אנחנו ידידים, זה מקובל מבחינתינו, וכשאני רואה אותך מתנשק איתה הלב מתקווץ ומפסיק לפעום. אנחנו ידידים, ובכל זאת אחרי כל יציאה איתה, אתה חוזר לבוא לישון אצלי, כי כפיות איתי זה הכי כיף, אתה אומר.. אז מתי אני אצליח לעבור שלב? מתי אני אצליח להכיר מישהו חדש? אז אתה נהנה לך, משחק כפול, אבל אתה לא בוגד בי, אנחנו ידידים...
אני מרגישה כלפיך משהו שונה, כבר לא כמו פעם, הנשימה לא נעתקת כשאני לידך, ואני לא חושבת עליך 24 שעות ביממה. אבל כשאתה לידי, אני לא מצליחה לחשוב על שום דבר אחר. אני רק מתגעגעת למי שהייתי כשהייתי לצידך, לכך שהייתי מאושרת מאוד פעם. אבל אני נזכרת בתקופות רעות, טוב, כאלו יש לכולם.. :S לא יודעת.. אני לא באמת יודעת מה אהבתי בך, אולי זה שאהבת אותי אתה, יותר מכל אדם אחר, אולי זה שנלחמת עלי, אולי זה שהכל היה אסור. אולי באמת זה משהו שאני לא מבינה, התאהבות. אבל אני לא חושבת שאי פעם אני אוכל להרגיש אותו הדבר למישהו אחר, העוצמה שהיתה ביננו היתה כל כך חזקה, שכשהיא נגמרה היא לקחה לי את כל הכוח.
אני רוצה עכשיו קצת שקט, שתתרחק ממני, שתתן לי מרחב, ואולי אני אצליח להתגבר, ולעבור שלב. אני לא רוצה לנתק איתך את הקשר, אתה האדם החשוב בחיי. אבל אני באמת חסרת אונים כבר, ואינני יודעת מה לעשות. יבוא יום בטוח, ואני אסתדר, הלוואי רק שזה יבוא כבר, מהר.. |