כותרות TheMarker >
    ';

    באנו לעבוד

    הארות קטנות (1) - \"הנחת הרציונליות\"

    26 תגובות   יום חמישי, 15/3/07, 15:53

    אני חושב שלחלוק הארות אישיות (סוג של - Eureka I found it!!), קטנות ככל שיהיו, עם אנשים אחרים, זו מטרה ראויה, שלטובתה כדאי לנצל כל פוסט ופוסט:

    (1)

    בכלכלה ישנה הנחת בסיס מרכזית - "הנחת הרציונליות", שעליה נשענת התורה הכלכלית. ההנחה אומרת שכל הפעולות שאנו עושים הן הגיוניות ונועדו למקסם את הרווח האישי שלנו בלבד.

    מי שיושב בהרצאה בכלכלה, לא ישמע את המרצה מגדיר את הנחת הרציונליות. עצם העובדה שהוא נמצא במסלול כלכלה - מעידה שהוא הפנים הנחה זו, מעל לכל תובנה אחרת.

    היום ישבתי באחת מן ההרצאות בארכיטקטורה, אשר עסקה בנדל"ן, והקשבתי לדיון שמנהל המרצה עם כמה מהסטודנטים. אני חושב שהיתה דרושה למרצה שעה שלמה בכדי להבהיר את המושג "הנחת הרציונליות" לסטודנטים. חלקם פשוט לא הבינו למה לא מערבים (בתיאוריה כמובן) רגש ושיקולים סובייקטיביים בתוך תהליך קבלת החלטות למציאת הפתרון האופטימלי, אלא מעבדים את המידע בצורה קרה ושקולה כדי להרוויח כמה שיותר.

    הסטודנטים לארכיטקטורה הם רחוקים מלהיות טיפשים, אבל משהו שם פשוט לא התחבר...כל תפיסת העולם שלהם בנויה אחרת, והם פשוט התקשו להתחבר לתפיסת "התועלת הקרה".

    למרות שאני מנהל את הויכוח שהנושא שלו "תועלת הלימודים האקדמיים במקצועות השונים" לעתים תכופות, בצורה מוזרה משהו התחיל היום לזוז לי בראש בחוסר נוחות.

    מהי זכות הקיום של אמנים, בוגרי מדעי החברה והרוח לתואר ראשון, בוגרי ארכיטקטורה (שרק 10% מהם נקלטים בשוק העבודה) ועוד כל מיני אוכלוסיות שתועלתם לא בידם? מה יקרה לאוכלוסיות האלו כאשר נגלה שאין להם מקום בשוק העבודה הלחוץ, והם נזקקים לעשות הסבת מקצוע, או תואר שני בתחומים אחרים לחלוטין? (דבר שקורה כמובן כבר היום).

    כדי שלא יתפרש מדבריי כאילו אני חושב שהלימודים במדעי הרוח הם מיותרים, אז אני אומר שההיפך הוא הנכון: יש לנו צורך בכל גווני המקצועות והאנשים כדי לגוון את התרבות ולהעשיר אותה, ללא קשר לרמת הכנסתם. ללא תחומי מחקר ואפיקים ש"תורמים פחות מבחינה כלכלית", התרבות תהפוך רדודה ויבשה.

    כל הזמן מצטייר לי גרף בראש, שמראה את קצב גידול הקיטוב בין האוכלוסיות החזקות/המקושרות לבין האוכלוסיות החלשות והרחוקות מהצלחת. הגרף הזה עולה בפראות והשיפוע שלו רק גדל משנה לשנה.

    למישהו עולה כאן רעיון יצירתי כיצד לממן בעתיד אמנים כמו אסי דיין, שמגיעים לפת לחם, למרות מעמדם, או לסייע לארכיטקטים מבוגרים, בעלי שם ועתירי פרויקטים אשר נאלצים לעבוד בחינם כדי להמשיך ולשמר את שמם? (אני מכיר גם כאלה)

    לא רק הקניין הרוחני שלנו, קבצי המוסיקה והסרטים שאנחנו צורבים בסכנת הכחדה, בגלל העדר צורך כלכלי לשלם עליהם ופיראטיזציה משתוללת.

    האם בקרוב נראה גם שמקצועות וענפים שלמים הם בעצמם בסכנת הכחדה?

