מה שומר עלי?
פעם פעם, קיבלתי במתנה זוג כנפיים.
דוקולב
--- פורשת כפותיי אליך כך באת אליי חיוור מזה קור ורעב ולא אומר - אמרתי לך ולא אומר - מגיע לך אחריש מקומך בי הוי קטן מידות שבת אליי וכבד משקל --- ספר לי ספר לי הכל אודותיו --- אהה לנוח אתה אווה ניחא, נוח רפד מקומך הריק כסותך דם ה יחם לך הדם? המדגדג בך בעבוע הרתיחה? שוטה שותת געגוע שכמותך נוח תנוח --- ממילא קצות עצביי פרצו כל עור זה מכבר נצרבים באור יום נצפדים בקור ליל ואינם כּלים מהמוה שובך כשף בהם תוהו --- וכעת לנוח תחפוץ ובכן שן קטקטי השב נפשך --- אחרכך ספר לי ספר לי הכל אודותיו אל תחסיר פעימה אל תשמיט אות דייק דקויות הכל אודותיו --- הן מאנת לשוב גם כשהונחת הצידה או שמא הושמת ב אי זו מגירה או חלילה הושלכת אל קרן מרפסת --- מחמלי מתוקי ספר לי ספר לי הכל קורותיך בין קורותיו בכיס חולצתו בכפות ידיו בעיניו בלבבו --- טוב שוּבך בי לב שלי --- |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכנסתי לבקר כי התגעגעתי ופגשתי את לבך בך
לא העלתי על דעתי לכך ש יכול להיות שהשאלת אותו ,אח"כ כיבסת
או השארת ספוג ריח להתכרבל איתו
העיקר שאתם פה. בבית.
גשם בפתח . מריחים.
לא ברור לי אם את מקבלת אותו או לא
נפלאה
טקסט מבכה. אולי בגלל מידת ההתמסרות שבו.
טוב שוּבך בי
לב שלי
מתי יגיע תורי?...
כשף בהם תוהו
לא יודע למה תמיד את חייבת להזכיר אותי בפוסטים שלך...למה זה ?
מלהטת במילים, קודחת תבשילים ומפתיעה ....טובה את תמר.
תמרי
הייתי במתח.
מזל טוב.
עם שובו למקומו.
נותן לך השראה, אלכסנדר פן?
יפה יפה.
בדרך כלל מצליחה רק בזווית העין לראות את התגובה הראשונה של דרור היתה מדוייקת.
אני
מעולה שכמותך
אני לא מצליחה להתייחס לפרַט כפרַט בתוך המכלול הפרטי הציורי העצום הזה.
מזל שיש לנו אפשרות
להתייחס לדברים כואבים
בקצת ציניות...
מסכימה גם עם כל שנאמר למעלה.
הוא מהשורדים.
פנקי אותו.
כשהוא שב - הכל שב.
הרוח, הנפש, השקט.
אניתמר את כה משובחת...
פשוט משובחת על אמת