רבותי מהפך

רגע לפני פרוס השנה החדשה מצאנו לנכון להתחשבן עם המהפכות הקטנטנות שהשפיעו על חיי היומיום שלנו, אך הפסקנו להעריך אותן. להלן חמש ההמצאות הנועזות, החידושים המעוותים והגילויים החושפניים שעיצבו את פני העולם מאז ולתמיד- איך לא חשבו על זה קודם? 

מאת ארן הרשלג 

המהפך הוא חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו. בעצם ניתן לומר שללא המהפכות הקטנות בחיינו, האנושות כולה היתה עדיין בתוך מערה, וההתפתחות הכי מרחיקה לכת היתה אמנות ציורי הקיר על דופן המערה. התרגלנו להתייחס לכך שהמהפכות הגדולות והמשמעותיות, הן אלו שיצרו לנו סביבת חיים, תפישה מחשבתית ותנאי מחייה נאורים, מתקדמים והישגיים. בכל זה יש אמת, אולם ככל שתהיה השפעתם של המהפכות או ההמצאות הגדולות חשובה ומשמעותית, לא ניתן להתעלם מאופין ונדיבותן של המהפכות הזעירות והפעוטות.

המהפכות ההיסטוריות שהוציאו את האדם מעבדות לחירות (ואולי גם ההפך) הן המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית והמהפכה הדיגיטלית, אותה אנו חווים וחשים במאה הנוכחית. אך מה עם מהפכת הדפוס של גוטנברג שהדפיס לראשונה את הספר ב-1456, או מהפכת הבריאות שהחלה עם גילוי הפניצלין ב-1896 בעבודת המחקר של הרופא ארנסט דושנס ולאחריו פרסום מחקרו של הרופא אלכסנדר פלמינג ב-1928, עד שלבסוף ערכו היה גדול פי כמה וכמה ממשקלו בזהב. לדוגמאות אלו אפשר בנקל להוסיף המצאות גדולות שעברנו עליהם לסדר היום כמו: גילוי האש, המצאת המסחר בכסף, השימוש בצבע ממקורות טבעיים לאריגה, החשמל, קרני הרנטגן, המחשב- ואיך לא המצאת הגלגל. לאות הערכה וכבוד לחידושים וההמצאות של עשרת אלפים השנים האחרונות, הכנו את מצעד "המהפכות הקטנות" של כל הזמנים, אותן המצאות שנשכחו מעט מזיכרוננו, אך לא מתודעתנו. כמובן שרשימה זו אינה משקפת דעה אקדמית ואינה תחליף למחקר מדעי והיא נכתבת על דעת המערכת בלבד. 

5 מה זאת אהבה

למעשה ניתן להכליל ולומר שמאז כתבי אפלטון ועד המאה ה-18, נישואים היו השלב הבא אחרי תקופת הילדות. בנות שודכו על מנת ליצור לשדרג את מעמד משפחה וליצור לעצמן נקודת פתיחה טובה יותר. בחברה המערבית הפכה האהבה לסוג של תרבות פנאי, שפסיכולוגים כמו רוברט סטרנברג בנו סביבם תיאוריות רציונליות בלתי רגישות. על פי תיאורית "משולשי האהבה" של סטרנברג, האהבה מחולקת לשלושה מימדים: תשוקה, אינטימיות ומחויבות. סטרנברג טען במחקרו המקיף כי הקשרים הבין אישיים בין זוגות נחלקים לשמונה משולשים אהבה הנעים ממצב של חוסר אהבה ועד לאהבה המושלמת המכילה בתוכה את שלושת הממדים הנ"ל.

בעידן הקדם-מודרני אי שם ב-1776 כתב וולפגאנג פון גתה את "יסורי ורתר הצעיר" שהיה לרומן המכתבים על האהבה הסופנית חסרת התחליף. מעבר לסיפור האהבה המתמשך על פני כמה עשורים ומאה ארבעים ושניים עמודים, מעלה עלה הסופר על הכתב (הכתוב בסגנון "הסער והפרץ" הספרותי) את הרקע לתהליכי המחשבה של התקופה וביניהם את היחס למושג הטעון "אהבה" מקורותיה ותוצאותיה.

