עוד אחד
לבטים
פוסטים אחרונים
- חזרתי הביתה 24/1/10
- ל(שנו)אהוב 30/12/09
- חכה לי? 6/10/09
- הנה עוד אחד חדש... טרי טרי, אפילו עוד רטוב.. :) 9/7/09
- תלוי על הקיר בחדר שלי בוונקובר 1/7/09
- ארכיטקטית. 16/3/09
כי נגמר לה
בלה דונה קורטיזונה זונה
כי לא אהבוה פעם היתה יפה עורה לבן עכשיו מקומטת כי לא ליטפוה פעם בצעירותה היתה בלה דונה קורטיזונה ובא לקח תומתה נפגעה והלך והמשיך בדרכו בלה דונה קוטיזונה שנותרה ריקה ורק נוזליו בה שרועה עכשיו
ויש אישה חולה בלה דונה קורטיזונה נתנה לה וממשיכה לתת ונותנת גופה בשביל אישה חולה
ובכל בוקר בלה דונה קורטיזונה זונה שואבת מוציאה ממנה תשוקתם
ונשארת ריקה
והם דופקים למען דפיקות לבה של אישה ואין יודעים זאת
בלה דונה קורטיזונה זונה כי לא נותרה לה טיפה של בטחון
|
תגובות אחרונות
-
♡ ღ ✡ renuar1✡ ღ ♡
בתגובה על בפטרה היפה
-
dodido112
בתגובה על לחץ
-
art1
בתגובה על
-
maximus77
בתגובה על דממה
-
הדרומצ'יק
בתגובה על לכל התוהים
-
בי בן
בתגובה על חזרתי הביתה
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אמרו חז"לינו שקנאת סופרים תרבה חוכמה.
אהבתי. זונה.
אני כאן לא?
למרות ש...
איפה את?
מדבר גבוה?
מה בו?
מילים פשוטות
הרגש גבוה?
למדתי צורי
אפילו עלה לי בחסימה
של בחורה שבהחלט הערכתי
לו אחזור על זה שוב
מבטיחה
מבטיח לעקוב?
איזו תגובה מקסימה
תודה מיתולוגית
אכן.
היא לא מחפשת את האושר, כי לא מחפשים מתחת לפנס...
היא מחפשת את הנתיב,
שבו תוכל סוף סוף לנשום,
סוף סוף לפעום,
מבעד לפעור ולאובדן.
ואת כתבת את המסע הזה, ואת משאו הכבד מנשוא,
כל כך ארוג.
כל כך שהרוג בו.
מול המכונה - הלב - הריקנות, האיום הנורא, הקללה,
והנגיעה...
נפלא שכתבת.
פועם שכתבת
כמעט פואמה,
ובכל זאת ליריקה משובחת וקסומה.
השיר האבוד של אִבֵּד עצמו לדעת - שיר הפעימה שנתיימתה ונותרה.
תודה...
איזו כנות יפה...
טוב זה שאני חושב שאת על גבול הגאונות אנחנו כבר יודעים... לפחות מבחינת החיבור בין אמנות לרגש.
אני מודה שהפוסט הזה מדבר גבוה מדי בשבילי וקשה לי להתחבר אליו...
אני מבין שיש כאן הרבה רגש שמתבטא ופורץ החוצה ואני שתמיד חשבתי שאני סופר רגיש וכשהייתי קטן תמיד הייתי בוכה כשהיו מספרים לי את הסיפור של נורית והפרח והתפוח של מרים-ילן שטקליס אז כן אני מודה שכנראה שככל שעוברות השנים אולי משהו ברגש אצלי נדפק.
בכל מקרה הוספתי לך כוכב על הרגש אצלי שאבד או שפשוט לא הגיע לרמות כאלו.
תודה
תמשיך לבקר!
הסיפור עצוב
הכתיבה מעולה
ברגע ראשון חשבתי על גבריאלה ציפורן וקינמון אבל , לא , בכל זאות אהבתי.
מרוצה?!
מקסים, הדר.
עכשיו לשיר יש שתי פנים -
הפן שלו
והפן שלה.
בראבו!
וואי וואי
איזו מחמאה
אולי בגלגול הבא
בלה דונה לא מחפשת את האושר
היא מחפשת לשלשל מטבע, אל מכונה אשר מפעיל לבה של אשה
אשה אחרת
אכן נוגע ללב
אבל
לאותה דונה קורטיזונה
הייתי ממליץ בחום לשנות את דרכה
אחד הגדולים בדור הקודם לנו
טען כי טרוף הוא
לקום בבוקר ולהמשיך לעשות בדיוק את אותם דברים
שהביאו אותנו לאן שאנו היום
אז אמליץ בחום !
לקום מחר בבוקר
ולשנות
לעשות בדיוק את מה שאנו רוצים אך לא מעיזים
משהו שהפחד משתק אותנו מלעשות
ובבת אחת רגלינו יוליכונו
אל האור והאושר
והדרך החדשה תראה לנו מוכרת
המשך לילה קסום
מעולה,
איזה ספין,
ואיזה כאב,
ואיזו מסירות.
כתבת כל כך יפה.