כותרות TheMarker >
    ';

    אהוד אמיר

    לא גזעי. לא מחוסן. לא מסורס.
    זקוק לסילוק קרציות, לפירעוש ולתילוע.
    עצבני. נוטה לנשוך.
    מרייר תכופות.

    סיד vicious

    45 תגובות   יום ראשון, 4/10/09, 21:22

     

    אתה נשוי. באושר, כך אתה משלה את עצמך. אתה מחפש חברים כדי לשאול אותם אם אתה אכן באושר, אבל אתה נזכר שכבר שנים אין לך חברים. מילא.

     

    נולדו לך ילדים. אתה עובד, מדי פעם יוצא עם המשפחה לחופשות, משלם משכנתא, ואז מגיע המבחן הגדול לחיי הנישואין:

     

    הסיוד.

     

    להלן עצות, שנבדקו על ידי מומחים (אם כי אף אחד מהם לא חזר כדי לספר), כיצד לצלוח את הסיוד:

     

    שלב א':

     

    אל תענה לאישה בנייד!

     

    אם תענה לאישה בנייד, היא תדרוש שתעבור בחנות לחומרי בניין.

     

    אם תעבור בחנות כנ"ל, היא תדרוש שתקנה אבזרים שטניים כגון מברשת, סיד וניילונים.

     

    אם תקנה את הנ"ל, הלך עליך.

     

    (שמעתי שיש מינים של עכבישים וגמלי שלמה שבהם הנקבה טורפת את הזכר מיד לאחר ההזדווגות. כה רחום הוא הטבע: העכביש הזכר לא צריך ללכת לחנות לחומרי בנין, לקנות כימיקלים רעילים שאין לו מושג בהם, לסחוב הכל לקומה השלישית (בלי מעלית) לצפות בניילון את כל הרהיטים (גם אלה שהוא חפץ בחורבנם) ואחרי זה לעמוד שעות ולסייד את הבית תוך שהוא מקלל את מי שהמציא את האישה.)

     

    בהנחה שפישלת בשלב א', ואכן יצרת קשר עם האישה, עבור ל

     

    שלב ב':

     

    ניילן הכל! כן, הכל, אמרתי!

     

    שחרר את הכלב מהניילון.

     

    בדוק אם הוא נושם.

     

    והיה ולא – השתמש בשאריות ניילון כדי לפנות את גופתו.

     

    אמור קדיש (אופציונלי).

     

    כמובן שבכל שלב תוכל לבחור בפתרון קל, מהיר ופשוט, אם לא אכפת לך לרוץ ערום בסמטאות העיר העתיקה (אופציה דקורטיבית: עטוף בסדין לבן) ולצעוק שאתה ישו. אבל לא לכל הגברים יש אישה שניחנה בפתיחות הרגשית הנדרשת לשם קבלת פתרון כזה, כך שהגענו ל

     

    שלב ג':

     

    חתוך ניילונים בסכין יפני.

     

    חתוך את עצמך בטעות. או בכוונה, כבחירתך.

     

     

    מות מאבדן דם.

     

    והיה ולא מתת, לצערך, עבור ל

     

    שלב ד':

     

    התקשר למכון הסייסמולוגי (בשביל מה אנחנו משלמים מיסים?):

     

    • ·        שלום.
    •  
    •  
    • ·        שלום.
    •  
    •  
    • ·        אני רוצה להזמין רעידת אדמה.
    •  
    •  
    • ·        מה?
    •  
    •  
    • ·        חמש בסולם ריכטר.
    •  
    •  
    • ·        אדוני, אנחנו לא יכולים.
    •  
    •  
    • ·        אוקיי, נתפשר על ארבע. אבל עם ביצים.
    •  
    •  
    • ·        אדוני, זה לא הולך ככה.
    •  
    •  
    • ·        ידעתי. "תמלא טופס, תביא אישורים, תתייצב באופן אישי." בירוקרטים עלובים.
    •  
    •  
    • ·        אדוני, אתה לא מבין...
    •  
    •  
    • ·        אני הולך לבצע מעשה יאוש!
    •  
    •  
    • ·        מה הבעיה, אדוני?
    •  
    •  
    • ·        אשתי ביקשה שאסייד.
    •  
    •  
    • ·        אוקיי. תקבל רעידת אדמה. שש בסולם ריכטר עצבני.
    •  
    •  
    • ·        איך?...
    •  
    •  
    • ·        בהוראת הסיסמולוג הראשי. אשתו ביקשה שיסייד לפני חודש.
    •  
    •  
    • ·        תנחומיי. מה מצבו?
    •  
    •  
    • ·        4.6 בסולם ריכטר. הוא עדיין לבן. הניתוח להוצאת המברשת מישבנו עבר בהצלחה. הרופאים עובדים עכשיו על הניילונים.

