
מכירים את התחושה הזאת בבטן, כשהקיבה מתכווצת מפחד? אוף.... איך לעזאזל מעבירים את התחושה הזאת? או את הפחד? זה תוקף (אותי) בכל פעם שאני מפחדת לאבד משהו או מישהו.... כבר כמה ימים שהתחושה הזאת לא עוזבת. והפעם זה נוגע למישהו. ואני שונאת את הקלישאות למיניהן, ששייכות לדור הסבתות, או לכותבי "הסוד" למיניהם. האם הנבואה באמת מגשימה את עצמה? לא בטוחה שאני רוצה לדעת את התשובה. האם אני אמורה להרגיש את מה שאני מרגישה עכשיו? ומי קבע? אולי עדיף בכלל בלי? לעזאזל עם חוסר הוודאות הזה. אני בכלל חייבת דברים יציבים וברורים. הוא? הוא בכלל לא פונקציה. זה המונולוג שלי. ולמה הכול חייב להיות כל כך מסובך? טוב, אני מודה. יש גם רגעי חסד. אחרת, לא הייתי כל כך מתענה. אז זהו. החלטתי. תשאר. |
אריאל19
בתגובה על החברות הכי טובות
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה. אכן, שיר מדהים...
ערן צור
לחן: ערן צור
פרפרים שוב חגים בתמונה
פרפרים מבשרים אהבה
שלי ושלך עומדים במטבח
פתאום את אומרת חבק
וקיר השתיקה מתפרק
פרפרי תעתוע, פרפרי השיגוע
היו שם תמונות שלי ושלך
ועכשיו הפרפר שוב ברח
הצבעים שוב חיים בתמונה
הצבעים - צבעי אהבה
כחול ואדום, ירוק וכתום
אך פתאום מתכהים הצבעים
פתאום מתקרבים עננים
ענני תעתוע - ענני השיגוע
תמונה בחלום שלי ושלך
ועכשיו הפרפר נעלם.
עכשיו תשמעי את איך שאצעק
אני אוהב אותך
כתבת נפלא :)
*
כל עוד זה לא תעתוע...
לפעמים זה כיף פרפרי השיגוע-תעתוע וההתרגשות שלפני..
*
:)
נשארתי
...
וכוכב :)
כן, רעיון טוב, במיוחד אם משלבים את זה ב- מלח -מים- מלח -מים נגד הפחד.....
נראה לי שפרח עם עלי כותרת...במשחק קטיפה: תישאר... אל תישאר...
יכול להיות אחלה פיתרון בדילמה הבאה אם תתעורר...
כן אני רק מאחל לך שדברים בשבילך יסתיימו אחרת.
כן, הא???
רק הזמן יגיד....
תודה :)
יופי של החלטה(:
אני בעד!