:-)))כאן זה עכשיו!
© כל הזכויות שמורות למירב שביט בן-פורת.
פוסטים פופולאריים
-
פריימים 1-5 עפים!
27/5/09 | 1481 צפיות
-
מגמת אנשי הבועה. תופעה? וגם שיר וידאו איך לא?
5/8/10 | 2031 צפיות
-
אני ונגה במיני :-)
8/12/10 | 5413 צפיות
-
התאהבתי!
31/1/09 | 1242 צפיות
-
אל תוותר/י
1/3/10 | 1260 צפיות
-
היה מעולה! אוי..תודה. :-)
15/6/09 | 1098 צפיות
פוסטים אחרונים
- סיפור קצת בדיוני 25/11/13
- דף עסקי בפייסבוק- בין שכונה עזובה לפעילות מניבה 7/9/12
- ותסדרי את המיטה! 27/7/12
- צריכים כסף זמין - מעכשיו הארנק הסלולרי בידכם. 2/7/12
- להתראות חשק, אני צריכה תוצאות. 15/6/12
- הזמן שחומק, איך להשתמש בו. 1/4/12
מקום לחזור אליו.
השיר הזה, רציתי שיתרגמו לי אותו
ולמה? אמרתי לו , לא. זה שיר של אדם לעצמו.
אמר לי , אבל יש משפטים כאלה שממש חשים שזה אהבה רומנטית... אמרתי לו , רומנטי כן אבל התחושה של אדם עם עצמו :-) הזכיר לי את החצר של בית הוריי, כשהיינו משחקים שם, מחבואים וכל מיני, מקום שעשה לנו רק טוב, נופים של ילדות, רגשות של שמחה טהורה, של היכרות.
לא היתה זרות. נכון שזה קצת שונה? ככל שמתבגרים מרגישים יותר זרות, וכשילדים, הכל מוכר :-)
אני מאמינה שהשיר הזה בשבילי הוא שיר של, חזרה לדברים שרק אני יודעת שהם המקום שלי. אדם שקורא לעצמו להזכר בדברים הפשוטים שנעלמו והכמיהה להחזיר אותם חזרה.
הינה : חציתי מגרש ריקידעתי את השביל כמו את כף היד שלי הרגשתי את האדמה מתחת לרגלי ליד הנהר וזה גרם לי להשלים אוי, דברים פשוטים, לאן הלכתם? אני מתבגרת ואני צריכה להסתמך על משהו אז תגידו לי מתי תיתנו לי להיכנס/להבין אני מתחילה להתעייף ואני צריכה להתחיל איפשהו נתקלתי בעץ שנפל הרגשתי את הענפים של אותו עץ מסתכלים עלי ... האם זה המקום שאהבנו פעם? האם זה המקום שאני חולמת עליו? אוי, דברים פשוטים, לאן הלכתם? אני מתבגרת ואני צריכה להסתמך על משהו אז תגידו לי מתי תיתנו לי להיכנס/להבין אני מתחילה להתעייף ואני צריכה להתחיל איפשהו ואם יש לך רגע, אז למה שלא נלך למקום הזה שרק אנחנו יודעים? זה יכול להיות הסוף של הכול אז למה שלא נלך למקום רק אותו אנחנו יודעים? איפשהו רק אנחנו יודעים אותו אוי, דברים פשוטים, לאן הלכתם? אני מתבגרת ואני צריכה להסתמך על משהו אז תגידו לי מתי תיתנו לי להיכנס/להבין ואם יש לך רגע, אז למה שלא נלך למקום הזה שרק אנחנו יודעים? ואיך הזמר הזה שר?????
|
תגובות אחרונות
-
מירב שביט
בתגובה על Caramel
-
מירב שביט
בתגובה על מסכימים איתי? :-)
-
liat62
בתגובה על קפצתי לתה....
-
איילהבן נון
בתגובה על סיפור קצת בדיוני
-
Benj
בתגובה על השנים עוברות לי מהר. אבל לא נעלמים עקבות הזמן
-
...אירית...
בתגובה על ותסדרי את המיטה!
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
*רק אנחנו יודעים.....
נהדר לי עם הפוסט הזה תבורכי....
יש לי תחושה שהנוסטלגיה היא הצובעת את העבר שלנו בצבעים כל כך פסטליים. הרי כשהיינו שם, אז, בזמן אמת. הדברים לא היו באמת כל כך נהדרים ומושלמים. בטח גם אז התגעגענו ל'מה-שהיה-קודם'. אם הילדות היתה כל כך יפה, למה בכינו כל כך הרבה.
אחחחחחחח השיר.
בול לערב שלי:)))
זה מחזיר אותי לחזור על הרגע שלא מעטים חוו.מעטים האנשים שיודעים לחיות את החיים,ולגעת בהם.
