לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
הפרה והעגל?
אני חושבת עלייך - חיה בחרדה, חוששת מהדפיקה הבאה בדלת, חוששת להירדם. אני רואה את פנייך - לסתות קפוצות, עיניים מוטרדות, ידייך מזיעות גם כשהמזגן עובד וכבר קריר. אני שומעת אותך - קולך חנוק, את זועמת, מתגוננת, פוחדת. ואני נסחפת אלייך, חמושה ומכוונת, רק כדי לגלות שאת לגמרי על ניוטרל בפול גז. דיבורים כמו חול, ואין מה לאכול - לצערי זו לא מליצה, זה המקרר. ואני רואה את בן-זוגי המופלא, העוזר והתומך, שכולו בתוך העניין, חוזר הביתה עם הזנב בין הרגליים, נשאר עם הכאב והתסכול, בדיוק כמוני. אז הלילה הגעתי למסקנה שלא עוד. אנחנו נסיים את שהתחלנו ונלך לדרכנו. אם תרצי את עזרתנו תצטרכי לעזור לעצמך, או לפחות לעזור לנו לעזור לך. במלוא אהבתי. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נכון.
ולכן, בכל פעם שביקשה משהו, עניתי שאומר לה איך, והיא זו שתעשה.
לאט לאט...
זה קשה יותר כשרגש מעורב. יותר קל לעזור לזר מאשר למישהו מהמשפחה.
אנחנו מצדנו "סגרנו" על המשך השבוע הזה, ובחזרה לשגרה שלנו.
בתור מאמן אישי,
אני בהחלט מבין אותך.
על האדם לעזור לעצמו או לפחות
לאפשר לאחרים לעזור לו לצאת ממעגל
ה'התקרבנות'.
לא פשוט,
אבל בהחלט לא בלתי אפשרי.
מורכב באבוהה: מצב כלכלי קשה מאוד!!! אין כסף לאכול כמעט. 2 ילדים בבית - שאינו שלהם, ישן, מלוכלך, דוחה. לקינוח - לבעל היתה תאונה כך שלא יוכל לעבוד.
הנה השלמתי פרטים.
איך אמרת...
צ'טער אבל חסרים לי כאן נתונים
בכל אופן זה נשמע מורכב מאוד
רק טוב
ממני