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/07 23:06:

      נקודה חזקה.

       

      גם לדעתי התקשורת היא אחד הגורמים המשפיעים על ההדרדרות הזו.

       

      מספיק להסתכל על הדור שאחריך ואחריי, שגדל כיום, כדי להבין להיכן נושבת הרוח, ולאיזה מקצועות ועיסוקים הם שואפים להגיע.

        28/3/07 14:00:

      יכול להיות שהכל מסתכם בבולטות בתקשורת?

       

      פעם העריצו אמנים (לא, נינט לא נחשבת), היום מעריצים הייטקיסטים שעשו אקזיט.

       

       אני חושב, (לא חקרתי), שתשומת הלב שהתקשורת  מעניקה לתחומים "החזקים", מעמידה אותם במרכז הדיון הציבורי ונדמה שכל השאר אינו קיים.

      אני מכיר לא מעט אנשים שלומדים ועוסקים בתחומים שאינם רווחיים וחיים מזה יופי.

        17/3/07 10:47:

      ניסיתי ליישם הנחת עבודה תיאורתית בכלכלה (ולא פרקטית, נכון להיום)  - על העולם שבדרך.

       

      הבעיה לתפיסתי היא שהרגש הצרכני (כאן הצרכנים הם צרכני הלימודים האקדמיים), כפי שקראת לו, יהפוך לאט לאט להיות הפעלת הנחת הרציונליות, כלומר - הרציונליות תשתלט על מרבית השיקולים שלנו בבחירת מקצוע בגלל שהפונה לשוק הלימודים בעתיד, יראה מולו שוק שהוא הרבה יותר מקוטב מאשר קיים כיום. סוף משפט ארוך.

      הקיטוב החריף בשוק יחייב את הסטודנטים לעתיד להיות זהירים ובעיקר מחושבים וקרים יותר כשהם רושמים את רשימת ההעדפות שלהם לאוניברסיטה.

       

      כך נוכל לאבד את עומק החשיבה ה"לא כלכלית" של התחומים ה"פחות רווחיים כלכלית" שילכו ויתמעטו.

        16/3/07 21:53:

      פיצוח:

      גם הסיבות הסובייקטיביות הן רציונליות.

      אתה לוקח בחשבון "שתרגיש רע" במצב מסויים ומקבל החלטה נגדו.

      אתה מעריך ש"תרגיש טוב" ובוחר ללכת על זה.

      אני עוסקת בעובדות ובתובנות צרכן כדי לנתח מצבי שיווק.

      גם תובנות הצרכן הרגשיות ככל שתהיינה הן, למעשה, עובדות רציונליות: 20% לא אוהבים את המוצר...45% פוחדים לנסות אותו. רגשות? נכון. רציונלי? כן - כי הם אומרים "אני חושש ולכן לא אנסה". זה קשור 1:1 לכלכלה של אותו מוצר. קבלת ההחלטה נעשית בידי האגו שמתפקד כשופט בין האיד = רגש ויצר לבין הסופראגו = המח הרציונלי.

      זאת אומרת שרגש זה אינפורמציה.

      אז מה אמרנו הבעיה...?

        16/3/07 20:38:

      בדקתי, וזה הזמן לבדוק מה זה מו קושלה...

       

      לבדיקתי, הכוונה היא ליקירתי שלי.

      או "את דם מדמי" ....

       

      לא מתכוון לחקור בקטע עד שאראה את הסרט.

      דרך אגב שחררו את הבאג, במערכת... את יכולה לתרום, על השרשור המעניין הזה.

       

        16/3/07 01:58:

      לא במובן הזה אני לא מסתכל...

       

      יפעת כתבה לי לא להסתכל עליה, כשהיא דיברה על ענין הכוכבים.

      אז החזרתי לה ואמרתי שאני לא מסתכל על אף אחד.

        16/3/07 01:13:

      טוב מחר אבדוק,

       

      לילה טוב לשניכם.

        16/3/07 00:44:

      ניצן יסביר לך..

       

      תחפש מיליון דולר בייבי בגוגל.

       

      אולי זרקת בטעות את הסרט בפחים האלו שיש לך מחוץ לחדר

       

       

       

      ויש לשם פירוש (לפחות לפי הסרט) והוא בגאלית.

      אם לא תמצא, אומר.

      אבל אני סומכת עליך

       

        16/3/07 00:36:

      בהחלט נעים להכיר.

      ניצן, אני לא מתחרה בך - אני מלך המכוערים בשכונה.

       

      רק סקרנות קלה לגבי השם, מה הוא אומר ?

       

       

       

       

        16/3/07 00:16:

      חברה', אני לא מסתכל עליכם...התמונה שלי מסתכלת ישר. הפזילה שלי עברה עוד בילדות.

        16/3/07 00:12:

      סנייק (החטיף או הנחש?)

       

      הגיע הזמן שנעשה היכרות.. אני לא רק קודמתך, אני גם מו- קושלה כאן או יפעת.

       

       

      הרבה יותר מנעים להכיר :-)

        16/3/07 00:08:

       

      צטט: מו קושלה 2007-03-15 23:01:06

      ואני שואלת..

      כל כך הרבה תגובות,

      ואיך.. איך טרם קיבל כוכב?

       

       

      ואל תסתכל עלי- באמת שאין לי!

      וניסיתי

      ******************

       

      ואני שוב נאלץ להחרות אחרי קודמתי ( שכמעשה שטן גוזלת לי את האמירות).

       

      המכונה הדפוקה, קיפחה אותי היום.

      אין לי כוכבים לתת.

      וכמו סקרלט... מחר יהיה יום חדש ... או שאני טועה.

       

        15/3/07 23:01:

      ואני שואלת..

      כל כך הרבה תגובות,

      ואיך.. איך טרם קיבל כוכב?

       

       

      ואל תסתכל עלי- באמת שאין לי!

      וניסיתי

        15/3/07 22:45:

      אתה יודע, זה מעניין, בדיוק היום היתה לי שיחה ארוכה מאוד בנושא דומה עם חבר שאי אפשר להאשים אותו בסוציאליזם (היה בעלים של משרד פרסום בינוני-גדול)

       

      והשיחה גלשה לה ממצב הפרסום בארץ, הספר שאני לא כותבת והשלג בירושלים לכמה אמירות חזקות מאוד על הקשר בין ההון לשלטון ולהלך הרוח של המחזיקים בו (בהון) בבחינת אלוהים לשליטה בחרתנו.

       

      אבל זה כבר נושא לפוסט אחר שאולי אני אשים את יסודותיו בכמה משפטים להתכתבות עם הפוסט הזה.

        15/3/07 22:34:

      תודה על ההערות, זה נהפך ממש למרתק

       

      אסתי, לגבי ההערונת שלך - אני מסכים איתך בדיוק, וזה מה שאני אומר. אלו שעושים כסף לא עושים עליי רושם (את כבר אמורה להכיר אותי!  :) )

      כמו שאמרת - צריך לשמר את העושר התרבותי הזה, אבל אני סבור שהיות ולא יהיה לו צידוק כלכלי, יכול להיות שהוא יבחר להתחיל להיעלם.

       

      בפוסט הבא אני מפרסם סקר על כמות הספרים/הצגות/תערוכות אמנות/ערכים במילון שאנחנו צורכים בחודש! (ואולי לא)

        15/3/07 22:31:

      ברור שהטובים יישארו טובים, הבינוניים ימשיכו להיות בינוניים והגרועים - גרועים.

       

      התכוונתי להצביע על תופעה שהולכת להשפיע על כל השוק, בין אם הם וירטואוזים בתחומם או מגרדים את השאריות מהתחתית.

      הכוונה היא לכך שהקיטוב יגבר. כמו בכלכלה העולמית - שהעניים הופכים להיות יותר עניים, כך גם בשוק המקצועות - הדרישה למקצועות הלימוד הפחות רווחיים (או לאמנות) תפחת, והקיטוב בין מקצועות אלו לבין שאר המקצועות יגדל.

      אם הדרישה למקצועות אלו לא תרד, ומספר דומה של אנשים ימשיכו ללמוד אותם, אז לדעתי האפקט הזה יהיה אף חמור יותר, ללא טיפול מתאים, מכיוון שתופעת המרמור והייאוש בקרב אקדמאים שלא מוצאים את מקומם, תהפוך לתופעה נפוצה.

        15/3/07 22:26:

      ואגב ניצן,

      ארכיטקטורה זו לא אמנות.

      אמנות קיימת לצורך עצמה ולצורך עצמה בלבד.

      הארכיטקטורה קיימת לצורך מעשי פרקטי

      לכן ארכיטקטים אינם אמנים למרות שיש מבנים רבים שבהחלט מתקרבים בתנופת החשיבה, המקוריות, ההרמוניה היצירתיות של מתכנניהם לאמנות.

       

      סתם, הערה קטנה בעקבות הדברים שלך אם הבנתי אותם נכון.

       

      ועוד הערונת - לדעתי מה שנותן את העושר לחיים הם בדיוק אותם מקצועות שלא מביאים כסף (או לא הרבה בכל אופן) בניגוד לפוסט הזה שכה מתפעל מאלו שכן עושים כסף.

        15/3/07 22:12:

      בהקשר הצונאמי אני רק רוצה להבהיר שהצונאמי של המהפכה התעשייתית גם השאיר לא מעט פיות רעבים ללחם.. במקום שפה היו פועלים.. החליפו מכונות

      וככל שנקפו השנים המכונות השתכללו עוד ועוד והורידה את מספר העובדים הנדרשים לבקר אחד שיסתכל על המוניטור..

       

      גם זה סיפור עצוב.

       

      כאנשים אנחנו צריכים ללמוד להסתגל..

       

      ומה שסנייק אמר כאן, נכון לכל תעשייה-

      גם רו"ח - חלקם יהיו שותפים במשרד גדול או שיעמדו בראש חברה מצליחה, חלקם ישארו שכירים וירוויחו משכורת בינונית, חלקם יהיו עצמאיים קטנים וירדפו אחרי עסקים קטנים שישלמו להם את הכספים שחייבים להם.. (ומה קורה בתחום המשפטים?)

        15/3/07 21:44:

      ישנה בעיה רצינית מאוד, הקשורה בשיפוט וההערכה מהי אומנות.

      בדרן בטלויזיה, מרוויח הון תועפות.

      גרפיקאים שהיו רעבים ללחם, מוחלפים באנימטורים ומעצבי אתרים שמשכורתם גבוה יחסית.

      השאלה היא, כמו שאמרה קודמתי - מי יקבע מהי אומנת, ומה יעילותה או תרומתה.

       

      נכון, שמתוך עשרה אדריכלים, אחד יגשים את חלומו ויבנה את המבנה החדש בקריה, ושלושה ירוויחו טוב, והשאר ירדפו אחרי הפרנסה, ועקומת הבניה.

       

      אבל זהו טיבו של העולם.

       

      גם בהיסטוריה, הרבה אומנים עילואים מתו ברעב.

      יכול להיות שהמצב לא שונה.

       

        15/3/07 21:06:

      תודה :-)

       

      קלעת למטרה: הכיוון שאני חותר אליו הוא להבין שיום אחד אנחנו נאלץ לתמוך בצורה כזו או אחרת באמנים ובחלק האוכלוסיה שעובד קשה לפרנסתו ותורם הרבה שאר רוח, אבל מרוויח מעט מאוד.

       למשל, אחד מהנושאים הבוערים הוא למצוא מודל חדש לבעלות על קנין רוחני ויצירות (ברשת ומחוץ לרשת) ותגמולים על הפצתם.

      עד היום העולם חי בצורה טובה עם עצמו. התקיימה שרשרת מזון מפותחת שנתנה מענה טוב דיו לחלקים גדולים של האוכלוסיה. הצונאמי של המדיה והאינטרנט ישאיר הרבה אנשים מחוסרי פרנסה ומחוסרי יכולת להתפרנס בכבוד.

       

      לגבי ההבדלים בין סטודנט לארכיטקטורה לסטודנט לכלכלה:

       

      לא כדאי שאני אתחיל לפרט את דעותיי על ההבדלים ביניהם. זה לא ייגמר.

       

      אני חושב שזה מתמצה בצורה טובה בהיבט שהזכרתי - כל אופן המחשבה הוא שונה לחלוטין. סטודנטים לכלכלה מתחנכים על ברכי הנחת הרציונליות, ואילו סטודנטים לארכיטקטורה מגיעים ללמוד מתוך להט ואידאולוגיה, כאשר הם יודעים שרק 10% מהם יגיעו בסופו של דבר לשוק העבודה. אין דוגמה שיכולה להביע את ההבדל בצורה טובה יותר, לדעתי.