רגע מחליף רגע.והזמן גדל.ולכול גיל יש רגעים.
הבאת אותי לזכור..........
" אוי דברים פשוטים לאן הלכתם ?
ואני מתבגרת ואני צריכה להסתמך על משהו...
אז למה שלא נלך למקום רק אותו אנחנו יודעים".
...כל כך נכון.
אני תמיד אומרת שצריך להנות מהתום כמה שאפשר,
לצערי אנחנו מאבדים את התמימות לאורך הדרך
וזה חבל.
אני יודעת שהכל כאן :-)
רק שיש הרבה רעש לעיתים.
אני אחזור.
טוב, כרגיל אני צריך לעשות הכל בבית הזה
Somewhere Only We Know
Oh, simple thing, where have you gone?
I'm getting old and I need something to rely on
So tell me when, you're gonna let me in
I'm getting tired and I need somewhere to begin
And if you have a minute why don't we go
Talk about it somewhere only we know?
This could be the end of everything
So why don't we go, somewhere only we know
Somewhere only we know?
Oh, simple thing, where have you gone?
I'm getting old and I need something to rely on
So, tell me when you gonna let me in
I'm getting tired and I need somewhere to begin
And if you have a minute why don't we go
Talk about it somewhere only we know?
This could be the end of everything.
So why don't we go, so why don't we go?
Hmmm yeahh.
This could be the end of everything
So why don't we go, somewhere only we know,
Somewhere only we know
Somewhere only we know?
כנציג המתרגמים עלי אדמות אני מוחה נמרצות...
לפחות תביאי את המילים באנגלית (ככה כדי שנוכל לרדת עלייך)
או השם של השיר?
משהו?
השיר מקסים, זוכרת אותו מאוד.
אבל האמת צריכה להאמר:דבר לא הלך לשום מקום
מה שהלך זה, התום !!
ומה שקרה: זה אובדן התמימות.
המקום שאנחנו רואים אחרת, את מה שגם היום נמצא בסביבתנו.
גם הבית של ההורים נראה קטן יותר ולעיתים פחות יפה.
הריחות של הילדות גם שם, רק שהרחנו מאז הרבה דברים חדשים.
אין בחוץ דבר בטוח,מה שיש זה אותנו!
וזה אנחנו, בהישג יד ומה שיש בתוכנו על הזכרונות.
וכל אחד עם
אמונתו.
אופס... סליחה... התבלבלתי בצבע הפונט.
זה קורה לי יותר מדי לאחרונה.
אז הנה שוב, בצבע קריא:
כנראה שזה טבעם של החיים,
ללכת ולהסתבך ככל שנוקפות השנים,
וגם אני שואל את עצמי לא פעם,
איפה? איפה הם הדברים הפשוטים?
תודה, מירב, שלקחת אותי לרגע אליהם.
כנראה שזה טבעם של החיים,
ללכת ולהסתבך ככל שנוקפות השנים,
וגם אני שואל את עצמי לא פעם,
איפה? איפה הם הדברים הפשוטים?
תודה, מירב, שלקחת אותי לרגע אליהם.
יופי של שיר מירב ויופי של תרגום.
שירי אותו את ב עברית. תנסי
רונית
אוי, דברים פשוטים, לאן הלכתם?
אני מתבגרת ואני צריכה להסתמך על משהו
אז תגידו לי מתי תיתנו לי להיכנס/להבין
ואם יש לך רגע, אז למה שלא נלך
אוי כמה שזה נכון!בתור ילדים הכל נראה לנו מלהיב וגרנדיוזי.....ובחזרה אל אותם המקומות בבגרותנו, הנוף מקבל פרספקטיבה שונה במקצת....פחות מלהיב ופחות גרנדיוזי.... וכמה שלא נישאר ילדים בנשמתנו, המסננים ההם 'של עץ הדעת' עושים את העבודה בעל כורחנו....תמיד אמרתי שהנחש הזה ממש נחש :))
ואת יקירתי, לא מפסיקה להתחדש וזה כיף גדול לשייט כאן.
מסכימה עם הכל. }{
:-)
אני חושבת שאי אפשר לחזור במלואו ממש. אבל כן לייצר את הסביבה הזו, לאט לאט ובדיוק רב.
לא צריך לשלם על זה, כי כשמקבלים משהו יקר ערך,אין לזה מחיר.
תודה על התגובה :-) זה הפוסט אולי הכי אישי שכתבתי. :-))
דברים פשוטים...
הכמיהה הזו לחזור לרגע שבו העולם היה פשוט - לשדה החרציות - ליכולת להגיד דברים ולחוות בצורה פשוטה בלי מודעות יתר. לשחק בחצר או מתחת לבניין (זה היה המקום שלנו, מתחת לבניין).
כמה את מוכנה לשלם על זה כדי לחזור לשם??? :))