ראיתי היום את גלעד שליט בטלויזיה. הלב כואב. רזה כל כך עם מבט מפוחד. בטח לא מבין. רוצה את אמא. והמבט שלו בעיניים שואל איפה את? איפה אתם? איפה אנחנו? גם לגלעד יש בית ויש חג ויש לב. והוא בסך הכל ילד. ילד של כולנו. ראיתי אותו עם העיתון ביד, עם תאריך מלפני שבועיים והלב נחמץ. והדמעות ירדו והשאלות עלו. הלוואי הלוואי והוא יחזור אלינו. |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב מאוד. גם אני קצת מצטערת שצפיתי בקלטת. עשה לי לא טוב.
מקווה שעניינים יתחילו לזוז. הילד הזה רוצה לחזור הביתה. מגיע לו.
חותמת על כל מילה שלך!!!
הלב נצבט והמשאלה היא שהוא ישוחרר וכמה שיותר מהר...הלוואי!
הלוואי אמן.......
כל תוספת מיותרת ......קצר נקי רגיש והכי קולע.*
שבת שלום וחג שמח
אכן הלב כואב
הנשמה נקרעת...
נתפללת לשובו
במהרה
אמן.
שבע"ה עם כל התפילות הנישאות בפה כל אחד ואחת מאיתנו
יזכה גלעד לשוב במהרה לביתו לחגוג את החגים כמו שצריך עם משפחתו אמן
תודה על פוסט חשוב *
לא ניתן להישאר אדישים
הוא חלק מאיתנו, המשפחה שלנו
יקירה
לאמיתו של דבר ובאופן אישי, חבל שצפיתי.
רק ייחלתי לראות שהוא חי והזדעזעתי וכאבתי כ"כ.
את כאבו של הילד המתוק הזה, שנראה כה צנום ועיניו כה שקועות
והפחד נשקף מעיניו, ומעת לעת הוא נושא אותם, כנראה עפ"י האות מהצלם שם או
מחייל אחר שרוצה להסב לתשומת ליבו משהו,
וקולו שאכן נשבר והדמעות שחנקו את גרונו, אלה שחנקו אותי.
ראשי המדינה הגרועים שלנו חייבים סוף סוף לפעול.
איך פיתחנו כזה טעם מר כאשר אנו מקבלים קלטת ומביעים שמחה כאילו הילד הזה חזר סוף סוף הביתה.
וההורים שלו, איך הם חיים, השד יודע מאין להם כוחות לצפות בקלטת הקורעת הזאת.
אוי לנו כעם לקבל כאלה קלטות ולשמוח בחלקנו אולי.
כל מילה אמת
כאילו לקחת לי את המילים.
הלב נחמץ
רק צריך להתפלל
שישוב במהרה למשפחתו
אכן, הלב נחמץ..
כמה גרועים וחייתיים הם אוייבנו..
שרי