שושי שמיר
פוסטים פופולאריים
-
סימנים פשוטים: שירה צריכה קהל אנונימי
21/5/10 | 912 צפיות
-
שיר אהבת המשוררת
8/12/12 | 797 צפיות
-
מזל טוב לצבעוני שחור צבעוני
19/3/09 | 5786 צפיות
-
סימנים פשוטים: היי שלום
2/6/12 | 966 צפיות
-
שירי מקום לתיקון: מושבת קוורץ
28/10/09 | 988 צפיות
-
סיפור: דלת סגורה בחדר של ילדה
8/10/09 | 1335 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיר - ע'גמי 5/1/14
- דיני לכתוב 29/12/13
- מחפשת שֵׁם 23/12/13
- שיר - אילמת לא מלידה 13/12/13
- שיר - מה תעשו לי? 6/12/13
- בכה בחה בחק 29/11/13
שנות טובות מזמן: לעמוס עוז
| כך נראה אז עמוס עוז "האם האקרוסטיכון היה באופנה באותם הימים, כי כיום בקושי נתקלים בו," שאלה חברה בתגובה לשיר הקודם שהעליתי. ממש לא. אבל מאז שנתקלתי בו כשלמדתי בתיכון את שירת ימי הביניים, הוא חברי הטוב לעט, שבא לעזרי לעתים, כאשר ידי לא מצליחה להניע שיר שתקוע לי בבית הבליעה. במקרים קיצוניים אפילו הלכתי על אקרוסטיכון מהודר, חיצוני ופנימי כאחד. לא תאמינו עד כמה דווקא מגבלות חיצוניות, מצליחות לשחרר גבולות פנימיים שאנחנו מגדירות/ים לעצמנו, במודע או שלא במודע. ודאי אביא עוד כאלה.
כמובן שבשנות-טובות שהבאתי כאן הסיבה לאקרוסטיכון הייתה להדר בברכה, וגם להשוויץ במיומנות
הברכה הנוכחית נכתבה באותם ימים של שנת 1972 למנחה נוסף ב"מחנה ספרותי" השני באוניברסיטת חיפה – עמוס עוז. עמוס עוז היה אז (וזה ניכר גם כיום) גבר יפה תואר עד מאוד. אבל מה שבאמת נשמר בזכרוני הוא קולו, שהיה כמוסיקה כאשר דיבר. יום אחד השמיע לנו עמוס את הסופר דילן תומס קורא את סיפורו "זכרונות ילדות", ואחר כך הרצה על הסיפור. אני זוכרת שהשענתי את ראשי על השולחן, עצמתי עיניים, ולא שמעתי אף מלה. זה היה פשוט קונצרט מופלא.
הוא ידע את זה וניגן בקולו מנגינות קוסמות, שהפילו לרגליו נערות מאוהבות, ושֵרתוּ את תפיסת העולם שלו שהסופר הוא מכשף השבט, שתפקידו להדביר את הרוחות הרעות. כתבתי לו אז מכתב ביקורתי על היומרה, ואת הברכה הזאת, שמהדהדת את המעמד המיתי שייחס לסופר. שמתי לב שגם כאן, כמו בשיר לדן פגיס, חרזתי לַיִל עם תַיִל. אבל מה שונה הוא ההקשר!
שנה טובה לעמוס
שׁוּב נוֹשֵׁב הָרוּחַ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אוֹר נַח הַשְׁבִיל, קָשׁוּחַ בְּאַבְנֵי דְרָכָיו, הַשֶׁמֶשׁ מְפַזֵר קַרְנָיו מִלְמַעֲלָה, שַׁלִיט נָאוֹר.
טֶבַע הַשָׁמַיִם הוּא תָכוֹל בְּדֶרֶךְ כְּלָל, וָרוֹד הוּא רַק בְּדֶרֶךְ פְּרָט נוּגָה שֶׁל טֶרֶם. בֵּין כּוֹכָבִים דַקִים וּבֵין פַּנָס רְחוֹב בּוֹגֵר, כְּבָד גֶרֶם, הַעֲנָנִים אוֹסְפִים רִגְעֵי הִתְיַיחָדוּת שֶׁל מַיִם וְחַשְׁמַל.
לִפְנֵי שֶׁהַשְׂטָנִים כּוֹבְשִׁים אֶת מִשְׁכָּבֵי הַלַיִל עָמוּם קוֹלָם וְעֵינֵיהֵם שְׁקוּעוֹת וַאֲפֵלוֹת, מֵאֶרֶץ עֲתִיקָה הַלַיִל מְגַיֵיס אֶחָיו וְנִקְבָּצִים הֵם בִּגְדוּדִים וּפָרָשִׁים וּמַקְהֵלוֹת, סוֹגְרִים עַלָיו בְּמִזְמוֹרִים, סוּסֵי קְרָבוֹת וַתַיִל.
©כל הזכויות שמורות לשושי שמיר, אוגוסט 1972 |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שיר יפה
ומחווה מיוחדת.
מֵאֶרֶץ עֲתִיקָה הַלַיִל מְגַיֵיס אֶחָיו
וְנִקְבָּצִים הֵם בִּגְדוּדִים וּפָרָשִׁים וּמַקְהֵלוֹת,
סוֹגְרִים עַלָיו בְּמִזְמוֹרִים, סוּסֵי קְרָבוֹת וַתַיִל. - יפה ביותר.
