אחלה פוסט

אני בד"כ מתכתב איתו בע"פ.

פחות ניירת, פשוט.

הפוסט שלך העלה בי חיוך על התוכן שלו וגם חיוך על היכולת שלך לקבל דברים כמו "להיות לקוח מוגבל" מתוך חיוך ודיאלוג עם אלוהים. לא נשמעת פה נימה פסימית מיואשת ולחוצה, וזה יפה בעיני.

רוני יקר

גם אני "לקוח מוגבל" כבר די הרבה זמן, ולמדתי מזה המון: למדתי להסתפק במה שיש, ובמה שאין. זה פשוט מאוד. לא צריך פנקס צ'קים בשביל לקנות לחם ובאטובוס לא מבקשים כרטיס אשראי! ואני ממשיכה להודות בוקר בוקר על כל הטוב שיש, וגם על מה שאין. אם יהיה - מה טוב. כמוך גם אני משוחחת עם אלוהים, אלא שזו שלי היא אלוהימה, וקוראים לה הרמוניה. בעיני זה הכוח שמניע את העולם: הרמוניה, יופי וטוב. (אלוהימה שלי לא מתעסקת עם כרטיסי אשראי, וגם לא מצפה שיהללו וישבחו אותה 3 פעמים ביום. היא עסוקה מדי בדברים החשובים באמת).

באהבה

ויוי אמא של ניבי

"אני כבר יודע להגיד "משבר = הזדמנות" בהונגרית ובטיבטית."

ואם תתשים לב גם בעברית המשמעות היא לטובה... משבר = גל ..

בהצלחה בצמיחה ובהארות שאתה מאיר אותנו..

שבת שלום.

יפה לך, רוני.

כל מלה - בסלע.

כתוב מקסים.

זה עובד באמת?

ואפרופו יהלומים... נתקלתי בשבוע שעבר באיזה משפט, לא זוכרת איפה, לא זוכרת את הנוסח המדויק, אבל זה היה משהו כמו:

"הזבל בו אתה חי היום יכול להפוך לקומפוסט של מחר"...

תודה רונה יקרה על הפרגון!

בעניין היהלומים, ממש באות תקופה בה כתבתי את המכתב הנ"ל לקב"ה הייתי מן הסתם בלחץ לא קטן ושכתבתי את "מסה" מנייטורית על יהלומים. הנה היא: 

יהלומים – (בעקבות קריאת הספר "להב היהלום" והבנה שיהלומים נוצרים מתוך לחץ עצום באינקובציה לאורך המון זמן בבטן האדמה)

בתקופה האחרונה אני מוצא את עצמי מתנהל בתוך לחץ עצום. לחץ פנימי ולחץ חיצוני. עוד קצת לחץ, עוד קצת זמן וייצא ממני יהלום....... (ועוד מחשבה בעקבות היהלום – אולי בעצם נולדתי יהלום. אולי כולנו נולדים יהלומים וכל החיים האלה זה ללטש וללטש. יהלומים נוצרים בבטן האדמה. חלקם נמצאים ומלוטשים. כולנו נוצרים בבטן אמא אדמה האנושית, אחד כך חלק מאיתנו מוצאים את עצמנו, מתגלים, ואחר כך "ללטש וללטש")

שלום רוני,

המון זמן שלא ניכנסתי לכאן,

והנה אני שוב, בעולם הבלוגי בזכותך ( ואני לא יודעת עד כמה זה טוב אחרי שהחלטתי להגמל מזה כדי לכתוב-

אולי אפשר להתאמן על זה, לא ? ),

רציתי להגיד שאני מתחילה להכיר עוד ועוד פיאות של היהלום המלוטש הזה...

וזה מתקשר כל כך טוב למה שאני כבר מכירה.

ועוד דבר קטנטן- שנים שאני נכנסת לנטף ושואלת את עצמי של מי הקאראוון המיוחד הזה,

אני חייבת להכות על חטא ולשאול- איך חשבתי על אדם אחר מלבדך ?

שוב שבת שלום,

רונה.

תודה לכל המגיבים,

לגביי "להעביר הלאה" - בשמחה, אם זה משמח מישהו ועוזר מה טוב. 