האגדות מספרות שהסיפור על נפשו השסועה של מר ורתר, הציתה בפני צעירים רבים את הדחף ההתאבדותי, ורבים מהם סיימו את חייהם בגיל צעיר. עקב כך הורו השלטונות בגרמניה של אותה תקופה, להפסיק להדפיס את הספר- ומאז הכל היסטוריה.העידן העכשווי-עתידי שלנו מורכב מסוג של התפכחות מ"דת האהבה" העמוקה של גתה, והוא עובר ברגעים אלו ממש מעבר לסוג של התאהבות אינסטנט-מיידית שמביאה עימה גלי צונאמי של גירושים והיפרדויות. לידיעת הנשואים שבינינו כדאי לדעת, שעתידנים צופים כי האהבה במתכונת המוכרת לנו תעלם עד שנת 2200, ובעצם תתכלה לחלוטין, ותחליף אותה כך משערים הפוליגמיה החוקית.   

4 הכדור בידיים שלכן

שנות ה-60 זכורות בזכות הנחיתה על הירח ב-20.7.1969, אך העשור המדובר היה שופע פיתוחים וגילויים שהחשוב בהם לחיי היומיום ל-51% מהאוכלוסיה היה, פיתוח "הגלולה המונופאזית" או בשמה המקוצר- הגלולה.

הגלולה פותחה על ידי המדען היהודי-רוסי ד"ר גרגורי פינקוס, קיבל את ההשראה למחקרו ממרגרט סאנדר, לוחמת זכויות הנשים ויושבת ראש התנועה לפיקוח הילודה, שבעצמה היתה בת למשפחה בת אחת עשרה נפשות.הגלולה שינתה למעשה את פני החברה כולה, היא באה בזמן הנכון ובמקום הנכון, בדיוק כשהחופש המיני בסגנון וודסטוק טרף את ארצות הברית ואירופה. אופציית הגלולה הביא להעצמת יכולתן של הנשים והפקידה בידיהן את החירות על גופן ועל רצונן תוך כדי הפכתן לעצמאיות וברשות עצמן. השחרור המיני והגלולה יצרו סימביוזה שאת מהלכיה ותוצאותיה ניתן לראות על פני הסוציולוגיה של ארבעת העשורים האחרונים. השליטה בהריון בכלל ובהריון בלתי רצוי בפרט, הוציאה את הנשים למעגל העבודה, דבר שתרם ותורם עד היום לגיוון שוק התעסוקה.הגלולה למעשה מחקה באופן סינתטי את פעולת השחלות המפרישות את ההורמונים  פרוגסטרון ואסטרוגן. הגלולה שהפכה להיות אמצעי המניעה הפופולרי בעולם עם יעילות של 99.9% בשימוש נכון. בתחילת הדרך המינון ההורמונלי היה שונה ממה שמוכר לנו כיום (פי 10), אך עם השנים הושג הויסות האידיאלי שאינו מלווה כמעט בתופעות לוואי מכאיבות או מציקות. אגדה שמהימנותה לא נבדקה אומרת, שאם תמיסי גלולה במים ותשקי צמח, הוא יגדל מהר יותר.   

3 השירותים החשאיים

כשנחתתי בבייג'ינג הרגשתי צורך להתארח בשירותי הנוחיות של שדה התעופה הלאומי של סין. כשעשיתי את דרכי בתוך המבנה המלבני נוכחתי לדעת כי המקום אליו נכנסתי על מנת להתבודד עם תוצאות המאכלים שעיכלתי בשתים עשרה שעות הטיסה, התחוור לי כי יש לי שותפים מלאים לחוויה. השירותים הסיניים המודרניים, הינם חסרי דלתות וגובהם אינו עולה על מטר, כמובן שבכפרים ובערים הקטנות, הדבר הכי קרוב לשירותים הם בורות הספיגה או "בול הקליעה" המפורסם מ"אסקימו לימון 7". הסיפור הזה בא להראות כי המצאת השירותים המודרניים, המחוברים לתעלות ניקוז תת קרקעיות, הברורים מאליו לכולנו כנראה שעדיין אינם נחלתם של כל האומות, אפילו כיום.

