היה אתמול קונצרט במערת הפעמון

אחרי ויכוח קצרצר (כי החבר'ה מהסיירת גיחכו...אתה? קונצרט?)

נסענו על האופנוע, בליל הירח המופלא

הכי רומנטי.

מסביב גבעות עגולות, מחובקות על ידי אור הירח.

והשקט הנהדר והרוגע.

מסביב, הכל ברור כל כך.

יפה, שבא לבכות.

אבל בפנים - ממש לא.

בהתחלה, זו היתה הדרך, שהתארכה לה, כי הוא בחר בוורסיה מקורית ( דרך קרית גת)

אחר כך זו היתה המוזיקה (וביננו, מה יש למוזיקה איטלקית מנאפולי ושכנותיה לחפש במערה בית גוברינית?)

וכשכבר נגמר, ורציתי לקחת ופלה ושוקו ולעלות על איזה גבע, כדי להתפנן,

הוא בחר לנסוע לכיוון בית שמש וקפאתי מקור ( הרים כידוע, מייצרים את זה בלילה).

אז בסוף - חזרנו דרך כפר מנחם ( היה חמים)

וכששאלתי למה - הוא ענה שאם רומנטיקה, אז צריך שמפניה

וזהו - שממש לא.