

      עונג לקרוא את תגובותיך הנבונות וממצות :)

        6/10/09 17:56:

      צטט: mzukan 2009-10-04 20:50:57


      יפה כתיבתך לולה,

      תחושות חזקות  ואוניברסליות שכמעט כל אחד חווה ,אבל מעטים יודעים לבטא

      בתמצות, ובהמחשה כפי שאת מפליאה בשירך, במעט מילים את מסמנת את העיקר

      ואין את נרתעת לבוא חשבון עד תום,

      מועדים לשמחה שיהיו לך

      בידידות אשר

       

      תודה אשר.

      אני אוהבת את התגובות שלך :)

       

        6/10/09 17:55:

      צטט: עזרא מורד 2009-10-03 23:38:39


      היטבת לכתוב!

      אהבתי מאוד!

      שיר קצר וקוליע טעון אסוציאציות

      של אבל וקבורה.

      כל הכבוד!

      השיכחה היא מרפא להרבה תחלואים:

      אהבה נכזבת , נטישה ועוד .   

       

      תודה עזרא וברוך הבא לקפה שלי :)

        6/10/09 17:54:

      צטט: ofraro 2009-10-03 08:15:40


      אות קין?

      חג שמח לולתי, ומעתה פזרי רק אהבה

       

      תודה עופרה.

      שמחתי לראות אותך :)

        6/10/09 17:53:

      צטט: רחלי45 2009-10-03 04:12:30

      שיר עצוב, קשה.

      הרבה כעס.

      והתמונה ממש מתאימה.

       

      תודה רחלי :)

        5/10/09 19:14:

      מעבר לשיר היפה יש כאן שאלה טובה. מה אנחנו עושים עם זכרונות העבר, איך אנחנו משאירים את העבר מאחור, אבל עדיין לומדים ממנו... מלאכה מסובכת. ואולי אחת הדרכים לעשות זאת היא דרך השירה (:

      תודה ותודה גם על השילוב המוצלח עם הציור.

      תודה לך לולה

      תמר

        5/10/09 18:21:

      כתוב חד ונוקב. זאת שאלה באמת האם ניתן לקבור זכרון כואב, האם ניתן להעמידו כתמרור אזהרה לעתיד.

      יש עומס רב ומאמץ גדול בשיר הקסום הזה - לא לשכוח. האמנם?

        4/10/09 22:00:

      צטט: נעמה ארז 2009-10-03 01:13:47


      השיר מאתגר בקריאת הרבדים שלו.

      אהבתי את המשחק של: עברך קברתי בעתידי

      ואז הפתעה: העתיד הוא קריאת הכוכבים.

      יופי של עיצוב, לולה!

      *

      נעמה

       

      תודה נעמה. הוחמאתי :)

        4/10/09 21:57:

      צטט: ארזעמירן 2009-10-03 00:26:20


      *

      גם לשיר, גם לציור.

      (ככה חוסכים כוכבים)

       

       

      תודה ארז על התגובה והכוכב. אתה איש פראקטי :)
        4/10/09 21:56:

      צטט: ששת שצ 2009-10-02 23:02:58


      אני אוהב את הכעס הזה שחובט כמו שצריך

       

      תודה שץ שאהבת

        4/10/09 21:55:

      צטט: rov 2009-10-02 22:36:51

      צטט: rov 2009-10-02 22:34:33

      אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

       

       

      שיר לא קל שנוגע בעבר קרוע.


      הדוברת משלימה עם מושא השיר בהתנקות טוטאלית והמילים קשות להכלה.

       

      כולי תקווה שהאושר שנטמן יוליד עימו אושר חדש.

       

       

       

       

       

       

      ואיך שכחתי את השילוב המוצלח עם היצירה המופלאה של שוקידו המוכשרת

      שיצירותיה הן השראה לא מעטה למשוררים חדי אבחנה.

