למעשה, ההסברים שלך סותרים את הפתיח, שהריי טקסט של 500 מילים אינו יכול לקפל בתוכו רומן של מאיר שליו (אולי רק את הפתיח שלו ), אך זה בסדר...סך הכל התכוונת למשוך בנתוני הפתיחה את קהל היעד האינטרנטי...( :

ועובדה שהצלחת היטב (הגעתי. קראתי. הגבתי).

זו אחת הסיבות שאיני מבינה כאשר חלק מהתלמידים שלי מתעקשים "לקרוא" ספרים באנגלית און-ליין.

לי זה נשמע כמו אוקסימורון (אלא אם כן הם מחפשים כיסוי לעובדה שהם בעצם צופים בסרט, ולא באמת קוראים את הספר ).

תודה על התוכן המרתק.

דינה

צטט: דניאל הרוש 2009-10-04 15:40:25

אלי, אני מבין את מקור הטענה שלך ובגלל זה רוצה לחדד את הטענה שלי. כמו שאמרת, מדובר באותו סוג של אנשים, האינטרנט אכן לא המציא זן חדש של קוראים. מה שכן, סוג המדיום הזה גורם גם לקורא המיומן והסבלני ביותר להפוך לקצר רוח באיזשהו שלב. אני יכול להעיד על עצמי כאדם חובב קריאה על ההבדלים בתגובות הפיזיות שלי לספר לעומת התגובה לחומר באינטרנט. אני מסוגל לקרוא ספר במשך כמה שעות ללא הפסקה, אך כשאני נאלץ לקרוא חומר כתוב ממסך המחשב אני לא מצליח להחזיק יותר מכמה דקות.

 

אני מסכים שיש בעייתיות מסויימת. זה בעיקר נובע מסיבות טכניות די פשוטות: מסכי מחשב בוהקים מדי ולא בדיוק אידיאליים לקריאה ארוכה מדי. משהו שהולך ומשתפר עם הזמן וסביר להניח שבקרוב כבר לא יטריד אותנו יותר.

אני מסכים שהתנאים כרגע דורשים התייחסות לאופן שבו אנחנו כותבים. חלק מהדברים שכתבת לדעתי ישימים לכל כתיבה, בלי קשר לאינטרנט. למשל לא למרוח, לחלק טקסטים ארוכים לפסקאות וכו'. מה שמדאיג אותי אישית הוא נסיון שקיים כיום לרדד את השיח באינטרנט ולטעון שהמדיום מחייב אותנו לדבר כיום ב"טוויטרית".

ברור לי שאתה לא דוגל בכך ולא מטיף לכך. לכן רק הדגשתי את הנקודה שיש לחלק בכל זאת בין שני קהלים שונים שאליהם אנחנו מפנים את הכתיבה שלנו. אם המטרה היא בעיקר שיווקית שפונה לקהל כמה שיותר רחב אז זה מובן. אם המטרה היא בכל זאת לייצר כתיבה איכותית באינטרנט שפונה לקהל מסויים, אני לא חושב שיש צורך שנוריד את הסטנדרטים שלנו בגלל מגבלות המדיום.

אלי, אני מבין את מקור הטענה שלך ובגלל זה רוצה לחדד את הטענה שלי. כמו שאמרת, מדובר באותו סוג של אנשים, האינטרנט אכן לא המציא זן חדש של קוראים. מה שכן, סוג המדיום הזה גורם גם לקורא המיומן והסבלני ביותר להפוך לקצר רוח באיזשהו שלב. אני יכול להעיד על עצמי כאדם חובב קריאה על ההבדלים בתגובות הפיזיות שלי לספר לעומת התגובה לחומר באינטרנט. אני מסוגל לקרוא ספר במשך כמה שעות ללא הפסקה, אך כשאני נאלץ לקרוא חומר כתוב ממסך המחשב אני לא מצליח להחזיק יותר מכמה דקות.

האם החיים שלנו מכוונים רק לתכנים אינסטנט, התרגלנו לחיים בהם הכל מוגש לנו מהר, כמעט לעוס רק לבלוע. איפה חדוות הקריאה, האם האינטרנט לא הורג לנו את ההנאה בקריאת ספרים.

אני חושבת שספריו של שליו ישרדו על המדף שנים רבות, כשבמקביל חומרים רבים יתחלו בעולם האינטרנט.

צריך לדעת לשלב בין שני העולמות, ההנאה שבקריאת ספר טוב לא יכולה לעולם להתחלף בקיראת תכנים באינטרנט.

השאלה האמיתית היא מה המטרה? עולם התוכן באינטרנט הוא לרוב עולם אינפורמטיבי, מהיר, עם יכולות למידה אין סופיות.

אני לא מכירה אדם שיהיה מוכן לקרוא ספר שלם מול המחשב, גם אם פסקת הפתיחה תפתה אותו להמשיך לקרוא.

כמו שאמרת, 3 דקות (בגן עדן?)

אני מסכים ולא מסכים. אני חושב שבכל זאת צריך לחלק בין סוגים שונים של קהל.

אני למשל לא מקבל את הקביעה הגורפת לגבי "קהל האינטרנט". מדובר בסופו של דבר באותם בני אדם בשר ודם שאתה פוגש ברחוב, רק שבמקרה פה הם גולשים באינטרנט. לא מדובר בזן חדש של בני אדם.

כמובן שכמו שאמרתי הכל תלוי לאיזה קהל באופן ספציפי אתה פונה אליו. אם מדובר בשיווק המוני כשהמטרה היא לפנות לכמה שיותר אנשים שלא באמת מחפשים "תוכן" אלא רוצים יותר את התכל'ס, או את "השורה התחתונה" (ביטוי מאוד אהוב אצלנו), אז כמובן שראוי לקצר, לתמצת, לא להתעמק יותר מדי ובקיצור לא לאתגר את הקוראים.

מצד שני אני מאמין בלב שלם שקיימת באינטרנט כתיבה וקריאה איכותיים. לא כל קהל הקוראים הוא כל כך שטחי וחסר יכולת ריכוז שצריך להנמיך את עצמך כדי לרדת לרמה שלו.

בא לא נשכח שגם ב"עולם האמיתי" לא כל אחד ממש קרא בפועל את ספריו של מאיר שלוו, אז אני לא חושב שיש טעם להשוות את מצבו למצב היום באינטרנט. תמיד היו אנשים שכתבו לקהל מועט ואיכותי, ואנשים אחרים שפנו לקהל יותר רחב (ואני לא אגיד "פחות איכותי" כי אז יאשימו אותי באליטיזם...).

אני לא חושב שהיום זה שונה באופן מהותי. אגב למרבה האירוניה ה"קורא האידיאלי" שאתה מדבר עליו באינטרנט, כנראה לא היה שורד את הפוסט הארוך והרציני שלך (זה נאמר בתור מחמאה, אם לא הובנתי נכון)