בתי השימוש כרעיון היגייני ומהפכני מבחינת ההתיחסות האישית לעניין, מתוארך למאה החמישית לפני הספירה בהודו ויותר מאוחר גם ברומא, מצרים, פרס ובסין. כמובן שהתנאי לאימוץ השיטה היה הכנת תשתית ניקוז מפותחת, ועל כן תרבויות שהשתמשו בסוג כזה של פיתוח היו צריכות להיות בעלות מודעות ותרבות של מרחצאות ציבוריות בתוך ערים גדולות. סביר להניח כי סייג זה מנע מן האנושות עד המאה ה-19 להפוך את ההמצאה האסתטית הזו לגאדג'ט או סטארט-אפ בינלאומי. בכל מקרה הפיתוח ההמוני של האסלה המודרנית ששכן לרוב בחצר האחורית של הבתים, הביא עם השנים לעליה משמעותית גם בתברואה הסביבתית וגם בבריאות המשפחה. מדובר במהפך שהשתלב עם התפתחות המודרניזציה, הרפואה והמדעים בכלל. כיום  מלבד הומור בתי שימוש אפשר להתגאות גם בשירותים ניידים, שירותים כימיים ושירותים ביולוגיים שמציפים את המרחב הציבורי לנוחיותו וצרכיו.  

2 המעלית

מאז מגדל בבל לא הפסיקה האנושות להתגרות באלים, ולנסות להגיע לאולימפוס השמיימי שלהם. המעלית היתה זו שתרמה יותר מכל לדחף הלא טבעי הזה לנסוק לגבהים. כל המצאה הביאה עימה שרשרת של מוצרים נלווים, שהפכו להיות חלק בלתי נפרד מההמצאה המקורית. גורדי השחקים המעטרים את בירות העולם, יכלו "לתפוס גובה" ולעצב מחדש את הרקיע העירוני בזכות המצאת המעלית הבטוחה של אלישע אוטיס, ששמו מוצג ברוב כבוד על מרבית המעליות בארצות הברית כיום. ראשון המתכננים שחשב על הצורך במעלית לשם העלאת משאות, היה ארכימדס שתכנן בשנת 216 לפני הספירה בעזרת חבלים וכוח אדם לא גדול הניע סוג של מעלית ראשונית בתקופה העתיקה. המהפכה התעשייתית שהאיצה את תהליכי הייצור ההמוני המוכרים לנו כיום, נגעה גם בטכנולוגיה שעזרה להעלות על הנייר את המעלית הראשונה. הראשון שאזר אומץ ופיתח ב-1845 מעלית הפועלת על כוח הידראולי, היה ויליאם תומפסון, אך היה חסר בה מנגנון הבטיחות שימנע מהמעלית ליפול ללא בלם חרום.

היה זה אלישע אוטיס שב-1853 הציג את המעלית הבטוחה המצוידת במתקן המונע את נפילת הקרון בעת מקרה חירום. המעלית הראשונה שהוזמנה מאוטיס היתה כעבור ארבע שנים, עבור המיליונר האמריקני פטר קופר שהבין כי המצאת המעלית ההידראולית, היא תחילתה של תקופה חדשה באיכות החיים. לאחר התבססותה של המעלית ההידראולית החל ב-1880 שלב המצאת המעלית החשמלית על ידי פרנק ספרגו, שאיפשר למעלית החדשה לנוע ביתר מהירות וביתר בטיחות. עם השנים אימצו לעצמן ניו יורק ושיקגו (אסכולת שיקגו לאדריכלות) את שיגעון המעליות ומתוך ניסיון לחסוך בקרקעות למגורים, הפעילו ועודדו משקיעי נדל"ן לבנות בניינים לגובה. כמובן שבהמשך הבניה לגובה הפך לספורט לאומי, ומדי שנה נשברים שיאי הגובה של מפלצות הבטון בארץ ובחו"ל. בישראל הבניין הגבוה ביותר הוא "שער העיר" שגובהו 244 מטר, עם 68 קומות והוא במקום ה-116 במצעד גורדי השחקים העולמי נכון לחודש מאי 2006. הבניין הגבוה בעולם מאז 2004 נמצא בטאיוואן וקרוי "טאיפה 101", גובהו הרשמי הוא 508 מטר עם 106 קומות (כולל 5 תת קרקעיות)- לא לבעלי פחד גבהים.  

1 אין אפס