       

       

       

      תודה ידידי על הקריאה שלך, ואין ספק שקומץ כותבים מצאו דואליות מפרה עם ציוריה של שוקידו :)

        4/10/09 20:50:


      יפה כתיבתך לולה,

      תחושות חזקות  ואוניברסליות שכמעט כל אחד חווה ,אבל מעטים יודעים לבטא

      בתמצות, ובהמחשה כפי שאת מפליאה בשירך, במעט מילים את מסמנת את העיקר

      ואין את נרתעת לבוא חשבון עד תום,

      מועדים לשמחה שיהיו לך

      בידידות אשר

        4/10/09 18:50:

      צטט: *maharani* 2009-10-02 22:04:02


      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       

      איזה משפט עוצמתי.

      שיר חזק, גורם לך לחשוב.... והציור מדגיש אותו נפלא.

      תודה לולה.

      חג שמח.

       

       

      תודה יקירתי על התגובה
        4/10/09 18:49:

      צטט: שושי1 2009-10-02 20:45:44

      יפה דומיה

      אל מול כאב מטלטל כזה

      אל מול זעם

      שחוצה זמן ומקום.

      אין מלה מיותרת בשיר הזה

      אבל שום מלה מיותרת

      לא היה בכוחה

      להחליש או לצמצם

      את הרטט שעובר בי

      כאשר אני קוראת אותו.

      *

       

      חיבוק ושאפו על האומץ

      שושי שמיר

       

      תודה שושי על המילים.

      מאד ריגשת אותי!

       

       

        4/10/09 18:47:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-10-02 19:17:30


      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

      טביעה בשכחה היא חזרה אל השגרה. הפתיחה של השיר מאוד בועטת וישירה. האם אפשר לקבור עבר בעתיד? לדוברת בשיר פתרונים.*יש נימה של עצב והשלמה עם אובדן. נראה לי כי את עדיין מתאבלת על אביך. הציור מעניין מאוד. בסוף הציירת הזו שוקידו תעשה תערוכה משלבת של ציוריה ומילותיהם של משוררי הקפה.

       

      תודה יהודית על התגובה.

      לא מדובר באבי והקבורה הסימבולית בעתיד מהווה אזהרה מפני שיכחה.

       

       

        4/10/09 18:44:

      צטט: אפרת Jeki 2009-10-02 19:16:06


      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי


      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

        

      מְקַרְצֶפֶת מִלִּים

      חֲרוּטוֹת בְּבָשָׂר

      לֹא אֶבְכֶּה וְלֹא אֶפְקֹד

      אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

      שיר חזק המעלה

      זכרון של דמות גברית שפגעה בה

      ומאד

      מעניין אם הדמות אכן פסה מן העולם או הדוברת החליטה להטמינה..

      כאבתי עמה

      אפרת*

       

      תודה אפרת על תגובתך המרגשת

        3/10/09 23:38:


      היטבת לכתוב!

      אהבתי מאוד!

      שיר קצר וקוליע טעון אסוציאציות

      של אבל וקבורה.

      כל הכבוד!

      השיכחה היא מרפא להרבה תחלואים:

      אהבה נכזבת , נטישה ועוד .   

        3/10/09 17:13:

      היי לולה, חזרתי להחזיר חוב *

      חג שמח

      לאה

        3/10/09 15:58:

      צטט: mar mario 2009-10-02 18:04:38

      היי לולה

      ראיתי ניסיון נואש להתגבר על דברים מסוימים שלא ניתן להשתחרר מהם.

      ואין כפרה, אין סליחה ואין מחילה.

       

      כתיבתך מיוחדת ונפלאה.

       

      הציור והשיר הם מאוד יצריים וזאת נקודת המפגש המדויקת ביניהם.

       

      בברכת חג שמח ! 

       

      Mi querido,

       

      איזו הפתעה נעימה :)

      תודה ומקווה שתישאר איתנו בקפה

        3/10/09 15:55:

      צטט: raquelle 2009-10-02 17:42:03

      לולה יקירתי.

      שירך טעון, קשה ועצוב.

      שתגעי ימים שמחים.

       

      Merci beaucoup Raquelle

      מועדים לשמחה
        3/10/09 15:51:

      צטט: גלית עינב 2009-10-02 17:27:15

      ראשית כוכב עוצמתי. שיר מרתק, לא קל, אבל טומן בחובו עתיד חזק רווי בתובנות. תודה, גלית. *  

       

      תודה גלית החמודה.

