0

חריש רדוד

10 תגובות   יום ראשון, 4/10/09, 18:15
 

 הסיכוי שאצליח לצלוח עשר שורות מסורתיות היה מועד לכישלון כמו באותו לילה שטולטלתי  מגדה אחת של נחל שורק לגדה המערבית  שלו עם מטען נפץ מדומה של 20 קילוגרם של אבן ירושלמית.צללתי במים אדירים ואמרתי שלום לעפרי כי מה שנשאר ממני היו בועות אוויר שעשו פלופ-פלופ  ועוד פלופ לקול צחוקם  של התנים ולאורו המולט חלקית  של הירח..כמעט נחבטתי בקרקעית ויד ענוגה אחזה בפרק ידי והחזירה אותי שני פרקים לאחור, להרהר שנית בחישובי עלות תועלת. למות פעמיים,חשבתי יתפרש כרשלנות .ואכן בחרתי הפעם  איקס  וסירבתי פקודה .קריירה צבאית מפוארת התייבשה בין הצללים של איבי הנחל. מהצד האחר הצלחתי לא למות בשום צבא או מלחמה..בתום השרות, דחף אותי  הניסיון אל למודי שחיה. לא הצלחתי לצוף

והתמחיתי ארוכות  בצלילה. המאמן הסכים לשלוף אותי החוצה פעמיים ובשלישית פטר אותי הביתה.ככל ששלחתי עצמי על פני המים,מאז,לא שבתי ברוב הימים למצוא את עצמי נושם.הפכתי לעכבר מדרכות והיום

נפל מבטי על נייר מלבני לבן מובס על האספלט. ארבע לשונות צלוטייפ ביצבצו  מקודקודיו.  יבשות היו הלשונות כערוות שרה אימנו( טרם בוא המלאך).המילים השחורות  על הנייר הורו -"הכניסה לגברים בלבד".המסקנה  שהעלה ראשי היתה  ש-או ש-כאן גר נפקן חד-מיני  שמרן ,או-ש -רחב  מיריחו קפאה ולא הרחיבה את עיסוקיה נוכח המהפכה הפמינסטית ,ו/או ש-נתקלתי בצד הנכון של בית כנסת.הבטתי לאחור וראיתי  יותר מעשר שורות של  מילים חרושות בעוקם . ואמרתי בליבי פעמיים  כי טוב.

דרג את התוכן: