"How to..."
פוסטים אחרונים
- capra aegagrus hircus 13/12/12
- ניסוי מחשבתי באהבה עצמית 5/11/12
- אופטימית לשם שינוי 9/6/12
- אוהב דגים, דייג? 4/6/12
- שלושת סתתי האבן 31/5/12
- הזמנה ל"הזמנה לחתונה" של אחותי. 21/5/12
ארכיון
0
חרדת קודש וחרדת חול
חברה שלי טוענת שחרדה היא סימן לתשוקה לא מודעת. על פניו הדבר נשמע הגיוני כי אם משהו לא מזיז לנו למה שהוא יגרום לנו לחרדה בכלל. במלים אחרות, אם אנחנו חרדים ממשהו סימן שאותו המשהו חשוב לנו ומכאן שבעצם אנחנו משתוקקים אליו. ובכל זאת, כאשר אני מתבוננת בתחושות החרדה אצלי משהו לא מרגיש לי מדויק. ושוב, כהרגלי, אני מבחינה בשני סוגים של הרגש אותו אני בוחנת, כלומר, אני מוצאת שיש חרדה שאכן מצביעה על תשוקה ויש חרדה שמצביעה אך ורק על חרדה. נראה לי שהדרך להבחין ביניהם היא באמצעות השאלה: "האם הייתי רוצה שהאירוע ממנו אני חרדה יתבטל כליל?" ניקח לדוגמה, את החרדה להופיע בפני קהל כלשהו. היו מקרים שבהם חרדתי מאוד מההופעה אבל הייתי מתאכזבת קשות אם היא הייתה מתבטלת. למשל, אם אני צריכה להרצות בכנס והכנתי הרצאה שאני מרגישה שיש בה רעיונות מעניינים, אני חרדה אמנם מהאופן שבו הם יתקבלו אבל הייתי מאוד לא רוצה שיבטלו את הכנס. לעומת זאת, יש מקרים שבהם אני צריכה להציג משהו ועד הרגע האחרון אני "מתפללת" שהאירוע יתבטל. למשל, אם הטילו עליי להציג איזה נושא בישיבה ואני לא מרגישה שיש לי הרבה מה להגיד עליו. כשהישיבה מתבטלת אני מרגישה הקלה ורק מקווה שלא יקבעו מועד חדש. במקרה כזה נראה לי שהחרדה שחשתי מהצורך להציג את הנושא הצביעה רק על חרדה ולא על שום דבר אחר. |
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
על סמן נתונים אמפיריים בעיקר. הוא מגדיר את עצמו כספקן אמפירי. לדוגמה, על כל כתב יד שמתקבל על ידי הוצאת ספרים כלשהי, אלפים נדחים. לא תמיד קוראים אותם אפילו לפני שדחו אותם ולכן זה לא אומר שהכותבים אותם פחות כשרוניים רק שהיה להם פחות מזל.
ועל טיעונים אלו, איך הוא בדיוק מגן? מה הוא אומר, למה הוא צודק?
להיפך. הוא משוכנע שהוא הצליח רק בגלל שהיה לו מזל (כלומר, לא רק אבל גם). זה לא שהוא טוען שלא צריך להשקיע אלא שההשקעה היא סוג של הימור: או שזה יצליח בגדול או שזה לא יצליח בכלל (אלא אם כן אתה עובד בעבודה בינונית שאין בה לא הצלחות גדולות ולא כשלונות גדולים). כלומר, הצלחות גדולות קורות לרוב במקרה בניגוד לחיים סבירים ובינוניים.
בגלל שאני מאמינה בחריצות כמקדם גדול מאוד בחיים,ראי אומנים שמעבר לכישוריהם,אם הם לא מתמידים עובדים ועיקביים אין תוצאות ,אז גם באיזה שהוא מקום,התאוריות שצריך בעיקר מזל תומכות בלוזריות כזאת קרי,חבל להתאמץ,
אומר,גם אם כל סגולותיך הן מדהימות הסיכוי שתצליח קשור במזל, לפעמים אנשים כותבים תאוריות כאלה מהמיית ליבם, כי כך הם מרגישים לגבי החיים שלהם, שדבר לא עזר להם כי כנראה הם מחוסרי מזל.
לא מתחברת לזה כמותית. רק באופן מאוד חלקי וקטן.
יותר מזה, את יודעת אפילו שאני קוראת מתחת לשמיכה ולא, למשל, בישיבה זקופה על כסא עץ במטבח.
הטענה של האיש בספר היא לא שלא צריך את כל הדברים שאמרת:
א. שליטה בתחום[לא חשוב באיזה]
ב.בטחון עצמי להפגינו ולבטאו
ג.מומנטום נכון לנצל סיטואציות כדי למנף
ד.התמדה ועיקביות
אלא שיש המוני אנשים שיש להם את זה ורק מעטים מהם מצליחים. למה? כי רק למעטים יש מזל. מה שבטוח הוא שבלי התכונות האלו כמעט בלתי אפשרי כן להצליח.
אני לא בטוחה שאני מזדהה לגמרי עם הדברים שלו. אני עדיין חושבת על זה, אבל הוא בהחלט נשמע משכנע.
בגלל שאני ידעונית אני יודעת מהאת אפילו קוראת שם מתחת לשמיכה
כמובן שאנני חושבת שהצלחות אקראיות,אני גם לא חושבת שאפשר באמת לתכננן. אך כן יש כמה מרכיבים לטעמי שיוצרים הצלחה
א.שליטה בתחום[לא חשוב באיזה]
ב.בטחון עצמי להפגינו ולבטאו
ג.מומנטום נכון לנצל סיטואציות כדי למנף
ד.התמדה ועיקביות
האגף העוסק מה שלא בשליטתך :
ד. כשמצב הכוכבים פועל לטובתך
שימי לב שהרוב תלוי בנו.
לגבי ביטחון עצמי,אכן זה טעון ,היות וכל האנשים רוצים לזכות בביטחון עצמי, אך רבים נאבקים בעניין,בגלל בעיית הדימוי,וחוזרים
לאישיו הקודם, שגם אם יש אימג' ירוד,טיפול פסיכולוגי [שורשי] עשוי לשפר אותו ואחר כך הגיל המתקדם משדרג.
מה את אומרת? הרוב תלוי בנו נכון?אז איפה האקראיות? אחוז קטן יחסי,אך אני מסכימה שלפעמים הוא מאוד קובע[הכוכבים,שוב,איפה אבישי, שיקטול אותי?]
רואים פנינה שאת ידעונית - איך ידעת שאני בדיוק קוראת את ה"ברבור השחור" שטוען שרוב ההצלחות הן אקראיות. כלומר, הטענה שלו היא שבאמת הכל בלוף ומוסבר רק אד הוק וזה דווקא מדבר אליי במידת מה.
נכון מאוד. אבל במהות זה קשור לאימג' ירוד שבו האדם אינו מאמין שהוא יכול להצליח,וכל הצלחותיו אינן נטמעות בתוכו,אלא נדמה לו שהכל היה עניין אקראי,ויום אחד יתגלה לעיני כל העולם עד כמה הכל בלוף!
כן, קצת מעורר חרדות לדבר על חרדות (בעיקר על חרדות קיומיות).
fake complex זה עוד נושא שאולי שווה לכתוב עליו פעם. בכל אופן, הוא בהחלט מדבר אליי. נראה לי שגם הוא יכול לקבל פנים לכאן או לכאן. אפשר לפחד שיגלו שאני לא כל כך מוצלחת דווקא כאשר הכנתי משהו שאני מאוד מחוברת אליו ומאמינה שהוא מוצלח אבל מפחדת שיתברר שהוא לא ואפשר לפחד כאשר באמת לא עשיתי את המוטל עליי ואני מפחדת שיגלו את זה. אלו שני מצבים שלדעתי צריך למצוא דרך להבחין בינהם.
תשוקה יכולה להחליף חרדה או ההיפך
אך אצל אישיות חרדתית ,החרדה ברוב המקרים היא
חרדה קיומית ולאו דוקא תשוקה למשהו
שהאישיות רוצה אך בעצם פוחדת שזה לא יקרה
או אם זה יקרה איך תסתדר עם זה וכ"ו..וכ"ו..
חרדה להופיע ולהיות מובכת,קשור
בראש ובראשונה בנרקיסיזם קלאסי
שמצד אחד אדם רוצה להופיע ולהתבלט
מאידך חושש להביך את עצמו לדעת
ולהיכשל כישלון חרוץ.וזה גם קשור
לעוד חרדה שנקראת fake comlex
שכולם יגלו שאני לא מוצלחת כל כך
וכל הפעמים שהצליחו לי היו מקריים.
לא מעורר חרדות לדבר על חרדות
?
את צודקת, נראה לי. בשני המקרים יש חרדה מפני אופן הקבלה, ההבדל בין שני סוגי החרדות הוא שלפעמים זו חרדה כי רוצים נורא לשמוע משהו טוב ולפעמים זו חרדה להנזף.
אז אולי הרצון לקיום/ביטול הארוע תלוי ברגש שלך לגבי
התכנים שלו והמטען שאת מביאה למפגש ההוא ?
ומה הקשר בין איכות המטען הרוחני/רגשי/אינטלקטואלי
לבין החרדה הפשוטה מפני אופן קבלתו ?
שהרי יש מחד את הרגש שלך אליו - למטען
ומאידך את צורת הקבלה שלו בידי אחרים.
ותשוקה ? לא ברור לי מה היא עושה פה .
היא לא סיפור שונה לחלוטין ?