בעסקה צריך לספק סחורה וצריך להיות לה מחיר. אצלנו ה"עסקה" הפכה מפלצתית כל כך ומהווה ניצחון לחמאס שהשיג כל שדרש. פרשנות
איך נטוס לאנטבה? הרי בסוף תהיה ועדת חקירה. הרי הציבור ידרוש דם. הרי אנחנו בתקשורת נתבע ראשים. מבקר המדינה יבדוק, היועץ המשפטי לממשלה יפסול, ארגון ה"אמהות למען שחרור כל האסירים ותשלום כל מחיר לאלתר, מיד ומראש" ירעיש עולמות. שלא נדבר על משפחות החטופים, המטה להחזרתם והצבא שמתגייס למענם.
נשארת השאלה הקטנה, המטרידה, מי עושה במקביל לובי למען המדינה הזו. מי חושב, בין היתר, גם על שלומה. על ביטחונה. על האינטרסים החיוניים שלה. ומי יביא את דברם של הנרצחים. אלה שכבר נרצחו (עשרות מהנרצחים נפלו קורבן למשוחררי עסקת טננבאום), ואלה שעוד יירצחו.
ומי יסביר לאבו-מאזן שאין בעיה, אנחנו מוותרים עליו ומעדיפים חמאס גם בגדה. ומי יגיד לכל נער ונערה פלסטינים שזה סתם, זה לא באמת, ממש לא כדאי לרצוח יהודים, כי בסוף נתפסים ונענשים (ואחר כך משתחררים).
הדרמה ביום שישי נעה בין שני קטבים. "הממשלה" מול "המשפחה". כל צד ודובריו, כל צד והאסטרטגים והיועצים שלו. ככה מתנהלת היום המדינה. צאו לעולם הגדול, הנאור, לאירופה, לאמריקה, לאן שתרצו, ולא תמצאו דבר כזה. באמריקה, סמל של המארינס היה מביא את הקלטת בדממה לבית המשפחה ובזה זה היה נגמר.
אגב, הוא לא היה מביא את הקלטת, כי אף אחד לא היה משחרר טרוריסטים כדי לקבל קלטת של חייל חטוף. לא באמריקה, וגם לא בשום מקום אחר בעולם. כנראה שרק אנחנו באמת חפצי חיים ומבינים שבאיזור הזה, מוקפים מאה ומשהו מיליון מוסלמים, אין ספור ארגוני טרור, אלפי טילים ותכף גם פצצת גרעין באיראן, הדרך היחידה לשרוד היא להיכנע לטרור, לשחרר את כל הרוצחים, להתפרק, ולפשוט רגל מול כל חייל חטוף כאילו אין מחר, כאילו אין דבר, כאילו הכל מותר ואין קווים אדומים.
בסוף, כנראה, תהיה עסקה. מה שקרה בסוף השבוע זה הכנה לעסקה. ראש הממשלה, שהחליט ללכת על זה, מכין את הלבבות בציבור. השאלה היא, למה אנחנו ממשיכים לקרוא לפארסה הזו "עסקה". הרי בעסקה צריכה להיות סחורה, וצריך להיות מחיר, והמחיר צריך להתאים איכשהו למחיר השוק של הסחורה, ולהיות רלוונטי לסחורה.
ורק כאן אצלנו זה הפך מפלצתי כל כך, מטומטם ומיותר כל כך. כשזה יקרה, אנחנו נתעטף בדמעות התרגשות (אמיתיות) והנפש תתרומם ליום-יומיים (עד העצב הבא).
הם יהפכו אותה לעוד ניצחון שמיימי אדיר, ובצדק. מאות הרוצחים יירקו לנו בפרצוף. התנועה האיסלאמית תערוך עוד מפגן כח אדיר באום אל-פאחם, כפי שעשתה אתמול, ותחזק את ידי חמאס.
חאלד משעל, שאמר אתמול שחמאס ימשיך לחטוף עוד ועוד עד שישוחררו כל האסירים, יחייך חיוך רחב. וחמאס יטאטא את אבו-מאזן לשולי ההיסטוריה, בעוד החטיפה הבאה יוצאת לדרך.
אגב, הם לא יצטרכו לחטוף עוד הרבה. אחרי הניסיון הזה, עם החייל הבא צריך לעשות דבר פשוט: להעלות אותו לאינטרנט בשידור חי, קשור ליד עמוד תלייה, ולהודיע שמחר בשעה 12 בצהריים הוא ייתלה אלא אם כן כל האסירים הפלסטינים באשר הם ישוחררו לאלתר.
נראה אותנו עומדים בזה. מה שבטוח, שר הביטחון ישגר תמונה של עצמו צופה בזה. כשיתפזר האבק, יוכל בנימין נתניהו, ראש ממשלת הימין הגאה, האיש שהוריד את אובמה על הברכיים ולימד את הפלסטינים לקח, לסמן לעצמו עוד "וי" בפנקס. הנה, הוא גם בונה בשטחים הרבה פחות, וגם משחרר רוצחים הרבה יותר. בדיוק כמו שהבטיח.