     

     

    ***

     

    להלן רשימת טעויות נפוצות במהלך ההכנות לסיוד, טעויות שעליהן תשלם ביוקר:

     

    1

     

    לניילן את האישה.

     

    הילדים אולי ישאלו שאלות כשיחזרו מבית הספר, אבל זה יעבור להם, בפרט כאשר יגלו שאספקת השוקולד שלהם צמחה באורח דרסטי.

     

    2

     

    לא לניילן את האישה.

     

    זו טעות חמורה אף יותר מטעות מס' 1, כיוון שאתה הולך לשלם עליה במשך 50 שנה, פלוס מינוס.

     

    אופציה: פנה לוועדת החנינות בבקשה לקיצור עונשך. רוב חברי הועדה הם גברים, ואין ספק שיגלו אהדה מסוימת, בפרט כאשר תתאר להם את שלבים א' עד ג' דלעיל.

     

    שלב ה':

     

    חכה עד שהצבע יתייבש. מסיבות רפואיות, מומלץ לחכות על החוף באיים הקאריביים, על כיסא נוח, עם קוקטיילים שבתוכם שמשיות קטנות וצבעוניות עם נצנצים, וסביבך בחורות רבות ככל האפשר, בלבוש מועט ככל האפשר. השתמש לשם כך בתקציב המשפחתי שייעדת לשם ביטוח סיעודי. זכור: זה פיקוח נפש! בריאותך תלויה בכך! אל תתקמצן!

     

    השקע בכך מספר שנים. אם אשתך מתקשרת בסלולר, אל תדאג: אין קליטה בקריביים.

     

    שלב ו' (אופציונלי):

     

    חזור הביתה בשנת 2154. תזהה אותו (את הבית) לפי הסולם בכניסה.

     

     

    שלב ז' (תרתי משמע):

     

    "שכחת פנלים."

     

    שלב ח':

     

    חזור לשלב ג' - והפעם אל תפשל.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/11/09 21:31:
      וואו, ג'רום קיי ג'רום! ריספקט.
        28/10/09 12:14:

      צטט: bronte 2009-10-28 10:15:05

      בדרך כלל אני מזהה אותו כיצור ארוך האיברים השרוע על הספה בסלון עם השלט כהארכה כמעט קבועה של היד שלו.

      הבנות די רגילות לתמסח שסרוח על הספה, מדי פעם הן קופצות עליו בחדווה ואפילו מקבלות נשיקות וחיבוקים.

      אני חושבת שפעם הוא עזר להן בשיעורים בחשבון אבל אני לא בטוחה.

      אין לי כוונה להתחיל למנות את כל הדברים שאני עושה במהלך היום, כי אתן יודעת.

      כל הדברים האלה שהגברים, שיהיו- בריאים- עד- הגיל- הממוצע- של-63-ואחר- כך- יתנו- לנו- כמה- שנים- של- שקט לא חושבים עליהם ו/או לא זוכרים כמו המדיח, מכונת הכביסה, העטיפות של הספרים, המתנות של ימי ההולדת, הבגדים לבלט וכל השאר.

      פעם בחצי שנה אני מבקשת ממנו להחליף איזו נורה שרופה ואחרי נדנוד און אנד אוף (ופרצופים של 'שאלוהים יעזור לי, את קרציה! למה את לא נותנת לי פעם אחת לשבת בשקט?') אני מתייאשת ומחליפה בעצמי.

      פעם בחמש שנים, אחרי שהקירות כבר שכחו את הצבע המקורי שלהם מרוב המריחות היצירתיות של הילדים,

      הכלבה ושאר ירקות (כן, הוא החליט להכין מוקפץ פעם אחת. אללי!) אני מודיעה לו שאני מזמינה סיוד, אבל הוא מפתח לפתע מצפון כלכלי ומחליט שהוא יסייד.

