פגשתי גברים אבודים
על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי
פוסטים פופולאריים
-
תחמיץ
20/12/09 | 975 צפיות
-
קריז
21/6/08 | 814 צפיות
-
יותר מכל אני מתביישת
24/6/08 | 1214 צפיות
-
הו, כמה נפלאים שדייך (3)
17/5/08 | 994 צפיות
-
יום שלישי שעה שניה - שיעור אמנות
28/9/09 | 1058 צפיות
-
חלום מוסרני
19/6/08 | 1104 צפיות
פוסטים אחרונים
- "פגשתי גברים אבודים" - תערוכה 27/4/11
- שיאים 21/6/10
- אגוזים וצימוקים 29/5/10
- חג בקיבוץ 23/5/10
- מהאקדמיה למילים 12/5/10
- עקיצות 5/5/10
שיר ארס פואטי הראשון שלי בחיים
השיטה הזאת של לקחת מצב נפשי או עניין חברתי ולנסות לעטוף את זה או להעביר את זה למקום אחר כדי שאפשר יהיה לתת לזה צורה אסתטית וליצור ריחוק מהדבר שיאפשר לדבר עליו באופן שיהיה גם מסתורי וגם אוניברסלי. ברוב המקרים התוצאה צפויה ויוצא בליל של מילים יפות שמסודרות בצורה מעניינת. שיריות שכזאת שיוצאת מהתחת. יש עוד שיטה - להיות בוטה להשתמש במילים הכי פשוטות תוך שאתה מצליח להגיד את הדברים בדרך חדשה. להפתיע ברמת הכנות והישירות. לדגדג את גבול הפרובוקציה. השיטה שלי היא לכתוב לא-שירים. לנסות למצוא שיטות לארגון המחשבות שלי בצורה אסתטית, להיות כנה ולהגזים במקומות הנכונים, למצוא דימויים לדברים שקשה לי לדבר עליהם ואז להפריח אותם. לחסל כל סיכוי שבסופו של דבר אפשר יהיה לקרוא לזה שיר. כדי שתמיד תיהיה לי אפשרות להגיד: אני כותבת הגיגים לעצמי, ואתם מוזמנים לקרוא. |
תגובות אחרונות
-
ארנה א
בתגובה על ציור
-
דנה.גל
בתגובה על אישה עם חולצת פסים
-
יעל חיון
בתגובה על סנטה תרזה - קדושה או זונה?
-
noontet
בתגובה על אישה מוכה
-
צילום בזמן אמת
בתגובה על הפיה הנרדמת
-
לוק סקיווקר
בתגובה על צילום משפחתי על האקליפטוס ליד נחל אלכסנדר
תגובות (29)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הניקוד ..
תבואי איך שאת. כל יום
הניקוד, הניקוד הזה...
התכוונתי שאני נכנסת לבלוג בלי השירים...אמרת את לא אוהבת שירים, באתי בלי..
לאן נכנסתי? יש דרך החוצה?
נו, זה לא מה שקוראים אממ.. אמנות?
יוצא שאני הופכת את התחושות הפנימיות הבלתי נסבלות, העצובות, המעיקות (זה מה יש עכשיו..) -למילים,
ומדהים- זה יוצא אלגנטי!
סוג של פרדוקס שטרם תפסתי אותו בעצמי.
יש עוד דרך. לכתוב משפטים כשצליל המילים הנאמרות או נהגות, מצטרף למנגינה.
LOL
כמו שמפריחים בועות.
את מפריחה דימויים כמו שמפריחים שממה או כמו שמפריחים דבר אחר?
באתי לנחם ויצאתי מנוחמת
:))
מועדים לשמחה, שַווה
ואם זה לא שיר אז זה לא חרא?
(בכל מקרה לא כדאי להמתין פה לשירים)
זה לא שיר. (אני רציני} אם זה שיר אז זה חרא שיר
אם הצעקה שלך מהדהדת באוקסימורון (שזה ענק כשלעצמו) את, כביכל, כבר בעמדת ריחוק ממנה. הצעקה שלך באותו רגע הופכת לצורה אסטתית וזה, כביכל, נותן לך אפשרות לשלוט בה. אבל בשבילינו זה לא מספיק, אנחנו קשות עם עצמנו, עלינו הטריקים האלה לא עובדים. הכי שוות
דיברת אותי. אני חושבת על זה הרבה, ההיסתתרות הזאת:
כאילו אם הצעקה שלי מהדהדת באוקסימורון
אם הלב שלי נשפך בחריזה מסורגת
אני נחשפת פחות
.. אין עלינו, קשות עם עצמנו, קשות עם המילים. הכי שוות :))
זה שיר
ותודה גם לך טאיה, שאת כאן בסביבה
נמתין לשירים.
איכס. (אני לא מאלץ כלום)
אוי, זה כמעט החלום הרטוב של
העיקר שאין כאן חרוזים...
מדהים כמה אפשר לטמטם דברים כיביכול גדולים ועמוקים ומהותים כשמלבישים אותם בחירוז או החרזה או חריזה כמו קריזה
מזכיר קצת שריי של קבוצות כדורגל
אבל הניקוד גם כן נורא נורא מעצבן
תודה לך ענת שאת לא מנקדת
ותודה גם על השיר של נתן זך...זה יפה
למה אתה מתכוון?
הגיג מהתחת של היום עשוי להיות הפנינה הלשונית של מחר.
וטרולים הם כמו פראיירים; הם לא מתים, הם רק מתחלפים.
ההגיגיות זה כמו הפרשה מהפות. (למה אתה מאלץ אותי לכתוב דברים כאלה)אולי דוגמא שנקרא.
איןו לי מה להגיד. חוץ מ -
בינגו