היי כולם!

 זה שוב אני , עוד מעט ותקופת החגים כבר תהיה מאחורנית וכל אחד ימשיך את דרכו. קיבלתי תגובה מהפוסט הקודם שלי שאולי אני עצובה או בודדה???! לא מדיוק אנני עצובה ואנני בודדה. אני מתמודדת ובתור בן אדם שכזה אני לומדת על החיים בדרך הקשה -  זאת אומרת שאני מנסה להבין את המגבלות של לגדל את ילדיי כמעט לבד אבל מצד שני אני מוצאת בכך אתגר לעיצוב האישיות שלי- שלא תבינו לא נכון המצב רוח שלי לא בשמיים ומהמורל שלי אי אפשר לקפוץ באנג'י, אבל אני מודה לבורא עולם שיש לי בנות נפלאות כל כך שגם הם מחזקות את האמונה שלי ובונות עוד חלק באישיותיי כל יום מחדש.

 אם היו שואלים אותי האם אני רוצה חיים אחרים אני לא בטוחה שהייתי קופצת על המנייה הזאת- יש התמודדות נכון והיא קשה לא אחת, אבל לא הייתי מחזירה את הגלגל אחורנית בעד שום הון שבעולם. יש כאלו שירימו גבה ויגידו - עוד אחת שאין לה עמוד שדרה לפרק נישואין ושאינה מסוגלת להתמודד עם העול לבדה- אז יש לי חדשות בשבילכם אני חזקה כמו עמוד ברזל( סליחה על הדימוי המפגר) ואני מסוגלת להזיז הרים בשביל להצליח ובשביל הצלחת המשפחה שלי.!!

עכשיו אנחנו בתקופת חול המועד סוכות ואני אמורה לתפקד על תקן הרעייה המצויה בתוך עיסת הדבק הזאת הנקראת משפוחה- הוא אפילו לא יודע מה עושים עם הבנות בכל כך הרבה זמן(כן הוא בחופש שכחתי לציין) אני אמורה לנווט את הספינה שוב! לא שיש לי בעיה עם זה אבל פעם אחת רק פעם אחת שמישהו כבר יקח ממני את המושכות!!!

בכל אופן כמו כל עם ישראל גם אנחנו נסתכל אחרה אחרי החגים ונגיד כמו כל עם ישראל- איך שהזמן טס!! וכמה שהחיים יפים מכדי לעמוד מהצד ולהתמרמר . אזזהו שיהיה לכולנו מועדים לשמחה וניפגש בפוסט הבא!  המשך יבוא.....

אם