ראיתי היום את גלעד שליט בטלויזיה. הלב כואב. רזה כל כך עם מבט מפוחד. בטח לא מבין. רוצה את אמא. והמבט שלו בעיניים שואל איפה את? איפה אתם? איפה אנחנו? גם לגלעד יש בית ויש חג ויש לב. והוא בסך הכל ילד. ילד של כולנו. ראיתי אותו עם העיתון ביד, עם תאריך מלפני שבועיים והלב נחמץ. והדמעות ירדו והשאלות עלו. הלוואי הלוואי והוא יחזור אלינו. |