      שמחה שאהבת ומועדים לשמחה :)

        3/10/09 15:47:

      צטט: מיכאל 1 2009-10-02 17:22:29

      לולה יקרה,

      איני מתיימר להבין את אשר אין בידיי.

      אבל השיר היפה הזה מעביר בקורא תחושה של כאב

      וזכרון לא קל של הדוברת, אשר מבקשת לנערו ממנה לארבעת רוחות השמים.

      שנה חדשה בפתח, וחג לנו היום , ולפיכך אברכך בחג סוכות שמח !

      מיכאל

       

      תודה יקירי על המילים.

      מועדים לשמחה ורק טוב

        3/10/09 15:46:

      צטט: saskia 2009-10-02 16:39:46

      לולה

      תודה על מתנת השירה שלך

      נ.

       

      תודה נעמה.

      קטונתי, אני כל הזמן מקבלת מתנות ממך :)

        3/10/09 15:43:

      צטט: הלנה היפה 2009-10-02 16:34:53

       אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי 

      בְּתֹם שִׁבְעָה
      אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

       

       

      ראשית לולה, הצרוף בין השיר לתמונה מחזק גם את הציור וגם את השיר. כבר כשנכנסים וצבע הדם כולא את המבט, השיר מקבל מיד את העוצמה שלו מהשורה הראשונה. השורה

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       מנסבאהנ את הכיוון אליו פונה השיר, כמו האקדח הצ'כובי וגם בסות השיר

      בְּתֹם שִׁבְעָה
      אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

      את קוברת עם עברו גם את אפרו, עוד לפני שמת. הכעס והשנאה בשיר הזה מתעצמים לאורכו ועד סופו, כמו הבולרו של רוול התופס נפח, עומק ורוחב עם כל פרזה חדשה.

      תודה לולה על כתיבה משובחת ו*

      לאה 

       

      תודה לאה יקרה על תגובתך היפה והמורחבת ותודה נוספת על שהזכרת לי את הבולרו של ראוול :)

        3/10/09 15:40:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-10-02 15:52:22


      לולה יקרה,

      איני יכולה להישאר אדישה מול שירך הנוקב ישר בבטן הרכה .

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

      במעט מילים את יוצקת הר של עוצמה בראייה ברורה :)

      המון תודה , לולה ולציורה המדהים של שוקי , הצועק בפני עצמו.

      חג שמח, ליאורה

       

      תודה ליאורה יקרה,

      הציור של שוקי מדהים. הבעיה היחידה שעמדה בפני, הייתה לבחור אחד מני רבים שדברו אלי :)

        3/10/09 15:37:

      צטט: מיקית 2009-10-02 15:07:20

      לולית יקרה,

      כמה יפה הבעת את ההחלטה להתרחק מזיכרון קשה

      לקבור אותו ולהשאירו דווקא קדימה,

      בעתיד כדי לזכור שלא לזכור,

      ולא די בכך,

      לפזר אותו לארבע רוחות השמים

      כדי להבטיח

      שלכל מקום שאליו יופנה המבט

      יזכירו לו כוכבי השמים,

      יביטחו לו להישכח, בכך יבטיחו לו אושר.

       

      שיר חכם, מתוחכם ועוצמתי

      ובהחלט בהחלט נותן מימד נוסף לציור המדהים

      של שוקי היקרה.

      תודה וחג שמח.

       

      מיקוש מאמי,

      שוב עשית לי ת`זה. שמחה מאד שהבהרת את האמירה בבית הראשון.

       

      תודה

       

       

       

        3/10/09 15:34:

      צטט: שמעון רוזנברג 2009-10-02 14:13:55


      כמה כעס מהול בשמחה!

      ובכל זאת יש בו קורטוב עצב

      שיהיה רק טוב

       

      תודה שמעון להתייחסות

        3/10/09 15:32:

      צטט: הטרמילר 2009-10-02 14:13:46


      עוצמה שכזו בצבר מילות שיר וציור אדיר, מדהים.

       

      תודה דרור יקר :)

        3/10/09 15:31:

      צטט: tofybat 2009-10-02 14:02:44


      לולתי כמה עוצמה והחלטיות יש בשיר שלך

      זו מן תקופה כזו של סגירת חשבונות התנקות משאריות שלא צריכות להמשיך לעבר העתיד.

