כלקוחות פרטיים אנו נדרשים לשלם, עבור אותו מוצר או שירות, הרבה יותר מאשר כל עובד תאגיד. למה בעצם להסכים לשלם יותר ? עובד חברה גדולה נהנה מגוון הנחות בשל העובדה שיש לו חבר וועד המסכם עסקה לכל עובדי החברה. לשם כך , בין היתר, יש חברי וועד.אני באמת אוהבת חברי וועד. שלא יהיה נדמה לרגע שפיתחתי איזו שנאת אחים מלומדה. זה ממש לא משם. האם יסייע במידה אם אומר, ואין ההומור במקרה הנ"ל מעיד על חוסר אמינות, כי כמה מטובי ידידי הם עצמם חברי וועד. האם יסייע אם אומר כי אני עצמי שימשתי חברת וועד בעברי? אמנם חברת וועד הורים, אבל וועד הוא וועד הוא וועד.ובכן, למרות חיבתי העזה לחברי וועד, החלטתי לשנס מותניים, להיות חביבה לבריות, גם לאנשי שירות הלקוחות ואף לאנשי שימור הלקוחות, אבל - וזהו אבל גדול מאוד- לא להסכים לשאת בעול המלא של מלוא התשלום רק מעצם היותי לקוח פרטי.ובמה דברים אמורים- עבור אותה התחייבות ,למשך אותו זמן, לקוח פרטי משלם יותר, באופן משמעותי, מאשר לקוח חבר תאגיד. כלקוח פרטי של HOT , למשל, בלי להזכיר שמות, פונים ללקוח כשמסתיימת ההתחייבות. זה מקובל. למען האמת, מודיעים בגלויה. אם הלקוח אינו פונה ומסכם על דיל, הוא יתחיל לשלם את מחיר המחירון המלא. הודיעו לו ומאותו רגע זה באחריותו. מיותר לציין שמחיר המחירון הוא היקר ביותר. כמו שניתן להבין, הסתיים המנוי שלנו. בררתי עם חברים. חבר עובד חברת חשמל במקרה הזה, והתברר לי כי בעבור העובדה שיש לו נציג וועד חביב, הוא ישלם 750 שקלים חדשים, לערך, פחות ממני ( בחישוב ל- 3 שנים) . לא יודעת מה איתכם. אני החלטתי שכספי אינו שווה פחות משל חברי. החלטתי שאין סיבה שאסכים לשלם יותר.מדוע קיבלתי החלטה שכזו? מפני שאני, כן, ממש על פי הפשט, ואת ואתה משלמים עבור כל אותן ישיבות של מנהלי חברה המוכרת שירותים, עם חברי וועד של חברה שעובדיה חפצים לרכוש שירותים. וכשאנשים מכובדים יושבים לישיבות מכובדות ודנים בעסקות מכובדות עוד יותר, יש לשבת במסעדות טובות ונעימות כיאה למעמד. ואין, חלילה להגיע לפגישה מבלי לכבד את חברי הוועד היקרים באיזה יומן שנה מהודר, חבילת עטים, אוגדן מפואר כזה או אחר; הכל, כמובן, בטובת העסקה.אי אפשר לזנוח אנשי וועד יקרים אלה במשך כל השנה רק מפני שהעסקה נחתמה. יש לדאוג לשימור יחסים עם הלקוח. וכשאין מדובר בי או בך, האנשים הפרטיים, שימור לקוח גם עולה ממון לא קטן. יש לקיים ימי עיון עם סעודות דשנות. נהוג לשלוח שי מכובד לחג. אין לזלזל בדבר מתנות צנועות לימי הולדת ועוד כיד הדמיון הטובה. כל עוד זוכרים , כמובן, שהמציאות עולה על כל דמיון. ובכן ידידי המכובדים- מי שמשלם על כל הטובות הראויות הללו הם אנחנו. הרי לא יתכן שלא הלקוח ישלם. הלקוח משלם על הכל . חברה בע"מ מעצם הגדרתה היא למטרות רווח. ואם איש שבמקרה עובד בחברה גדולה, יושב בחושך כמו פולנייה ... אופס, טעיתי, הוא בהחלט יושב באור מלא, וצופה בתוכניות במחיר זול יותר, זה מפני שאנחנו, את , אתה ואני, משלמים לחברה במיטב כספנו, ומאפשרים לשיטה להמשיך להתקיים כפי שהיא.העובדה המצערת היא שהשיטה הזו עובדת שנים ויובלות. העובדה המנחמת אומרת שמישהו יקום ויגיד רגע- המלך הוא עירום. אין סיבה לשלם יותר. זה לא שמשקיעים בלקוח הפרטי יותר זמן. ולכן המחיר עולה. הרי מתקשרים איתו בעניין זה רק פעם בשלוש שנים. לא משקיעים בי יותר. לדעתי משקיעים בי פחות. נו טוב, אולי בי אישית השקיעו עכשיו יותר- מפני ששוחחתי שעות עם אנשי שימור לקוחות כדי להסביר, בנחמדות יתרה, מדוע אינני מקבלת את הדיל הנפלא שהם מציעים לי. הרי זהו הדיל הנפלא ביותר שבסמכותם להציע לי. ואילו אני מתעקשת לסרבל את המערכת כולה ודורשת להיות לקוחה לא פחות טובה מלקוח עובד חברה גדולה ולקבל את הדיל שמציעים לו. אחרית דבר- התקשרה בכירה משירות לקוחות. האמת- בכירה מאוד חביבה. הרעיפה עלי שלל אפשרויות, אחת טובה יותר מהשנייה- לדבריה. לא היה לי נעים להודות שאני צריכה מחשב על וזיכרון פנומנאלי כדי לחשב לזכור מהי כל תוכנית, מהם ההבדלים בין תוכנית לרעותה, וכמה יוצא שאני משלמת בסופו של דבר באופן ההשוואתי. אז עשיתי מה שאני בדרך כלל עושה בזמנים שכאלה- קצבתי לעצמי דקותיים לקבל החלטה ולהוריד את העניין מסדר היום למשך השלוש השנים הבאות. אמנם הוזלתי את מחיר המנוי במעט; אבל הכפלתי את ההוצאה בעלות השיחות שהתקיימו כדי לסדר את הדיל המוצלח הזה.מאזן רווח והפסד מגלה את הדברים הבאים: גיליתי אזרחות טובה. לא התעצבנתי מבלי לעשות דבר, לא סתם קיטרתי. משהו הפריע לי ובחרתי בעשייה. נכון שניתן לשפר תוצאות. אבל עכשיו לא אוכל לטעון שלא השקיעו בי, הלקוח הפרטי הקטן, שעות עובד משימור לקוחות. ובכל זאת, לא באמת שיניתי את השיטה. לא באמת חסכתי הוצאות לחשבון הבנק שלי. ובבניין ציון ננוחם. שלכם ואיתכם. מעין. |