תודה וחג שמח
תודה על הסקירה ושיתוף הזכרונות
זוכרת
כך כתבנו פעם והרבה
כהרגלך כתיבה איכותית
אפרת*
שושי יקירתי,
נהניתי מדברי הפתיח הודות עמוס עוז ותודה לך על ההסבר לגבי האכרוסטיכון.
לעניות דעתי, מיותר לצבוע אותו באדום.
השיר יפה ואהבתי מאד את השורות הבאות:
מֵאֶרֶץ עֲתִיקָה הַלַיִל מְגַיֵיס אֶחָיו
וְנִקְבָּצִים הֵם בִּגְדוּדִים וּפָרָשִׁים וּמַקְהֵלוֹת,
סוֹגְרִים עַלָיו בְּמִזְמוֹרִים, סוּסֵי קְרָבוֹת וַתַיִל.
מכל מלמדי השכלתי!
יפהפה
*
איך החזרת אותי לשיעורי ספרות בתיכון של שירת ימי הביניים
חויה מופלאה :)
ממש אפשר לדמיין את המראות שאת רוקמת במילים
שיר מופלא שושי .
תמרה.
"האם האקרוסטיכון היה באופנה באותם הימים, כי כיום בקושי נתקלים בו,"
האקרוסטיכון, עתיק כתורה עצמה,
ואף מופיע בה ובסידורי התפילה שתוקנו מאז כבר אלפי שנים...
שיר מתוק בתכלית
תודה
פוסט נפלא!
והשיר מקסים...
חג שמח ומועדים לשמחה!
השיר מקסים שושי .
שנים עם בציר טוב.
בהחלט הקצב נהדר
ובעיקר התחברתי לשתי השורות הללו:
טֶבַע הַשָׁמַיִם הוּא תָכוֹל בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
וָרוֹד הוּא רַק בְּדֶרֶךְ פְּרָט נוּגָה שֶׁל טֶרֶם.
זהו אחד מתיאורי הטבע המקסימים שאי פעם נתקלתי בהם. במיוחד "פרט נוגה של טרם"...
תודה על היופי הזה. כוכב
פוזית*
שושי,
נפלא שיר השנה טובה לעמוס.
חג שמח
דבי
תודה ששיתפת אותי בדבר כה יקר.
שתהיה לך חג סוכות שמח
ולעמוס אני מאחלת ,
הצלחה בדרך כל כך מיוחדת ומרגשת
בכל דבר שיגע ידו יצא שיר נפלא
ודרכו הוא ירגש אנשים רבים.
אהבתי מאד שושי כמעט יכולתי לשמוע אותו קורא את שירך.
אוהבת את האיש הזה מאד.
רונית
שושי יקרה*
פוסט נפלא
שיר מלא אור
אהבתי
שׁוּב נוֹשֵׁב הָרוּחַ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אוֹר
שיר מקסים חיברת..
השבוע יצא לי לראות את ביתו בטלויזיה
מזי
את מוזמנת להתעלם מהאותיות האדומות, האם נפגם בטקסט?
תבניות משעממות אותי בדרך כלל....
מעדיפה נאמנות לטקסט מאשר לאותיות...
מחיאות כפיים וזרים של פרחי תודה על השורה הפותחת
שׁוּב נוֹשֵׁב הָרוּחַ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אוֹר
פתחת לי את היום במזג האוויר של חופש עם אופק פתוח ומואר.
לגביי המילים האלה: לא תאמינו עד כמה דווקא מגבלות חיצוניות, מצליחות לשחרר גבולות פנימיים שאנחנו מגדירות/ים לעצמנו, במודע או שלא במודע.
מבחינתי זו עצה לתרגול מאתגר בסטודיו. מאתגר בהמעטה.
ולגביי עמוס עוז: בעיניי הוא יפה יותר היום.
תמשיכי להשוויץ זה עושה לי טוב :-)
שושי יקרה
תודה על השיתוף
עמוס עוז בין הטובים שיש
לעונג לי לקרוא את שירך
טֶבַע הַשָׁמַיִם הוּא תָכוֹל בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
וָרוֹד הוּא רַק בְּדֶרֶךְ פְּרָט נוּגָה שֶׁל טֶרֶם.
בֵּין כּוֹכָבִים דַקִים וּבֵין פַּנָס רְחוֹב בּוֹגֵר, כְּבָד גֶרֶם,
הַעֲנָנִים אוֹסְפִים רִגְעֵי הִתְיַיחָדוּת שֶׁל מַיִם וְחַשְׁמַל.
שושי יקרה,
פוסט נפלא,אני מאוד אוהבת את עמוס עוז,
השיר נהדר תודה יום נהדר .
שלך בהערכה רבה.
גרטה*
שׁוּב נוֹשֵׁב הָרוּחַ בְּשׁוּרוֹת שֶׁל אוֹר
נַח הַשְׁבִיל, קָשׁוּחַ בְּאַבְנֵי דְרָכָיו,
הַשֶׁמֶשׁ מְפַזֵר קַרְנָיו מִלְמַעֲלָה, שַׁלִיט נָאוֹר.
התחלה חדשה, אופטימית,
עם הרבה אור.....
אהבתי
אסתי
רשומה מיוחדת כל כך
בוקר טוב
ומועדים לשמחה .
זה יפה, זה קיצבי , אפשר להלחין אפילו...טקסט ראוי להלחנה...
נשכח