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מעניין שגם פה דווקא השמאל בעד שחרור המחבלים רוצחים, מה הסיבה ?
ממילא מי שיילחם לתפוס את המחבלים האלו זה לא אלו שבעד לשחרר אותם
לו כל המפגעים והמרצחים לכשהיו נתפסים ו מתים.. בקרב..
אותו קרב שהם מאלצים אותנו ליטול בו חלק..
אנו לא יוזמים קרבות.
מתים, נהרגים קראו לזה איך שתרצו.
במקום להכנס אצלינו לאפסנה בתנאי לוקסוס, עד שישמשו כמטבע עובר לסוחר
על חשבון דם יהודי שאת המוטיבציה לשפכו אנו בעצמנו מעניקים לאוייבנו בעצם כליאתם אצלנו..
היה מצבנו טוב הרבה יותר..
אבל אנו הריי צדיקים יותר מהאפיפיור וממשה רבנו גם יחד.
זוכרים את פרשת קו 300 ?
הלוחמים שלנו יצאו נאשמים...
פשעם היה בזה שהם פשוט עשו את המצופה מהם..
ו ה ר ג ו את המחבלים.
ואז יפי הנפש מתוכינו זעקו הכיצד..
והנה לכם יופי של מוטיבציה ללוחמים העלולים להתקל בכל רגע בסיטואציה דומה..
ברגעים אלה ממש ובשעת כתיבת מילים אלו מובל חייל צה"ל למשפט
על שסטר לפלסטינאי.
וכל אמצעי התקשורת מזכירים זאת..
הנה לחץ פסיכולוגי לשופטי החייל.. שחייבים יהיו לעשות לו נונונו אכזר ומעורר הדים
מפני שהם יודעים שהנה הם תחת הפנס העצום של התקשורת
שמאיר כסרטן ממאיר כל רצון להיות הוגן גם אצל שופט בשר ודם..
אור שמן הסתם יוליד עונש חסר פרופורציות
למען הרפיסות שלנו מול העולם, ולהציגנו שוב ב"אור נאור"..
לאותו עולם שגם כך נמאס לו לשמוע עלינו..ומחרים,מוקיע,ומגנה אותנו בכל הזדמנות.
לו במקום אסירים חיים, שיורקים על השוטרים, מקללים, ומאיימים לשוב ולנקום ולהרוג בנו
היינו מחזירים להם את גופותיהם
מלחמה אתם יודעים.. במלחמה יש גופות. של מתים.
מ 2 הצדדים.
אני בספק אם בכלל היו לנו פרשות כמו גולדווסר,רגב,שליט..
לדעתי ואני אומר את זה בכאב גדול,אסור לשחרר את כל הרוצחים בשום מחיר,ואני אסביר.
כל כך הרבה חיילים נפגעו זמן שבצעו מעצרים למחבלים האלה,וכל כך הרבה אזרחים חפים מכל פשע יפגעו בעתיד אם יוחלט ,
לשחרר את המחבלים.
ישראל איבדה את כושר השיפוט שלה,אם החמאס רוצה שיבחר כל אחד מן המחבלים תמורת גלעד שליט.
אבל רק אחד תמורת השני.
צה"ל צריך בכל מחיר וגם הכואב ביותר להביא את גלעד שליט הביתה אך ורק בפעולה צבאית.
כך אולי נשקם את ההרתעה של מדינת ישראל.
יש להפעיל את חוק של גזר דין מוות וכך לייצר עוד הרתעה.
מי שמבין שפה של כוח אז תענה לו באותה השפה שהוא מבין.
אתה נדיב על חשבון נרצחים עתידיים עד שזה יגיע למשפחה שלך , בוא נדמיין שאנחנו יודעים את העתיד ואתה כבר יודע מי ירצח בגלל העסקה הזו , אתה מוכן ללכת לבשר למשפחות את זה ? אתה מוכן שזה יהיה הילד שלך ?
פתאום אתה לא מוכן בכל מחיר , הא ?
עד שהחייל הזה הוא אתה.
עד שהוא הבן שלך.
כאילו חסרים פה מסביב בתי גידול לרוצחים...כאילו מי שנשחרר,יכריע את העימות הבא...חרטא.
אז אל תהיה לי נדיב על חשבונם של אחרים...זה קל מאוד,בעיקר כשכל מה שצריך זה לכתוב,
ולא לקבל מכות חשמל בביצים,להיות מורעב בתוך חדר חשוך, במשך שלוש שנים עד שזה פלא שבכלל יש לך פרצוף..ושאתה בכלל זוכר מאיפה באת ולאן...
האיחור בעיסקה,היה המחיר,המחיר היה שגלעד (וזה קורע ת'לב)...גם אם יחזור חלק גדול ממנו עוד לפניו..
אתה או את (הכותב), לא רגישים לחיי אדם.
אתם רגישים לכבוד,לאגו,למחיר,לנצחון להפסד. יש פה סרט של טובים ורעים,הכל כך כך ברור.המחיר.מה מותר.מה אסור.
אין פה קרב של יוקרה,וצריך גם לדעת מתי הפסדת.
הפסדת שלא קבעת מדיניות ברורה כמו ארצות הברית.(ופה בחיים זה לא ילך וטוב שכך).
הפסדת שמשכת זמן,כי עובדה שהמחיר רק גדל...
אין בעיה.
רוצה מחיר ברור,תעריף לראש...? ,בוא נקבע עכשיו.
אבל רק אחרי גלעד שליט.
נקודה מעניינת.
עונש מוות לא יהיה בזמן הקרוב , קודם שיתנו עונשים של 20 שנה לרוצחים ואחר כך נדבר על עונש מוות, זה שהם רוצים לרצוח אותנו לא אומר שיש לשחרר את מי שכבר רצח ואת מי שהיה מנהל של מבצעים שגרמו לרצח אלפים.
יש משמעות בהחלט לאנשים ולשמות ולא לכל אחד יש תחליף וחיסול מורנייה מוכיח זאת .
לגבי הקלטת - את צודקת בהחלט.
לא היה צורך להקרינה לציבור.
המשפחה רצתה בהקרנתה כי ידעה שההקרנה והראייה של גלעד שליט חי וסובל בשבי החמאס תפעיל את הלחצים הנכונים על הממשלה לעשות עיסקה.
בעבר כתבתי כאן הרבה בעניין העיסקה.
זו עיסקת ביש, הייתי נגדה וכתבתי שעל פי תורת המשחקים אם היינו נוהגים נכון מההתחלה הרי שהיינו יכולים לקבל את גלעד חזרה אפילו במחיר של חבית סולר.
אבל כרגיל, ממשלות ישראל במהלך השבי עשו את כל הטעויות האפשריות.
כעת, אני פתוחה לאפשרות כי תעשה עיסקה, זו עיסקת ביש רעה וקשה לישראל שעוד נצטער עליה מרה.
אם התירוץ לאי עשיית עיסקה הוא שאותם מחבלים יחזרו ויפגעו - זה אינו תירוץ אמיתי כיון שהמוטיבציה של הערבים לרצוח בנו היא מאוד גבוהה ותמיד תהיה גבוהה, כך שלא משנה אם יהיו אלו מחבלים ששוחררו או מחבלים חדשים...
הסיבות שבגללן העיסקה בעייתית הן:
1. הערבים יבינו שכדאי לחטוף ישראלים בכלל וחיילים בפרט כי יקבלו כל מה שיבקשו.
2. הערבים יבינו שאפשר לעשות על אדמת ישראל כל פשע והם ישוחררו באיזו עיסקה אחרי כמה שנים עם שיניים חדשות ותואר 1. כלומר: לא ייענשו על עבירותיהם.
את הבעייה השנייה ניתן לפתור בקלות: עונש מוות למחבלים עם דם על הידיים - כך לא יוכלו לעולם לבקשם בעיסקאות שבויים.
את הבעייה 1 - לא נוכל לפתור לעולם כי אנחנו משחקים לידיהם.
לדעתי אם באמת היו עושים סגר על עזה, חוטפים את אזהאר המכוער והנייה - אפשר היה לקבל את גלעד תמורת שני הנבלות האלו.
אין מספיק יצירתיות בממשלה.
קיום העסקה הזו היא זלזול בחיי אדם ומתן יד למעשי רצח בעתיד וביזוי משמעות המשפט והחוק בישראל .
חיי חייל אחד אינם מעל המדינה ומעל חיי אזרחיה .
בהחלט מילים שמשפיעות, כמו כותרת הבלוג.
מה שכתבת זה בדיוק ההפך ממה שתמיד חשבתי, ידעתי שאסור להיכנע לטרור, אבל מבחינתי חייל חטוף מחזירים הביתה בכל מחיר.
בארה"ב הצבא הוא לא בשירות חובה, הוא עבודה, בעובדה יש סיכונים, ולכן זה מקובל, וגם שם משום מה ערך חיי האדם זולים יותר.
אצלנו משהו שונה, אצלנו אדם, בעיקר חייל, שלא יוצא לקרב בידיעה שהוא הולך למות, אלא חושב על האוכל של יום שישי של אמא, אם הוא לא חוזר, כל העם מתהפך.
הממשלה אולי עושה טעויות, אבל סוף סוף היא עושה משהו נכון.
אני מסכימה איתך עם ענין הקלטת שהפך להיות מצחיק ומגוכך, הקלטת היתה אמורה להישמר למשפחה בלבד!