      הוא לוקח את הפרויקט כל כך ברצינות ששבוע ימים הוא רק מסתובב בין החדרים ומודד דברים שאין לי מושג מה מטרתם, השבוע שאחר כך מוקדש להצטיידות שמזכירה קצת את טרום ימי מלחמת המפרץ, כשמדי פעם אני בודקת בהיסטריה שהוא לא ניילן בטעות את הילדים, ואחרי שלושה שבועות, כשאני פקעת של עצבים והילדים נראים כמו מסקינג-טייפ אני מגלה שבמקום לקחת מברשת ולהתחיל לסייד הוא כותב על זה פוסט בדה מארקר קפה!!

      למה, למה מגיע לי כל הטוב הזה?

      על החתום, אשתו של אהוד


       

      גדול. מזכיר לי את הדוד פוג'ר מ"שלושה בסירה אחת", של ג'רום קלפקה ג'רום. כשהוא גומר לתקוע מסמר, והבית הרוס וכולם מתים מעייפות, הוא אומר בגאווה:

      "אתם רואים? ועוד יש אנשים ששוכרים מישהו כדי שיעשה את זה!"

        28/10/09 10:15:

      בדרך כלל אני מזהה אותו כיצור ארוך האיברים השרוע על הספה בסלון עם השלט כהארכה כמעט קבועה של היד שלו.

      הבנות די רגילות לתמסח שסרוח על הספה, מדי פעם הן קופצות עליו בחדווה ואפילו מקבלות נשיקות וחיבוקים.

      אני חושבת שפעם הוא עזר להן בשיעורים בחשבון אבל אני לא בטוחה.

      אין לי כוונה להתחיל למנות את כל הדברים שאני עושה במהלך היום, כי אתן יודעת.

      כל הדברים האלה שהגברים, שיהיו- בריאים- עד- הגיל- הממוצע- של-63-ואחר- כך- יתנו- לנו- כמה- שנים- של- שקט לא חושבים עליהם ו/או לא זוכרים כמו המדיח, מכונת הכביסה, העטיפות של הספרים, המתנות של ימי ההולדת, הבגדים לבלט וכל השאר.

      פעם בחצי שנה אני מבקשת ממנו להחליף איזו נורה שרופה ואחרי נדנוד און אנד אוף (ופרצופים של 'שאלוהים יעזור לי, את קרציה! למה את לא נותנת לי פעם אחת לשבת בשקט?') אני מתייאשת ומחליפה בעצמי.

      פעם בחמש שנים, אחרי שהקירות כבר שכחו את הצבע המקורי שלהם מרוב המריחות היצירתיות של הילדים,

      הכלבה ושאר ירקות (כן, הוא החליט להכין מוקפץ פעם אחת. אללי!) אני מודיעה לו שאני מזמינה סיוד, אבל הוא מפתח לפתע מצפון כלכלי ומחליט שהוא יסייד.

      הוא לוקח את הפרויקט כל כך ברצינות ששבוע ימים הוא רק מסתובב בין החדרים ומודד דברים שאין לי מושג מה מטרתם, השבוע שאחר כך מוקדש להצטיידות שמזכירה קצת את טרום ימי מלחמת המפרץ, כשמדי פעם אני בודקת בהיסטריה שהוא לא ניילן בטעות את הילדים, ואחרי שלושה שבועות, כשאני פקעת של עצבים והילדים נראים כמו מסקינג-טייפ אני מגלה שבמקום לקחת מברשת ולהתחיל לסייד הוא כותב על זה פוסט בדה מארקר קפה!!

      למה, למה מגיע לי כל הטוב הזה?

      על החתום, אשתו של אהוד


       

      צטט: שרשירית 2009-10-04 21:57:27

      אחת הפנטזיות שלי (ואני יודעת שאני מסתכנת כאן באי שפיות) היא לעבוד בחנות לחומרי בניין. טמבוריה שכונתית כזו.

      יש משהו מעורר בלהסתובב בין מקדחות, ברגים ואומים כשרק גברים הם שפוקדים את החנות.

      בכל מקרה, אני מוצאת את עצמי מבקרת די הרבה בחנויות כאלה. 

      משהו בניחוח מושך אותי אליהן.

