כותרות TheMarker >
    ';

    הוא ואני (רעבה)

    הוא איסטניס ו\"נושך חסות\" (אבל מעדיף צ'יפס).
    אני טורפת וחולת מתוק (אבל מעדיפה להציק לו).
    אנחנו מבלים יותר מדי זמן ביחד (למרות היכרותנו הקצרה), סובלים בשקט, אוכלים הרבה, ורצים לספר גם לכם...

    ארכיון

    סושי סמבה, רמת החייל, ת"א

    0 תגובות   יום שישי , 2/10/09, 14:11
    מרוממי נפש, לאחר יום יצירתי ופורה במיוחד, החלטנו לשים פעמינו בכפינו וללכת לאחת המסעדות היותר בעייתיות בישראל.
    למה בעייתיות? מדובר במפגע תאורה בשעות הערב, המלווה במוסיקה שהמילה "מחרידה" עושה איתה חסד, שיחד עם המוני ה"היומתיםלהיות" משתלבים לכדי אירוע מוחי מתקדם ו/או התקף אפילפטי מיזנטרופי.
    לשמחתנו, הגענו למסעדה בשעות שבהן נציגי המגזר הנ"ל עסוקים בעבודות הצווארון הכחול שלהם, ולמעט שתי נציגות זוטרות המסעדה היתה כולה שלנו.
    לפני שנדבר על האוכל, בואו נדבר על השירות. היית מצפה שבשעה שבה יש ארבעה סועדים במסעדה (שני בני אדם פחות ממספר העובדים באזור ההגשה), לא יטעו נותני השירות בכל מנה מוזמנת. למרות חיוכיהם והתנצלויותיהם המרובות, אי אפשר לקבל מקבץ כזה של טעויות כשהמסעדה ריקה. 

    ולגבי האוכל, כשהגיעו המנות הנכונות בסופו של דבר, הן היו מצוינות: אני אכלתי סלט קלמרי חם (עם אספרגוס, עגבניות שרי ופטריות) וטרדיטוס טונה (מעין סשימי עם רוטב) שהיו שניהם משובבי נפש. הוא אכל ירקות בטמפורה שהגיעו עם רוטב מוצלח, ואנטיקוצ'יוס (שיפודים) ירקות צ'ימיצ'ורי טעוני שיפור (גם הירקות ובמיוחד הרוטב). אני שתיתי גם ענביטו (ענבים כתושים עם נענע ומיץ לימון טרי) ללא אלכוהול שהיה נחמד מאוד.
    קינחנו ב-Arroz Con Leche, או בעברית קציפת חלב ואורז, מעל גלידה, קוביות קפואות של מנגו ואפרסקים וג'לי סאקה. קינוח מבולגן, וקצת מוגזם (בשביל מה פצפוצי השוקולד המיותרים האלו?), אבל עם מרקם כיפי.

    נחזור? לא בשעות העומס, ורצוי גם בהפסקת חשמל.
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגיות