אם החלטתי להשתמש בשיטה זו, איך אחליט באיזה מחיר בדיוק להציב את פקודת הסטופ?

האמת שרק על השאלה הזו ניתן לכתוב ספר (ואגב יש לא מעט ספרים בעולם שדנים בסוגיה הזו). באופן מאד כללי- יש מספר שיקולים שיש לקחת בחשבון במיקום פקודת הסטופ, הנה כמה מהם:

א. רמת התנודתיות של השוק (בשוק תנודתי ועצבני– סטופים קרובים עלולים להיכנס מהר לפעולה גם אם חזיתי נכון את המגמה)
ב. אורך התקופה שאני מייעד לעסקה (בעסקה לטווח של חודשים לפעמים אין טעם להציב סטופ מאד קרוב, אבל זה גם תלוי בעוד מספר גורמים)
ג. רמת האמון והבטחון שיש לי בפוזיציה.
ד. סחירות ונזילות הנייר. בנייר עם סחירות נמוכה- המחיר יכול בקלות "לדלג" מעל הסטופ או לחילופין להיתפס מהר משתיכננו.
ה. גודל הסיכון שאני מוכן (ויכול) לקחת.
ו. בדיקה הסטורית של הגרף והשינויים בו.
ז. מתנדים ואופרטורים טכניים - מי שעובד לפי שיטה או מודל מסוים (למשל מסתייע ב"ניתוח טכני" של הנייר)– עומדים לרשותו בדרך כלל כלים די ברורים (יחסית) למיקום הנקודה בהתאם לרמות תמיכה/התנגדות שונות ומספר אופרטורים נוספים.


אילו סוגים של פקודות סטופ-לוס קיימים?

קיים מספר רב של סוגים שונים ומשונים לביצוע פקודות הסטופ, הנה העיקריים שבהם (כמובן שיש עוד), חלק מהסוגים יכולים להתקיים ביחד ואינם סותרים אחד את השני:

א. סטופ לוס במחיר שוק (Market Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג  Market , כלומר כל כמות המניות שברשותנו נמכרת במחיר הטוב ביותר שקיים באותו רגע, גם אם בינתיים מחיר המניה ירד והוא נמוך ממחיר הסטופ.
החסרון הוא שאם מחיר הירידה ממשיך לרדת חזק, לא נמכור בשער הסטופ שתיכננו, והיתרון שהכל נמכר ולא "נתקענו" עם מניות.

ב. סטופ לוס בהגבלת שער (Limit Stop Loss)– כשמחיר המניה מגיע (או עובר) את רמת הסטופ-לוס שנקבעה, מתבצעת מיד פקודת מכירה מסוג  Limit , כלומר המכירה מתבצעת בשער הכי טוב שקיים כרגע, אבל לא נמוך משער הסטופ! (גם אם רק חלק מהמניות תימכרנה או אפילו אם המחיר דילג מעל הסטופ ואין קונה במחיר הזה).
לדוגמה אם הסטופ נקבע ב 950 אגורות, כשהסטופ נכנס לפעולה- הנייר מוצע למכירה ב 950 אגורות (ולא פחות מכך!).
כפי שהוסבר קודם, הסיכון כאן הוא שהפקודה תתפוס באופן חלקי (או אפילו תדלג לגמרי מעל המחיר), והיתרון שלא נמכור בשער נמוך ממה שתיכננו.

ג. סטופ לוס מותנה (Conditional Stop)- בפקודה זו מזינים שני שערים לסטופ לוס. האחד- קובע מהו המחיר שאם המניה תגיע אליו (כלומר אם תתבצע בו עסקה), הסטופ יכנס לפעולה. השני- קובע באיזה מחיר המניה תימכר.
לכאורה היינו מצפים ששני השערים יהיו זהים, אבל כפי שהוסבר למעלה, הרבה פעמים כשהמניה מגיעה לרף מסוים- עד שנמכור המחיר כבר ירד (או שלא נצליח למכור את כל הכמות).
לכן במקרים כאלה נוהגים להזין שער ראשון גבוה במעט מהשני כדי להבטיח ביצוע מלא.

ד. סטופ-לוס צף (Trailing Stop) – הסטופ ממוקם במרחק קבוע מתחת למחיר הגבוה ביותר שאליו תגיע המניה, וממשיך "לצוף" מתחתיה.
לדוגמה : אם קנינו מניה ב 1000 אגורות, והחלטנו על הגבלת הפסד של 50 נקודות, נמקם את הסטופ ב 950 .
נניח עתה שהמניה עולה ל 1050 אגורות. במקרה כזה הסטופ ממשיך לזוז ("לצוף") איתה, ועולה ל 1000 אגורות (1050 פחות 50 ) . אם עתה המניה תתחיל לרדת, הסטופ כמובן לא יזוז ואולי אף יכנס בהמשך לפעולה. כלומר- הסטופ יכול רק לעלות עם הזמן, הוא איננו יכול לרדת...

ה. סטופ-לוס צף באחוזים– כמו הקודם, רק שהמרחק נקבע באחוזים.

ו. סטופ לוס גלובלי (Global Stop)– כאן מכניסים למערכת גבול הפסד באחוזים לכל תיק המניות גם יחד, לדוגמה הפסד של 2% לכל התיק.
כלומר יתכן לדוגמה שמניה אחת תפסיד הרבה יותר מ 2%,  אבל היא לא תימכר כי מניה אחרת (או יותר) נמצאת ברווח והתיק כולו עוד לא בהפסד של 2% . ברגע שהתיק כולו נכנס להפסד של 2% , כל המניות נמכרות מיד.

ז. סטופ לוס חזוי (Predicted Stop)- כאן המערכת מנסה למכור מראש במחיר כזה שיכסה את כל הכמות הדרושה.
נניח לדוגמה שהסטופ הוא ב 950 ואני מחזיק 100 מניות. נניח גם שכרגע המניה עדין נסחרת ב 951 , אבל כרגע יש 50 מניות למכירה ב 951 ו 50 מניות בלבד ב 950 ; במקרה כזה המערכת תבצע מיד את המכירה (למרות שהסטופ עוד לא הגיע), כדי להצליח למכור 50 מניות ב 951 ו 50 ב 950 ולהצליח למכור את כל הכמות. אחרת יש סיכון שהמניה תרד ל 950 ולא נוכל למכור את כל ה 100 !

ח. סטופ לוס דינמי (Dynamical Stop)– במערכות המשוכללות ניתן לתכנת את הסטופ לוס כך שישתנה כל הזמן בהתאם לפונקציה מסוימת או בהתאם לשינויים בגרף שהוגדרו מראש. לדוגמה שאם המניה עלתה באחוז ממחיר הכניסה- הסטופ ישנה מיקומו מנקודה א' לנקודה ב', אחרת לא ישנה מיקומו. שימושי במיוחד למנתחים טכניים.


לסיום אוסיף גם שקיימות שיטות נוספות להגן על הפוזיציה שלנו מלבד פקודת הסטופ-לוס, כמו למשל שימוש באופציות/חוזים או חלוקה מתאימה של התיק, אני לא איכנס לשיטות האלה במסגרת המאמר הזה.
כמו כן אזכיר שלפקודת הסטופ-לוס יש אחות תאומה שהיא פקודת  Take Profit , ש"מגבילה" את הרווח בעסקה (אם יהיה כזה) מהצד השני. בין שתי הפקודות יש מספר קווי דמיון שהוזכרו במאמר אבל יש גם מספר מאפיינים שונים.