הגיגים ושאר מיני ירקות
פוסטים אחרונים
- תגיד לי 13/11/14
- אהבה חורפית 24/9/14
- אהבה לא לצמחונים 10/9/14
- וככה קרה לי הבוקר... בעצם אתמול בבוקר 24/7/14
- מעניין.... 6/6/14
- אהבה פורחת 5/6/14
ארכיון
אם היית בטח היית
היית בן 38 היום בטח היית נשוי בטח היו לך 2 ילדים לפחות בטח היה לך מוסך בטח היית מפליג מדי פעם על אניות גדולות בטח היית קונה מגרש בהרחבה של מכמורת ובונה בית בטח היית מטפח גינה וקוצר דשא מדי שבת בטח היית מתקן את המכונה לבד כמו שאבא לימד אותנו בטח היית גולש בים כשיש גלים טובים בטח היינו נוסעים יחד לטיולים בטח היית בא סתם לבקר כשאתה עובר גם אם זה בשעות הצהריים כשאני נחה הייתי קמה ומכינה לך קפה עם עוגה טעימה בטח אני ואשתך היינו חברות טובות ומדי פעם הילדים שלך היו באים לישון אצלנו אצל הדודה והדוד בטח היית מספר לי כל מני חוויות בטח היית מתייעץ איתי לגבי החלטות גורליות בטח היינו חוגגים יחד את החגים בטח ובטח היית אבל אינך
http://www.ima-adama.co.il/authors/authors_galia_viret0_travel.htm |
פוסטים פופולאריים
-
קצת קיטש מה יש
16/12/11 | 1096 צפיות
-
תלתלים מטלטלים
3/6/11 | 1666 צפיות
-
דובי חמודי
6/11/10 | 1138 צפיות
-
גינה זה כיף
16/4/13 | 1155 צפיות
-
האמת העירומה
21/5/10 | 1043 צפיות
-
כמו פלסטלינה
8/11/10 | 973 צפיות
תגובות אחרונות
-
א ח א ב
בתגובה על רכות
-
סערה בכוס ויסקי
בתגובה על תגיד לי
-
sari10
בתגובה על אהבה בדרך.....
-
אזוטריקה-יומן לימוד
בתגובה על הדרך אל האופק
-
נחרצה
בתגובה על אהבה לא לצמחונים
-
חייםטובים
בתגובה על אהבה חורפית
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
:(
מפלח את הלב.
* כי אין לי מילים....
באמת עצוב.
יכול להזדהות, בדרכי שלי.
עצוב
אין לי מילים אחרות *
נכנסתי ללינק המצורף אחרי שקראתי מה שכתבת והתמלאתי צמרמורת של כאב, זה פשוט נורא...לא יודעת אם יש מילים שיכולות להביא לנחמה...זה מזעזע ומכעיס לדעת שאלה שרצחו מסתובבים עדיין בחופשיות והכי גרוע שאלה בכלל ישראלים...
ילד..נער..בחור צעיר יכול היה להיות עכשיו בעל משפחה כמו שכתבת,אדם מאושר ובמקום זה הוא כבר לא כאן והכל בגלל אנשים חסרי לב.....
אני מקווה שמי שרצח יענש למרות שכל עונש לא יכפר על מה שעשו....
עדין עדין
קדוש
על בהונות...
נוגע בלב ולא נותן מנוחה.
קוצים תהיות וחרבות
אבנים בלתי מסותתות.
ונחמות - איין.
עצוב
כתוב נפלא, אבל קשה, קשה לקרוא.
מכירה את הבור הזה בפנים ששום דבר לא יכסה אותו, את הכאב על האובדן ששום דבר לא ירפא.
סכינים
למילים יש נחמה ריגעית והן מחליקות על מסלול הכאב. אבל בחרת לקרוא לעצמך אושר אז לכי עם השם ועברי בתוך הגעגוע.
בטח שהוא אוהב. הינצחת אותו מקסים. אם הוא בליבך הוא קיים. בילי
לא עוזבת המחשבה הזאת.
מה היה אם...
וזה גם סוג של הנצחה של הלב.
מלא עצב..כתיבה מרגשת
משתתפת בצערך
קבלי חיבוק
בטי
אלגיה מקסימה, (למרות שזה סוג של אוקסימורון).
מצרפת לך קישור לשיר שעלה לי בראש מיד, בעקבות הפוסט שלך.
מחבקת ואוהבת.
יסמין.
<object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/sAct6hVG3ew&hl=en&fs=1&"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/sAct6hVG3ew&hl=en&fs=1&" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object>
קראתי והתעצבתי.. כתבת כל כך יפה.
לא תמיד יש לי מילים.
איך שהעצב לא נהיה כהה ואלו שאינם, שם איתנו כל הזמן.......כל הזמן.
הוא אוהב אותך גם היום.
חיבוק.
אוף איזו צמרמורת נהיתה לי מהלינק למטה.
אני צריכה שעה-שעתיים פנויות להתעמק בו, אבל בינתיים - לגמרי צמרמורת. לא הכרתי את אחיך אבל איכשהו הסיפור נשמע לי מוכר וצריך לחפור בזכרון, כי הוא היה בגילי בדיוק ושנה אח"כ עשיתי מסלול דומה רק הסוף מן הסתם היה אחר.
וגם התמונה הזו למעלה. צמרמורת.