לשואלים האם הוא ענה למכתב? 

אלוהים שלי מוצא לו דרכים משלו להשיב לי תשובות, הוא מאד מקורי. הוא עונה לי כל יום קצת והתשובה הולכת ונרקמת לה טיפין טיפין. אני כבר יכול לזהות את השורה הראשונה בתשובתו של אלוהים. זה נראה משהו כמו "פעם עוד לא ידעת שאתה לא יודע. היום אתה כבר מתחיל לדעת שאתה לא יודע. תמשיך ככה ובסוף תראה ש " זהו, אני מחכה להמשך. לא יודע.......... 

(אגב, לא יודע אם זה חלק מהתשובה אבל דלק לקאיה קרניבל כבר יש ויש).

חג שמח ושבת שלום,

מדהים.

האם תסכים שאעביר את זה הלאה לחברים/ות? (אולי אפילו בדוא"ל)

שבת וחג שמחים מאד!

עינת.

בוא'נא.. אתה מגניב אתה.

נו, אלוהים ענה ?

אחרי שישו הלך על המים

ואפילו פעם אחת

הים נחצה לשניי

הכל אפשרי : ))

רוני יקירי,

השיחה שלך עם אלוהים רגשה אותי מאוד.

לאחרונה גם לי יש שיחות באותו נושא עם אלוהים.

מודה לו כל יום על מה שנתן לי.

מודה לו גם על מה שלא נתן לי מתוך אמונה שגם זו לטובה, כלומר לעזור לי לעלות עוד מדרגה.

אבל אתה השכלת לומר את הדברים בחן המקסים שלך, בשפה עשירה ובדרך שמעלה חיוך על הפנים. 

ומה דרוש לנו יותר מחיוך? כשאנחנו מחייכים אל העולם העולם מחייך אלינו בכל מובן.

אז תודה לך על שהעלת עוד חיוך על פני.

אני מאמינה גדולה באמירה הבאה:

מטרת הבריאה להיטיב עם הברואים.

אז עם האמונה הזו מאחלת לך ולכל הקוראים

שנה טובה, שנה של שפע בכל מובן

שנה של אהבה.

זה מה שנקרא "אהבה קשוחה", מחשלת וממרקת.

ואחרי מכתב כזה, מי לא יחייך ולא יאפשר התפתחות?

שנה נהדרת של אופטימיות ושמחה,

תמי.

היי רוני ..פוסט מקסים מונולוג מדהים וכתיבה זורמת

מעורר דמעות וצחוק יחד

 ואמונה מנצחת שתעיף כל מכשול

אהבתי לקרא אותך

חג שמח  

רוני

החיים יפים בכל מקרה, עם או בלי בנקים...

שמחה לשמוע שיצאת מזה, אני עובדת בנק, לידיעתך...

חג שמח!

באמת חמוד.

אופטימי, נבון ולא קופץ בראש.

אוי, רוני, כמה חמוד כתוב הפוטס הזה.

אתה יודע, הוא תמיד נותן לנו דלק. לא תמיד זה בו אפשר לרכוש קצת נוזל ממשאבה למנוע של קאיה או כל תוצרת אחרת.

הדלק בחיינו - הוא לא זה המצוי בכיסים.

עובדה, הוא לעתים מצוי שם, אבל לא מניע שום דבר. וגם אם כן - לא תמיד למקום הראוי.

אבל אם מצוי ברשותנו הדלק הנכון (טוב, הוא תמיד מצוי, השאלה אם אנחנו משכילים להשתמש בו....) - גם לכיסים הוא יגיע בסופו של דבר, ובמידת הצורך.

לפעמים הוא לוקח מאיתנו את הצ'קים וכרטיסי האשראי, לפעמים הוא לוקח מאיתנו דברים אחרים (לתת דוגמא? לא צריך, נכון?....)

אבל הוא תמיד משאיר לנו את הדלק להמשיך הלאה ולצמוח. צריך רק לזכור לא לשכוח את זה.

עובדה - כל מה שכתבת פה לפני ציטוט המכתב. לא?