      אישה מוכרת בחנות כזו - זה סטארטאפ.

       

      תגידי כשזה יתגשם

      אני אבוא לקנות שם

      חנות לחמרי בנין היא אחד מהמקומות שתמיד יש לי בה הרגשה שעובדים עלי

      היא ומוסך

      ובעלי מקצוע שבאים הביתה

       

        15/10/09 20:54:

      צטט: talyaniv 2009-10-15 20:38:15

      צטט: ariadne 2009-10-15 19:06:46

      פאם פטאל.

      אי אפשר בלעדיה ואי אפשר איתה.

      תיקון: המשפט המקורי אומר: אי אפשר איתה ואסור להרוג אותה.

       

       

       תיקון: אי אפשר איתה, ואם הורגים אותה, אחרי כמה ימים זה מתחיל להתנפח ולהסריח, ואתה מתחרט שעשית את זה ולך תמצא קבלן פינוי, וגם אחרי החגים הם לוקחים מחירים מטורפים ואתה כבר שוקל לעשות את זה לבד, אבל הגב, אוי, הגב. קיבינימט.

       

      תיקון: אי אפשר איתה, ואי אפשר ... לא חשוב. איפה המברשת ופח הסיד?

        15/10/09 20:38:

      צטט: ariadne 2009-10-15 19:06:46

      פאם פטאל.

      אי אפשר בלעדיה ואי אפשר איתה.

      תיקון: המשפט המקורי אומר: אי אפשר איתה ואסור להרוג אותה.

       

        15/10/09 19:06:

      פאם פטאל.

      אי אפשר בלעדיה ואי אפשר איתה.

        8/10/09 03:34:
      באיזה צבע אשתך רוצה את הפס-כסף? אצלי הוא בכתום
        8/10/09 01:43:

      צטט: אהוד אמיר. 2009-10-05 21:02:53

      חבר'ה - להירגע.

      אני מאד אוהב לסייד.

      וזה גם מה שאמרתי לאנשים הנחמדים בחלוקים הלבנים שביקשו לדבר איתי.

       

       

       

      ברוטוס:   אחי, אתה יודע למה הבית הלבן לבן?

      נטוס:      כן, כי כל נשיא שמושבע אומר יס איי דו

      ברוטוס:   אז, מסיידים

      נטוס:      לבד מין החדר השגלגל, אופס, הסגלגל

      ..

       

        7/10/09 23:35:


      בע"ה

       

       

      חג שמח לך נשמה

       

      תודה על הביקור אצלי וההארה

       

      שנה טובה ומתוקה לך. ולנו.

      אני דווקא מבינה למה.
        7/10/09 10:27:


      כולכם צודקים. כמו בבדיחה התפלה, לא במקרה האישה אומרת "יסיידו", והגבר עונה yes, I do.

      ואגב נקמה, אין סיכוי.

      א

      הן אוהבות אותי. לא שאני מבין למה, אבל ככה זה.

      ב

      אני נוקם בעצמי הכי טוב. אף אחד לא יכול עלי בתחום הזה.

      יום אחד האישה והבנות (וזה/זאת שבדרך) ינקמו בך על כל גילויי הדעת המרשיעים האלה...
        6/10/09 17:23:

      על פי מעבר על מספר פוסטים שלך, מסקנתי היא שגבר לאחר שהתחתן עסוק בעיקר בלהיות נשוי.
        6/10/09 00:29:

      כמו שהאמריקאים אומרים

      LMAO

      חוצמזה, תמיד לקחתי סייד....

        5/10/09 22:05:

      אהוד, אתה המודל המושלם של ספרא וסיידא.
        5/10/09 21:02:

      חבר'ה - להירגע.

      אני מאד אוהב לסייד.

      וזה גם מה שאמרתי לאנשים הנחמדים בחלוקים הלבנים שביקשו לדבר איתי.

       

        5/10/09 19:41:

      הפעם האחרונה שסיידתי את הביית היתה לפני שנה בערך.

      עד שחבר מהקפה לא בא לעזור לי, לא הזזתי את עצמי לעשות את זה.

       

      ת'אמת? אין לי שפה משותפת עם קירות וקרשים. בכולופן לא אם זה לא ל"ג בעומר.

       

      תנחומי.

