שפי(ע)ות
"קודם ביאת המשיח יהיה שפע עצום בעולם. אחינו בני ישראל יתעשרו ויתרגלו להוצאות מרובות בהנהגת הבית, וישליכו מעליהם מידת ההסתפקות במועט. אח"כ יבואו שנים רעות, מחסור ודוחק הפרנסה, ותרד עניות לעולם. בני ישראל לא יוכלו לספק צרכיהם שגדלו אין שיעור. כך יתחילו חבלי משיח." (הבעל שם טוב). בנקים למשכנתאות בארה"ב פשטו רגל לאחרונה. לפני שפשטו, ניסו לממש הנכסים שמושכנו לטובתם.. מיליוני בתים נמכרו כך בחצי משוויים – זה כמובן לא עזר – הבנקים כאמור, פשטו רגל. מיליוני בתים. בתי אב, אם, ילדים... שיט. ב"פגישות עם אנשים מיוחדים" מספר גורדייף על שיחות עם אביו – ..."הייתה לו תפיסה ברורה, פשוטה ומוגדרת של תכלית חיי אנוש – השאיפה העיקרית של כל אדם צריכה להיות השגת חירות פנימית והכשרת עצמו בכך לזקנה מאושרת. לשם כך על האדם לרכוש מילדותו ועד שנתו ה-18 נתונים שיאפשרו לו לציית ללא רתיעה לארבעה ציוויים: 1) לאהוב את הוריו. 2) לשמור על טוהרו המיני. 3) להסביר פנים במידה שווה לכולם – עשירים ועניים, ידידים ואויבים, אנשי שררה ועבדים, תהא אשר תהא דתם. ועם זאת להישאר חופשי בפנימיותו ולעולם לא לבטוח יתר על המידה בשום דבר ובשום אדם. 4) לאהוב את העבודה לשמה ולא למען הרווח." אין ספק שמדובר ברביעיית ציוויים מאתגרת, אף שבפירוש אומר האב – להבינם כפשוטם. ואיך כפשוטם כשהכול כה מורכב ומסואב? · דור שלם של ילדים גדל כעת והוא לומד לנטור טינה להוריו. טינה שבלב פנימה, נסתרת אף מהילד עצמו. מסלול העדר מסמן נתיבים קולקטיבים של עיוות צרכים טבעיים של ילד – לחום, לאהבה, למגע, לדיבור ישיר, להזנה, להגנה, לעצמאות הדרגתית, לשמחה – והמרתם של צרכים אלה ע"י תיווכים טכנולוגים משל – יש כסף אין דאגות. 15 בנות שש עשרה הזדיינו במקלות, שרשראות, דוקרן ויצאו לפגוש נערה אחת, כדי לבוא איתה חשבון לאחר שהעליבה אחרת ב – icq (עיתון מקומי משבת). וההורים שלהן? – בוודאי עסוקים. השד יודע איפה ובמה. לו היו חוות אהבה, הנערות הללו, בוודאי היו מיישבות העלבון אחרת, אה? · טוהר מיני – סדום ועמורה ! כולם יודעים את זה. כולם עושים את זה עם כולם. זה מרוח בעיתוני היום-יום, זה מענטז ברחוב. זה יושב בבארים. זה אורב בנקודת החשק. לעזאזל – מה זה בכלל טוהר מיני? · הסברת פנים – מעטים מעטים מעטים האנשים המסבירים פנים במידה שווה לכולם. יש בועות-קליקה שכל אחד משייך עצמו לאחת מהן תוך ביטול מוחלט של השאר. העשיר אינו רואה את העני. העני שונא את העשיר. סע באוטובוס. ברכבת. בפקק של הבוקר. הבט בפני האנשים. אין חיוך. אין סתם פגישת עיניים – ואם יש, ישר מתפרש לאלף כיוונים ונבלע אל תוך ה-אין. אין תקשורת. אין אמון. כל אחד ספון בתוך עצמו, כבול בשלשלאות הפחד והזהירות. קודם לפתוח. פתיחה מאפשרת בדיקה. אבל קודם לפתוח ! · לאהוב את העבודה לשמה ולא למען רווח – הא! אחרית הימים! הקולות שנשמעים מסביב – "הלוואי יכולתי להתפרנס ממה שאני אוהב"..."