        15/3/07 20:50:

      אני יודעת שלא זו היתה מטרת הפוסט הנהדר שלך.

      ואחרי השיגור גם הצטערתי קצת על הדברים שנכתבו (קטנוניות .. חמור קופץ.. עיקר וטפל וכו' :-)).

       

      ועכשיו אתייחס לעיקר-

      ואני מצטערת אם תשובתי אולי "קרה" קצת או פחות אוהדת מכל אלו שאוהבים לחבק את אנשי הרוח והיוצרים באשר הם.

       

      שיהיה ברור כבר מהתחלה- חשוב, חשוב ביותר שימצאו אנשים מהסוג הנ"ל במחוזותינו- ומכל הקשת המגוונת- היסטוריונים, ארכיאולוגים, פילוסופים, אמנים, סופרים, ועוד ועוד מקצועות ש"רציונלית" לא ריווחיים.

       

      השאלה-

      עד כמה עלי, בתור זו שמשלמת לא מעט מיסים ועובדת כל יום 14 שעות בשביל לקיים את עצמי (ווואללה, לא תמיד כייף לי או יצירתי לי או מעורר לי מחשבה) לתמוך ולעודד את אותם בעלי מקצוע שלא מצליחים להתקיים בזכות עצמם (הכללה. אני יודעת, אבל בפינה הזו עסקינן. האחרים לא צריכים את הליטוף שלי או את הפוסט שלך).

       

      לצורך העניין, יכולתי להחליף את אלו שהתייחסת אליהם באנשים שתורתם אמונתם, ברבנים, בתלמידי כולל.

      חשוב?... חשוב לתמוך גם בהם..

      האם אנחנו צריכים?....    רבים מאיתנו אוהבים להתאונן על ה"פרזיטים" האלו...

       

      עכשיו, לפני שאחטוף כאן גל מתקפות- ברור שיש לעשות הבחנה.

      קבוצה אחת מוזנחת בעוד השניה סובלת מפריצות...

       

       

      הנקודה שאני רוצה לעשות בהשוואה הזו,

      האם כל מי שבוחר להיות אמן או איש רוח עלי לכבד את בחירתו ולעזור לו להתמיד בה?..

      או שמא, עלי לתת לכוחות השוק לעבוד- ובכך בעצם למפות את כל אלו שאינם מוכשרים מספיק.

      מי שטוב, ימצא עבודה ויתפרנס בכבוד, מנגד- אחרים יבינו (כמוני למשל) שמוטב להם למצוא עיסוק אחר לעצמם..

       

      ואני מניחה שהאמת תהיה בנקודת האמצע- שצריך וחשוב לתמוך באלו וגם באלו. בלי תרבות ובלי מורשת אין לנו מה לעשות כאן.

      העניין הוא שצריך שיקבעו קריטריונים לתמיכה, לאיכות, לתוצאות.

       

      אם רק 10% מצליחים להתפרנס בכבוד- בואו נניח שאולי עוד 30% צריכים להישאר במקצוע, והיתר.. לא נעים, אולי לא מוכשרים מספיק

       

      ועכשיו אני נכנסת לסוגיה אחרת- מי יקבע את הקריטריונים לכך.. :-)

        15/3/07 20:17:

      אגב,

       

      נזכרתי שבמגזין דה מרקר הופיע לפני כמה חודשים פתרון מעניין - קרן פנסיה ייעודית לאמנים.

        15/3/07 20:14:

      א. אסי דיין הינו אמן מוכשר מכל הבחינות. כנראה לא הבהרתי את עצמי בצורה טובה דרך הכתוב. אני טוען שהמצב שאליו הגיע, לפת לחם (כפי שהגדיר זאת בעצמו) מייצג את התופעה שניסיתי לדון בה.

      אמנים מוכשרים ואנשי רוח (או בוגרי מקצועות פחות "שימושיים") הופכים לפחות ופחות שימושיים ככל שעובר הזמן ותופעת הקיטוב מתגברת.

       

      הטענה שלי היא שיש להטיל ספק בכך שעקב הקיטוב ההולך וגובר, הנרשמים לאקדמיה ירצו ללמוד מקצועות שהם פחות נדרשים ורווחיים בשוק, כי יגבר עליהם הלחץ להפעיל את  "הנחת הרציונאליות", וכך תצא נפסדת כל החברה שלנו.