       

      אהבתי מאוד מאוד את צורת ההבעה

      חדה ונוקבת ואין מקום לספק

      סגרת חשבון!

       

      חג שמח יקרתי

       

      נהנתי

       

      אורלי יקירתי,

      את צודקת כמו תמיד. אהבתי את הניסוח "סגירת חשבון".

      עדיין נותרו כמה פתוחים. יש למה לצפות :))

       

        3/10/09 15:27:

      צטט: גליתוש. 2009-10-02 07:42:02


      גם פרידה מהעבר היא מוות קטן. סימן שהעתיד ורוד. כך גם האושר. עם הפנים קדימה.

       

      חג שמח לוללה

       

      גליתוש, הדבקת אותי באופטימיות שלך ושמחתי שראית אותה בשיר.

       

      תודה דרלינג

        3/10/09 15:25:

      צטט: רחל נפרסטק 2009-10-02 06:31:34

      צטט: רחל נפרסטק 2009-10-02 06:29:49

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       

      כתיבה יפהפייה!

       

      יהי זכרה ברוך

       

      יהי זכרו ברוך

       

      תודה רחל, רק שאף אחד לא נקבר כאן מלבד הזכרונות :)

        3/10/09 15:24:

      צטט: kirkush 2009-10-02 05:04:53


       לולה יקרה (:

      שיר "טעון" במשקל כעס, השימוש "יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים" מושלם, מלשון זהירות, בד"כ כוכבים זוהרים (:

      אהבתי, נמענעתי מלשתף לאן זה לקח אותי.

       

       

      מאיפה משיגים כאן כוכב ?

       

       

      חג סוכות שמח

      מלב

      קירקוש. 

       

       

       

      תודה קירקושה על ההפתעה :)

      ברוכה הבאה בצל קורתי

        3/10/09 15:22:

      צטט: forte nina 2009-10-02 00:37:15

      לולה היקרה ,הציפיה היתה שווה.

      המילים שלך חורכות

      את הנימים

      גם אם הוא כבר לא יהיה פה

      ברור לי,

      כי המילים יתגלגלו בחלל לעולמים.

       

      הכאב בשיר, לתפארת

      שיר מ ש ו ב ח

       

      תודה פנינל`ה.

      כולי נמסה מהמילים שלך :)

        3/10/09 08:15:


      אות קין?

      חג שמח לולתי, ומעתה פזרי רק אהבה

        3/10/09 04:12:

      שיר עצוב, קשה.

      הרבה כעס.

      והתמונה ממש מתאימה.

        3/10/09 01:13:


      השיר מאתגר בקריאת הרבדים שלו.

      אהבתי את המשחק של: עברך קברתי בעתידי

      ואז הפתעה: העתיד הוא קריאת הכוכבים.

      יופי של עיצוב, לולה!

      *

      נעמה

        3/10/09 00:26:


      *

      גם לשיר, גם לציור.

      (ככה חוסכים כוכבים)

        2/10/09 23:02:

      אני אוהב את הכעס הזה שחובט כמו שצריך
        2/10/09 22:36:

      צטט: rov 2009-10-02 22:34:33

      אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

       

       

      שיר לא קל שנוגע בעבר קרוע.


      הדוברת משלימה עם מושא השיר בהתנקות טוטאלית והמילים קשות להכלה.

       

      כולי תקווה שהאושר שנטמן יוליד עימו אושר חדש.

       

       

       

       

       

       

      ואיך שכחתי את השילוב המוצלח עם היצירה המופלאה של שוקידו המוכשרת

      שיצירותיה הן השראה לא מעטה למשוררים חדי אבחנה.

       

       

        2/10/09 22:34:

      אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

       

       

      שיר לא קל שנוגע בעבר קרוע.


      הדוברת משלימה עם מושא השיר בהתנקות טוטאלית והמילים קשות להכלה.

       

      כולי תקווה שהאושר שנטמן יוליד עימו אושר חדש.

       

       

       

       

        2/10/09 22:04:


      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       

      איזה משפט עוצמתי.

