אני ארזתי והוא ארז ורק צ'ונה התהלכה לה בינינו כמו לא מוצאת את עצמה בין כל הניילונים והפצפצים...

אני בכיתי- דמעות קטנות בצורת טיפה, כאלה שזולגות מזוית הען הפנימית ומחליקות לאט, לאט על הלחי הרכה מותירות אותה רטובה ותפוחה כמו אפרסק לח.

הוא לא בכה, הוא לא אחד שבוכה לפחות לא באירועים שכאלה הרי לא כל יום אורזים חיים.

הצלחות- אמא שלי

העציץ- אחותו הגדולה

הטלוויזיה- שלי

מערכת סראונד- שלו

חתולה- קצת משנינו

ומה נעשה עם צ'ונה שאלתי?

נחתוך אותה לשניים אמר בפנים חתומות כמו חושב לשבור אותי, לגרום לי להזיל דמעה גם על לחיי הימנית, היבשה, השפויה.

אז תיקח אותה אתך (הוא שתק)

צ'ונה יללה והתכרבלה בחזהו כמו הייתה היא האישה הנבחרת היא ולא אני

די צו'נה תביני, ככה זה בפרידה

ואני בכיתי- דמעות קטנות בצורת טיפה כאלה שזולגות מזוית העין הפנימית ומחליקות אט, אט על הלחי הרכה מותירות אותה רטובה ותפוחה כמו אפרסק לח.

די צ'ונה תביני, ככה זה בפרידה