לא סובלת את העבודה אבל חייבת כסף"... ויש בעבודה משהו מה-עבדות ולאהוב להיות עבד זה לא בדיוק משוש חיים. ובכל זאת. בעבודה יש גם עיבוד. ממקום של התבוננות בעצמי העובד – ההתמודדות, ההתמדה, השלבים, התוצרים – את אלה יש לאהוב. לכן לא מדובר ב-מה אלא ב-איך ! וזה הרווח. וזה השכר. "...ואולם, אף על פי שבכל העברות משתדל יצר הרע להחטיא את האדם, כבר יש מהן שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו (לאדם) יותר היתרים, אשר על כן יצטרך בהן יותר חיזוק לנצח את יצרו ולהנקות מהחטא..." גזל ועריות, נפשו של אדם מחמדתן ומתאווה להן. והנה , אף על פי שלא רוב בני האדם גנבים בגלוי הם, דהינו שישלחו יד ממש בממון חבריהם לקחת ולשום בכליהם, אף על פי כן, רובם טועמים טעם גניבה במשאם ומתנם במה שיורו היתר לעצמם להשתכר איש בהפסד של חברו ויאמרו: "להרוויח שאני" (כלומר – לשם רווח זה בסדר..). ואולם לאווים רבים נאמרו בגזל – "לא תגנוב", "ולא תגזול", "לא תעשוק", "ולא תכחשו", "ולא תשקרו איש בעמיתו", "אל תונו איש את אחיו" , "לא תסיג גבול רעך" ועוד ועוד ... ...ונדבר עתה מן העריות... – "לא תקרבו לגלות ערווה" ..אמר הקב"ה – "אל תאמר הואיל ואסור לי להשתמש באשה, הריני תופשה ואין לי עוון, הריני מגפפה ואין לי עוון, או שאני נושקה ואין לי עוון... אף אשה שאינה שלך אסור ליגע בה כל עיקר!" (מסילת ישרים י"א של מדת הנקיות – לוצאטו)אמא'לה.. ועוד הולך וממשיך ומחמיר וקורא לגזל ולעריות "מן החמודים" – אלה שהלב חומד – ואסורים וצריך להתנקות. כמה קשה. כמה רווח בינינו הגזל. והסקס.עבודת אלילים, אלוהי הכסף והסקס החמודים. הנה קראתי בשמות האלילים הפופולרים המסמאים את העין. את הלב. הגונבים את הדעת.וכולם יודעים. וכולם חכמים וכולם נבונים. וכולם יודעים את התורה. רק פה ושם. בקטנה. רואים את המחיר שמשלמים. והוא יקר. אור יקרות.. "עשר ספירות בלי מה צפייתן כמראה הבזק ותכליתן אין להן קץ ודברו בהן ברצוא ושוב ולמאמרו כסופה ירדופו ולפני כסאו הם משתחווים" "..הנה בצפייתם ישלחו ניצוצי זוהר בחשמל מיני צבעים ומתוך פחדם מהסתכל בשכינה הם רצים ושבים מהסתכל כמראה הבזק שהוא נגלה ונעלם כהרף עין מה שנכלל בהן הבזק בזה שהוא אין קץ לתכליתן קץ כל דבר קצוב שיש לו מידה נאמר בו קץ וכל דבר שאין לו מידה נאמר בו אינסוף. רצוא ושוב – מלשון רצון ותשובהומהניצוץ המבזיק – להוריד את השפע על הנמצאים ולהורות לו כי כולם נתהוו ממנו.." (ספר יצירה) כי השפע סובב ושורשיו למעלה וענפיו כאן למטה – אם נביט – נראה פירותיו להזיננו לשובע. לשובע. כי אין מלבדו. עולם הפוך.
|