      שיר חזק, גורם לך לחשוב.... והציור מדגיש אותו נפלא.

      תודה לולה.

      חג שמח.

        2/10/09 20:45:

      יפה דומיה

      אל מול כאב מטלטל כזה

      אל מול זעם

      שחוצה זמן ומקום.

       

      אין מלה מיותרת בשיר הזה

      אבל שום מלה מיותרת

      לא היה בכוחה

      להחליש או לצמצם

      את הרטט שעובר בי

      כאשר אני קוראת אותו.

      *

       

      חיבוק ושאפו על האומץ

      שושי שמיר


      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

      טביעה בשכחה היא חזרה אל השגרה. הפתיחה של השיר מאוד בועטת וישירה. האם אפשר לקבור עבר בעתיד? לדוברת בשיר פתרונים.*יש נימה של עצב והשלמה עם אובדן. נראה לי כי את עדיין מתאבלת על אביך. הציור מעניין מאוד. בסוף הציירת הזו שוקידו תעשה תערוכה משלבת של ציוריה ומילותיהם של משוררי הקפה.

        2/10/09 19:16:

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי


      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

        

      מְקַרְצֶפֶת מִלִּים

      חֲרוּטוֹת בְּבָשָׂר

      לֹא אֶבְכֶּה וְלֹא אֶפְקֹד

      אֶת אשֶׁר טָּמַנְתִּי.

      שיר חזק המעלה

      זכרון של דמות גברית שפגעה בה

      ומאד

      מעניין אם הדמות אכן פסה מן העולם או הדוברת החליטה להטמינה..

      כאבתי עמה

      אפרת*

        2/10/09 18:04:

      היי לולה

      ראיתי ניסיון נואש להתגבר על דברים מסוימים שלא ניתן להשתחרר מהם.

      ואין כפרה, אין סליחה ואין מחילה.

       

      כתיבתך מיוחדת ונפלאה.

       

      הציור והשיר הם מאוד יצריים וזאת נקודת המפגש המדויקת ביניהם.

       

      בברכת חג שמח ! 

        2/10/09 17:42:

      לולה יקירתי.

      שירך טעון, קשה ועצוב.

      שתגעי ימים שמחים.

        2/10/09 17:27:
      ראשית כוכב עוצמתי. שיר מרתק, לא קל, אבל טומן בחובו עתיד חזק רווי בתובנות. תודה, גלית. *  
        2/10/09 17:22:

      לולה יקרה,

      איני מתיימר להבין את אשר אין בידיי.

      אבל השיר היפה הזה מעביר בקורא תחושה של כאב

      וזכרון לא קל של הדוברת, אשר מבקשת לנערו ממנה לארבעת רוחות השמים.

      שנה חדשה בפתח, וחג לנו היום , ולפיכך אברכך בחג סוכות שמח !

      מיכאל

        2/10/09 16:39:

      לולה

      תודה על מתנת השירה שלך

      נ.

        2/10/09 16:34:
       אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי 

      בְּתֹם שִׁבְעָה
      אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

       

       

      ראשית לולה, הצרוף בין השיר לתמונה מחזק גם את הציור וגם את השיר. כבר כשנכנסים וצבע הדם כולא את המבט, השיר מקבל מיד את העוצמה שלו מהשורה הראשונה. השורה

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       מנסבאהנ את הכיוון אליו פונה השיר, כמו האקדח הצ'כובי וגם בסות השיר

      בְּתֹם שִׁבְעָה
      אֲפַזֵּר זִכְרְךָ לְאַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם

      את קוברת עם עברו גם את אפרו, עוד לפני שמת. הכעס והשנאה בשיר הזה מתעצמים לאורכו ועד סופו, כמו הבולרו של רוול התופס נפח, עומק ורוחב עם כל פרזה חדשה.

      תודה לולה על כתיבה משובחת ו*

      לאה 

        2/10/09 15:52:


      לולה יקרה,

      איני יכולה להישאר אדישה מול שירך הנוקב ישר בבטן הרכה .

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

      לְמַעַן יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים
      עֵת אֶשְׁקַע בַּשִּׁכְחָה.

