"ישנו מימד חמישי מעבר לאלה הידועים לאדם. זהו מימד רחב כמו החלל וחסר- זמן כמו הנצח. זהו שטח הביניים בין אור וצל, בין מדע לאמונות תפלות, והוא נמצא בין הפחדים העמוקים ביותר של האדם לפסגת הידע שלו. זהו מימד הדמיון. זהו האזור שאותו אנו מכנים- אזור הדמדומים". ( תרגום חופשי- פופ טארטס )
כך, במילים האלה, נפתח הפרק הראשון בסדרת המסתורין "אזור הדמדומים", ששודר ברשת CBS בשניים באוקטובר 1959, לפני חמישים שנה.
הסדרה המקורית רצה במשך חמש שנים, ועד לירידתה מהמסך ב-1964 הופקו 156 פרקים. את כולם הציג היוצר רוד סרלינג, במה שהפך להיות סימן ההיכר שלו- הצגת הסיפור הנבחר מדי פרק. לראשונה התמודד הציבור האמריקני עם סיפורים טלוויזיוניים שעסקו במסע בזמן, רוחות ושדים, חייזרים, מימדים מקבילים ועוד ועוד מכל טוב.
"אזור הדמדומים" מעסיקה את הטלוויזיה, הקולנוע והיוצרים האמריקניים עד היום. חוץ מהשידורים החוזריים האין-סופיים בערוצי הכבלים השונים הופק על בסיס הסדרה סרט קולנוע בבימוים של סטיבן ספילברג וג'ון לנדיס. סרט נוסף נמצא כעת בפיתוח בחברת ההפקות של ליאונרדו די קפריו.
הניסיונות לשחזר את הצלחת הסדרה המקורית בטלוויזיה כשלו, וגירסאות חדשות שהופקו בשנות השמונים של המאה העשרים וב- 2002 ירדו מהמסך לאחר זמן קצר.
מדוע? כי יש משהו בראשוניות של רוד סרלינג, גם כיום במרחק חמישים שנה, ולאחר שהאפקטים המיוחדים והצילום בצבע השתכללו לבלי היכר. גם אם הטכנולוגיה בפרקים שעוסקים בחייזרים נראית מגוחכת, הרי שהמשל על החולי שפשה בחברה האנושית נותר רלבנטי גם בימינו אנו.
בראשית שנות התשעים שידרו רשתות הכבלים ( בטרום עידן הוט ) רצועת סדרות קלאסיות שנקראה "הצגת שנייה". לראשונה זכה הציבור הישראלי לצפות בסדרות שמרכיבות את הקלאסיקה האמריקנית, ביניהן "אני אוהב את לוסי" , "THE HONEYMOONERS " עם רלף קרמדן ( "יום אחד, אליס..... לירח, אני אומר לך, לירח " ). וכן, גם "אזור הדמדומים" שודרה שם.
כנער צפיתי בשקיקה בסדרה שהפכה לשם דבר בהיסטוריה הטלוויזיונית האמריקנית, ושלושה פרקים במיוחד נחרתו בזכרוני:
1. הפרק האהוב עליי ביותר, גם בימים אלה, הוא EYE OF THE BEHOLDER , "בעיני המתבונן". בבית חולים חשוך מנסה צוות רופאים ואחיות לתקן עיוות ויזואלי מאיים בפניה של חולה. פניה ופני הרופאים אינם גלויים. הניתוח כושל, והצוות הרפואי מתקשה להביט במעוותת בעיניה. רק כשנדלק האור בסיום הפרק מתבררת התמונה המלאה- ה"מעוותת" היא בלונדינית יפהפיה. הרופאים וכל מי שמקיפים אותה הם אנשים בעלי פני חזיר מקומטות. היופי הוא בעיני המתבונן.
2. תושבי פרבר אמריקני טיפוסי נבהלים בעקבות פיצוץ מסתורי. הם יוצאים לרחוב, ומהר מאוד נפוצה השמועה על נחיתת חללית מהחלל החיצון. אף אחד לא ראה אותה, אבל הבהלה מתפשטת. האנשים מתחילים לריב ביניהם בסוגייה , מה יש לעשות עכשיו: חלק רוצים לברוח, אחרים רוצים להישאר ולהילחם. שכן מתחיל לחשוד בשכנו שהוא חייזר בתחפושת. מהר מאוד פורצת תגרה המונית. בסיום הפרק המצלמה מתרחקת מהרחוב לנקודת תצפית מרוחקת. חייזרים אכן נחתו והם משקיפים מרחוק על בני האדם המתכתשים ביניהם. " אנחנו לא צריכים לעשות כלום", הם אומרים לעצמם, "האדם יביא לנפילתו במו ידיו".
3. דיינר טיפוסי בעיירה אמריקנית מנומנמת. ויליאם שטנר הצעיר נכנס עם זוגתו היפהפיה והם מתיישבים ליד השולחן. במרכז השולחן צעצוע אוטומטי שמגלה עתידות. הם מתחילים לשחק איתו ולשאול אותו לגבי עתידם ומגלים מהר מאוד, שהצעצוע יודע יותר מדי על חייהם.
רצועת "הצגה שנייה" של הכבלים ירדה מהמסך מהר מאוד , לצערי. הציבור הישראלי לא ממש חיבק, כך נראה, סדרות אמריקניות בשחור לבן עם דמויות לא מוכרות. אבל "אזור הדמדומים" , המושג והסדרה, מוכרים בכל זאת לרבים מהאנשים שאותם אני שואל על טלוויזיה אמריקנית. גם נעימת הפתיחה המצמררת נשמעת לעיתים מטלפונים ניידים ברחובות ישראל.
"פופ טארטס" קורא לאחד מגורמי השידור להרים את הכפפה, ולרגל יובל החמישים לרכוש בזול, לשידור לילי יומי, את סדרת המופת של רוד סרלינג. יש לנו תחושה, שתופתעו מנתוני הרייטינג. לטובה.
רוצים לקרוא עוד פוסטים מעולים שכאלה?
היכנסו ל
פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר
והתחילו לקרוא. הנה כמה דוגמאות מהשבוע האחרון:
הוידוי המוזר של דייויד לטרמן
רייטינג סתיו 2009 בטלוויזיה האמריקנית
שובו של ג'ואי
וידאו: הגירסה של רחוב סומסום ל מד מן
האסיר חוזר
סרטונים מצחיקים, משעשעים ושנונים
"פופ טארטס- תרבות אמריקנית פופולרית, הבלוג של אפי טריגר"
בכתובת
זה כדאי |