הוא יצא וסגר אחריו את הדלת. הפעם זה לא הייתי אני, זה היה הוא בעצמו. ולמרות שדלת סגורה היא דלת סגורה נקודה ואין מה להתווכח - את זו אני אוהבת יותר. אין מה לעשות. ולא בגלל שהמצפון שלי נקי עכשיו. חס וחלילה חס ושלום. אולי רק טיפ טיפונת. יותר בגלל שהוא סגר אותה בשבילו ולא בשבילי. כדי לעשות לעצמו מקום. ואילו אני, שכבר השלמתי עם המקום והזמן והסכמתי מראש ולמפרע, קבלתי בתמורה חלל בחינם, בלי ידיים.
|