      במעט מילים את יוצקת הר של עוצמה בראייה ברורה :)

      המון תודה , לולה ולציורה המדהים של שוקי , הצועק בפני עצמו.

      חג שמח, ליאורה

        2/10/09 15:07:

      לולית יקרה,

      כמה יפה הבעת את ההחלטה להתרחק מזיכרון קשה

      לקבור אותו ולהשאירו דווקא קדימה,

      בעתיד כדי לזכור שלא לזכור,

      ולא די בכך,

      לפזר אותו לארבע רוחות השמים

      כדי להבטיח

      שלכל מקום שאליו יופנה המבט

      יזכירו לו כוכבי השמים,

      יביטחו לו להישכח, בכך יבטיחו לו אושר.

       

      שיר חכם, מתוחכם ועוצמתי

      ובהחלט בהחלט נותן מימד נוסף לציור המדהים

      של שוקי היקרה.

      תודה וחג שמח.

        2/10/09 14:13:


      כמה כעס מהול בשמחה!

      ובכל זאת יש בו קורטוב עצב

      שיהיה רק טוב

        2/10/09 14:13:


      עוצמה שכזו בצבר מילות שיר וציור אדיר, מדהים.

        2/10/09 14:02:


      לולתי כמה עוצמה והחלטיות יש בשיר שלך

      זו מן תקופה כזו של סגירת חשבונות התנקות משאריות שלא צריכות להמשיך לעבר העתיד.

       

      אהבתי מאוד מאוד את צורת ההבעה

      חדה ונוקבת ואין מקום לספק

      סגרת חשבון!

       

      חג שמח יקרתי

       

      נהנתי

        2/10/09 10:40:
      ציור ומילים או ההיפך .חזק מאוד!
        2/10/09 09:06:

      צטט: שוקידו 2009-10-02 08:57:52

      ואווו, לולה, השילוב אכן חזק.
      עם מילים עוצמתיות כשלך, חייב היה לבוא פה ציור חזק שמקפיא לרגע את הקורא.

       

      יקירתי, מגוון הציורים שלך מדהים ולכן ההתלבטות קשה. בכל ציור יש משהו שאני מתחברת אליו.

      מקווה שהפעם זה סופי .

      המון תודה לך על הסבלנות והייעוץ האמנותי.

       

      חג שמח לך ולכל בית ישראל!

        2/10/09 08:57:
      ואווו, לולה, השילוב אכן חזק.
      עם מילים עוצמתיות כשלך, חייב היה לבוא פה ציור חזק שמקפיא לרגע את הקורא.
        2/10/09 07:42:


      גם פרידה מהעבר היא מוות קטן. סימן שהעתיד ורוד. כך גם האושר. עם הפנים קדימה.

       

      חג שמח לוללה

        2/10/09 06:31:

      צטט: רחל נפרסטק 2009-10-02 06:29:49

      אֶת עֲבָרְךָ קָבַרְתִּי בַּעֲתִידִי

       

      כתיבה יפהפייה!

       

      יהי זכרה ברוך

       

      יהי זכרו ברוך

        2/10/09 05:04:

       לולה יקרה (:

      שיר "טעון" במשקל כעס, השימוש "יַזְהִירוּנִי הַכּוֹכָבִים" מושלם, מלשון זהירות, בד"כ כוכבים זוהרים (:

      אהבתי, נמענעתי מלשתף לאן זה לקח אותי.

       

       

      מאיפה משיגים כאן כוכב ?

       

       

      חג סוכות שמח

      מלב

      קירקוש. 

       

       

        2/10/09 00:37:

      לולה היקרה ,הציפיה היתה שווה.

      המילים שלך חורכות

      את הנימים

      גם אם הוא כבר לא יהיה פה

      ברור לי,

      כי המילים יתגלגלו בחלל לעולמים.

       

      הכאב בשיר, לתפארת

      שיר מ ש ו ב ח

        2/10/09 00:27:

      עצוב לסיים עבר שנקשר בעתיד.
      אני מזהה השלמה, קבלה.
      כניעה.
      והרבה הרבה חוזק.
      תודה שבחרת בי להדגיש.
      שוקי.

      פיד RSS