פעם ראשונה שיוצא לי להגיע לסופרמרקט בשעה כזו. שעות הצהריים בד"כ תפוסות אצלי בפעילויות מהנות אחרות. אבל היום אני בחופש, אז ניצלתי את הזמן לעשות סידורים.

הוא התחיל איתי בסופרמרקט, היה כ"כ מקסים. חיוך כובש, גבוה, חטוב. ניגש אלי בזמן שבחרתי עגבניות. הסתכל עלי בעיניים, ואמר לי "היי" ושתק לרגע, הייתי ממוסמרת. אחרי רגע שנראה כמו נצח, הוא אמר. "מצאת חן בעיני" ושוב שתק. זה פשוט עשה לי את זה!

הבטחון שהוא הקרין היה ממכר, רציתי להיות חלק מזה. כאילו שום דבר לא עומד בפני האדם הזה. הוא רוצה, הוא עושה.

 המשיך ואמר לי " תביאי לי רגע את היד שלך". לא הבנתי בדיוק מה רצה אבל כיוון ששלח את היד שלו קדימה, הבנתי שאני אמורה לתת לו יד. הוא סיבב את ידי ורשם עליה עם עט! הוא רשם את שמו ואת מספר הטלפון שלו. נשק לי בעדינות בגב היד ואמר, "להתראות.."

הסתכל עלי במבט אחרון, חודר, הסתובב והלך.

כנראה שהוא כבר סיים את הקניות, וראה אותי אחרי שסיים לשלם. הוא פשוט נעלם.

 אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, ואני גם מפחדת. לא יודעת עליו כלום.