        5/10/09 19:04:

      וואו, "המדריך המלא להישרדות הנישואים"  במשפט אחד:

      "אל תענה לאישה בנייד!"

      שנים, יובלות, עידנים אפשר לשרוד בנישואים, אם רק לא עונים לנייד......

       

       

        5/10/09 17:59:


      יש עוד אופציה:

      חכה 18 שנה, הבן יגדל,

      הורה לו באופן מלא סמכות הורית: שהוא לא פרזיט, ושיסייד.

       

        5/10/09 17:53:


      ברוטוס:   סיד רת לי את הסיוד

      נטוס:      לאשתי נותר רק מה להפ סיד

      ברוטוס:   ובהערכה לכותרת קבל את סיד וישס

      נטוס:      יש לו דרך משלו לסייד

      ..

        5/10/09 16:46:

      לי ולאשתי יש סידור נהדר שעובד כבר כמה שנים.

      וחוץ מזה יש לנו גם פתרון לעניין הסיו(ט)ד:

      1. פעם-פעמיים בשנה אני יוצא למילואים. 
      2. בזמן הזה אשתי צובעת מה שבא לה.
      3. בתמורה לכך, אני לא שואל שאלות (כמו "למה המטבח שחור?/ הארון סגול?/ הכלב חום?")
        5/10/09 13:57:

      נכון שכשסיימת, הכנסת אותה לדירה בעיניים קשורות, הושבת אותה במרכז החדר, הורדת לה באחת את כיסוי העיניים ושרת "טאדאאא"?

       

      ונכון שהיא מאד שמחה וחייכה, אך מייד הנמיכה מבטה אל הריצפה ולחשה במתיקות "גרניט פורצלן יתאים פיקס"? ונכון שבאותה הזדמנות זיהית שוב את אותו ניצוץ בעיניים בו פגשת לראשונה לפני חודש, כשהיא עיקמה מבטה אל עבר כתם העובש בתקרה?

        5/10/09 13:22:

      תסייד ותגיד תודה שהיא התעסקה עם הכינים של הילדים.

      כי זה באמת הסוף.

      עדיף למות. 

        5/10/09 11:55:

      אתה לא במקרה הפסבדון של סייד?

       

      סייד קשוע, כלומר.

        5/10/09 11:07:

      צטט: (עי)דנהנחושת 2009-10-05 11:02:19

      צטט: אהוד אמיר. 2009-10-05 10:50:42


      חבר'ה, תודה על התגובות. למותר לציין ש:

      א

      אין לי בעיה לסייד

      ב

      זה כיף

      ג

      זה עובר בקלות

      ד

      אני שקרן פתולוגי

       

      (כל קשר בין החיים שלי לבין המציאות מקרי בהחלט)

       

       

      זה תסמונת סטוקהולם?

       

       

       

      מה פתאום. אני מאד אוהב את אשתי. איפה הצלב האדום כשצריכים אותו.

        5/10/09 11:02:

      צטט: אהוד אמיר. 2009-10-05 10:50:42


      חבר'ה, תודה על התגובות. למותר לציין ש:

      א

      אין לי בעיה לסייד

      ב

      זה כיף

      ג

      זה עובר בקלות

      ד

      אני שקרן פתולוגי

       

      (כל קשר בין החיים שלי לבין המציאות מקרי בהחלט)

       

       

      זה תסמונת סטוקהולם?

       

       

        5/10/09 10:55:

      צטט: Stone 2009-10-05 10:52:53


      הוי, נישואים.

       

       

      דבר בשם עצמך.

      ובשם ההוא. וההיא. והשניים שעומדים שמה. ואלו ששם. ו...

      האלו, איפה כולם?... הצילוווו!!!

       

        5/10/09 10:52:


      הוי, נישואים.

       

       

        5/10/09 10:50:


      חבר'ה, תודה על התגובות. למותר לציין ש:

      א

      אין לי בעיה לסייד

      ב

      זה כיף

      ג

      זה עובר בקלות

      ד

      אני שקרן פתולוגי

       

      (כל קשר בין החיים שלי לבין המציאות מקרי בהחלט)

        5/10/09 10:46:

      הסיוד הוא ה-נסיון לנשואין???

       

      סיוד?!??? קטן עלינו!

       

      מה עם שיפוץ?

      ומה עם בניית בית מ-א עד ת ??? (כבר ידוע על המון זוגות שגמרו לבנות את בית חלומותיהם, וצעדו מעדנות לרבנות על מנת לפרק את החבילה....)

      [זה תאור פאסטוראלי. הושמטו כל החפצים המעופפים באויר. ניתכים. מתנפצים. הצעקות והקללות שעפות. קיצר: כל האמוציות והעצבים המתלווים להליך]

       

        5/10/09 10:08:

      אין לי מצב רוח
        5/10/09 10:04:
      אני מוכנה לבוא ולסייד אצלך! אני צריכה קצת חופש מעבודה...
        4/10/09 23:21:

      צטט: ארזעמירן 2009-10-04 22:05:12


      בוא ואקצר לך את א'- ו' (כי אני מחבב אותך ורוצה שיהיה לך רק טוב)

      הזמן סייד.

       

      בדיוק! אבל נראה לי שזו פשוט עבודה יזומה כדי להעביר את חולה-מועדסו-כות בתחושה ש"עשינו משהו". לא ככה?? ככה!

       

       

       

        4/10/09 23:17:


      הממממ...

      סליחה מראש... אבל נראה לי שמותר כאן.

      לדעתי, עם הכותרת הזו היית יכול להסתפק בשתי המילים הראשונות של הפוסט.

      (יו, אני לא מאמינה שככה כתבתי)

       

        4/10/09 23:14:
      גבר אמיתי יודע לסייד.
        4/10/09 23:13:


      שכחת להזמין נקע דחוף בצוואר לאישה .

       

      אחרת היא תגלה את המימד ה3, להלן התקרה .

        4/10/09 22:12:

      בשם אלוהיי הסיד והווישס 

      איך יוצאים מהחיים המסויידים האלה?

      או שאתה מסייד כל חייך או שהסקלרוזה

      מסיידת את מוחך.

      או במקום הקריביים ,לזכות בסופ"ש

      עם דודו של הום סנטר 

      ולעבור סדנת מסאז' קירות [במסגרת טנטרה של צבעים]

      תראה איך הוא מחייך בפרסומת.אולי בכל זאת..

       

        4/10/09 22:05:


      בוא ואקצר לך את א'- ו' (כי אני מחבב אותך ורוצה שיהיה לך רק טוב)

      הזמן סייד.

        4/10/09 22:02:


      תפתיע את אשתך,

      הזמן סייד, הפקד בידיו את מפתחות הבית ואת הכלב גם,

      רכוש כרטיסי טיסה לקריביים לך ולכל המשפחה.

      טוסו, תהנו,

      ותחזרו ...  :)

        4/10/09 21:59:

      מאוד מאכזב לדעת שבשנת 2154 עדיין יש סולם - ציפיתי למשהו חדשני הרבה יותר.

       

        4/10/09 21:57:

      צטט: -יעל 2009-10-04 21:54:08


      אהמ. כן. את הפוסט הזה, למשל, אני לא אתן לבעלי לקרוא :)

      אבל אשתך לעומת זאת מוצאת חן בעיני מאוד :))

       גם בעיני.

       

        4/10/09 21:57:

      אחת הפנטזיות שלי (ואני יודעת שאני מסתכנת כאן באי שפיות) היא לעבוד בחנות לחומרי בניין. טמבוריה שכונתית כזו.

      יש משהו מעורר בלהסתובב בין מקדחות, ברגים ואומים כשרק גברים הם שפוקדים את החנות.

      בכל מקרה, אני מוצאת את עצמי מבקרת די הרבה בחנויות כאלה. 

      משהו בניחוח מושך אותי אליהן.

      אישה מוכרת בחנות כזו - זה סטארטאפ.

       

        4/10/09 21:54:


      אהמ. כן. את הפוסט הזה, למשל, אני לא אתן לבעלי לקרוא :)

      אבל אשתך לעומת זאת מוצאת חן בעיני מאוד :))

        4/10/09 21:47:

      "חכה עד שהצבע יתייבש. מסיבות רפואיות, מומלץ לחכות על החוף באיים הקאריביים, על כיסא נוח..."


      אז תגיד, אתה במקרה אלוהים?

       כי זה יסביר איך ולמה הוא נעלם בקאריביים ל2000 שנה.

       

      ארכיון

      פרופיל

      אהוד אמיר.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין