אמנון לוי ורמי דנון בבימוי טוב ונבון של רמי דנון כתבו את המחזה "גפן בלאדי"המוצג כעת בתיאטרון הקאמרי בהצגות ראשונות.

אם מסתכלים רק על המחזה זו דרמה מרגשת של שלוש משפחות יהודית ושתיים ערביות שהחליטו לקשור את חייהם ולהיות תלויים אחת בשניה.

אם מסתכלים על המחזה כמשל וכמחזה שצריך לחפש בו את הרעיונות הנובעים ממנו הרי הוא מחזה פוליטי מלא כיד הדמיון הטובה.

היש תקומה לישראל.היש תקוה לשיתוף בין ישראלים לערבים.האם המתאבדים הם אל אנושיים או יש בהם גם טיפת אנושיות וכו'.

אקדים ואומר שהמחזה כתוב ועשוי היטב והמשחק של כל חמשת המשתתפים טוב מאוד,מותח,רגשני ומעורר למחשבה.

לשאול חלום להחיות את הגפן העתיקה ולעשות ממנה את אותו יין שכל כך נעם לכל העולם וכולם שתו.

הגפן אינה יכולה לגדול ולהתפתח אלא אם היא שלך וגדלה כאן.

כל זה לוקח זמן . בינתיים יש מחסור בכסף וצריך לשלם לפועלים.

האם אפשר לחיות רק עם החלום,על העבר מבלי לראות את המציאות היום.

האם תקומת ישראל-החלום בכלל אפשרית.

שאול-גיל פרנק המצויין- מעסיק פועל ערבי-רמזי-שרדי ג'בארין העושה עבודתו לשביעות רצונו ואפילו מדריך את המבקרים בתולדות היין ושתיתו למרות שהוא בעצמו אינו שותה יין.

הוא רוצה לחיות כמו יהודי מחקה אותו אך המציאות אינה מאפשרת לו זאת.

שרדי מגלם תפקיד של ערבי חביב טיפוסי עם המבטא הנכון והבעות פנים האומרות הרבה.

שאול מעסיק גם את עבאס-איציק כהן המגלם טיפוס שכבר ראינו פעמים מספר בביצועו של כהן אך כאן טיפוס זה מתאים ביותר, עסיסי,רגשן מצד אחד דואג לבנו ומצד שני נאמן למעבידו.הוא עובד במסעדה שאשתו של שאול-תמר-

שירי גולן הקימה כדי שתיהיה לזוג פרנסה ממשית כי אינה מאמינה בחלום.היא מציאותית פועלת בקור רוח משמידה את הגפן כדי להשיג את מטרתה- ילד וחיים נוחים יותר.משחקה שקול,בנוי היטב.

עבאס מעונין להכניס את בנו-ואליד-דוראד לידאווי לעבוד במקומו של רמזי.

מסתבר שואליד הוא ילד דתי המאמין במה שמכניסים לראשו-מתאבד פצצה למען המטרה.

עבאס מעמיד את שאול בפני עובדה קיימת ומביא את ואליד .רמזי נאלץ לחזור לכפרו.יש כאן רמזים על בגידת היהודי אם כי תחת אילוצים.

מישהו הלשין לשב"כ על העסקת עובדים ערביים לא חוקיים ועבאס ואליד ושאול נאסרים.

האשמה כמובן נופלת על רמזי המכחיש בגידה במעבידו אך איש אינו מאמין לו כי ישנן דעות קדומות.לאחר השחרור ואליד בא כמתאבד  אך אינו מתפוצץ יחד עם שאול והסובבים אותו ומעדיף בסופו של דבר להתפוצץ בלי לגרום כל נזק לאחרים-אצילות המתאבד?

היחסים בין שאול לתמר מעורערים כי ההיא רוצה ילד והוא יש לו בעיות רפואיות ואינו מוכן לשמוע על ילד מזרע של אחר.

כל אחד מהדמויות צריך לותר על משהו.שאול על החלום,תמר על מצב כלכלי סביר,רמזי על הכבוד,עבאס על הבן וואליד על אמונתו.

מתברר שבסופו של דבר כל אחד דואג קודם לעצמו לאינטרס שלו,לחלום שלו לשאיפה שלו.

העם ,האנשים הפשוטים טובים,ההנהגה לא.יש תקוה לשלום בין האנשים אך ההנהגה חושבת אחרת מפרידה והפחד ממנה אינו מאפשר חיי שותפות תקינים.

אין המשך לישראל אלא בעזרתם של אחרים(הערביםׂ?)(בנו של שאול אינו ממשיך את השושלת אלא תרומת הזרע של איש הזר).

זהו מחזה המעורר למחשבה למרות שהוא נראה כאוביאקטיבי משאיר את השאלות פתוחות כביכול הרי המתעמק בו יראה בו לקיחת צד והחלום כגורם הטראגדיה למשפחות הערביות.

לראות או לא לראות:כן בהחלט ולא חשוב מה דעותיך הפוליטיות ועם מי אתה מזדהה.

נכתב על ידי elybikoret , 27/8/2007 09:22