       

      יפעת,

      היום גם דיברנו באותו קורס (שהוא דווקא בארכיטקטורה) על מחקרים שנוגדים את הנחת הרציונליות (ועל כמה קשה להכניס מחקרים אקדמיים שעוסקים בשלילת התזה הזו לכתבי עת נחשבים בכלכלה)

       

      הרעיון שאני מנסה להעלות הוא דווקא אחר. ברור שהעולם אינו פועל לפי הנחת הרציונליות, אבל אני חושב שככל שיעבור הזמן, יותר ויותר אנשים יתחילו לחשוב לפי הקריטריון הזה וכך נאבד לעצמנו את שאר הרוח ואת היכולת להכיר תחומים שהם קצת פחות "רווחיים כלכלית".

       

      האנשים שלא יחשבו לפי הנחת הרציונליות יישארו הרחק מאחור. זו תוצאה שאנחנו יוצרים במו ידינו.

       

        15/3/07 18:17:

      שאלה מרתקת אתה מעלה כאן.

      כל הנושא הזה של התגמול ההפוך לתרומה זה דבר ששנים מטריף אותי.

       

      וכאן נשאלת השאלה האם לימודים אקדמיים נועדו אך ורק לצורך התועלתי של עשיית כסף בסופו של התהליך או שמא הם מיועדים להעשרת נפשו של האדם כפרט ושל החברה כולה.

       

      ובכלל מה מטרת החיים האלו.

       

      מקווה לחזור יותר מאוחר אם תגובה מפורטת ומורחבת וקצת יותר חכמה מסתם שאלות.

       

      ושוב, תודה על העלאת הנושא הזה לדיון ציבורי.

        15/3/07 16:17:

      ניצן,

       

      בשנת 2003 זכה ישראלי בפרס נובל לכלכלה לאחר שהוצליח להוכיח שהנחת הרציונליות של הכלכלנים לרב אינה מתקיימת.

       

      סתירת ההנחה, כמי שהיתה אז סטודנטית ששמעה זאת חזור ואמור מפי כל מרצה לכלכלה בכלל לא הפתיעה אותי (למען האמת, אם הוא לא היה מוכיח את זה, בטח הייתי מקדישה את חיי להוכחה זו).

      ביננו, בעיקר הבנות יש לציין, התקיים תמיד אנטגוניזם מוחלט להנחה זו שהנה היפוך מוחלט לטבע המין האנושי בכלל והמין הנשי בפרט!!

      האמנו בכל ליבנו שהנחה זו באה לפטור את המרצים לכלכלה מלהוסיף עוד נעלמים ונגזרות למשוואות המסובכות ממילא.

      אם גם היום ממשיכים ללמד תחת אותה הנחה, זה רק כי עוד לא הספיקו לעדכן את הגרפים (וכן איך ישחזרו מבחנים משנים קודמות?)..

       

      אגב, תאר לך שהצרכנים היו פועלים באופן רציונלי ומושכל- האם היו היום פה בקפה ערב רב כל כך של אנשי פרסום, שיווק ומדיה?... I don't think so.. הם הם בדיוק ההוכחה לכך..

       

       

        15/3/07 15:57:

      העלית דיון מעניין (לא הצלחתי לתת לך כוכב, אנסה מחר), אבל הכנסת בתוכו כמה סוגיות.

       

      בסוף הדיון גם פספסת משהו לטעמי כשהעלית דוגמא לא רלוונטית ל"פת לחם".

       

      אסי דיין הינו אחד האומנים המוכשרים שיש לנו (לדעתי ) ותרומתו לתרבותנו ענקית.

       

      עם זאת,

      למרבה הצער,

      אין קשר בין הגיעו ל"פת לחם" כהגרדרתך, לבין יצירותיו, תמלוגים בגינן, יכולותיו להמשיך לעבוד, וממילא - כל הקשור במה שמתרחש כאן עם האומנים.

       

      נקודה נוספת שהייתי שמחה לחדד, היא הקשר שהעלית (או שמא אני פספסתי) בין סוגי הסטודנטים, לכלכלה, ולאדריכלות.

      בעידר משום שחטאתי בשני התחומים, ברמה כזו או אחרת...:)

       

       

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      nitzanp
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין