כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מצטער, מעתה © לכל אורך הדרך?

    6 תגובות   יום שני, 27/8/07, 11:08

     מה שקרה עם פירסום התקנון החדש זה משבר אימון בסיסי בין הבלוגיסטים ובין הנהלת ה'קפה'. הוא מחייב את כל אחד מהם לעשות את חשבון הנפש שלו. כל אחד עם עצמו. למה אני פה?. כיצד עלי לנהוג עתה?. 

    האינטרנט הוא דבר שונה עבור אנשים שונים. יש בו מקום לכולם. אך כשאני עושה חשבון הנפש שלי, הרי אני לא רואה את עצמי כ"כולם". אני חייב לשאול את השאלות האישיות. למה אני, צבי לניר כותב כאן?. וכיצד עלי לנהוג עתה?. 

    על מה אני עושה פה? כתבתי בפוסט הראשון  שלי 'למה אני כותב בלוג?'. הגישה שלי כפי שהצגתי בפוסט זה, נגעה לליבם של אלה שמצאו בה הקשר לתפיסתם הם ולמה שהם מחפשים ב'קפה'. זה לא הרוב. זה המיעוט. ולמיעוט זה של אלה שהפכו לחברי אני כותב עתה. זה לא פוסט ל"כולם".

    אני פה מאחר ולאחר שנים רבות של התנסות בכתיבת מאמרים וספרים, וגם לא מעט התנסות בכתיבה עסקית, הגעתי להכרה כי כל אלה, למרות חשיבותם, אינם יכולים למלא את התפקיד הקוגניטיבי שהבלוג יכול וצריך למלא.  

    כמי שעיסוקו הוא בחשיבה אני מכיר בכך שהחשיבה וההבנה האנושית, מעצם מהותה, נזקקת לשיתוף. החשיבה האנושית היא מעולם לא אישית בלבד. היא מתרחשת במרחב שבין הקוגניציה האישית שלי ובין זו של האחר, או האחרים. אנו זקוקים לחוויה של האחר על מנת לפרש את עצמנו. 

    לפני עידן הווב והבלוג, המרחב  הזה יכול היה להתנהל רק בשיח של מפגש פנים אל פנים, או במכתבים שהחליפו שני אנשים ששימשו זה לזה כ'אחר רלונטי' על מנת להבהיר ולפתח את חשיבתם ולהבין את החדש ואת שאינו מובנה עדיין בתשובות שניתן לקבל ממקורות הסמכות.  האינטנט באמצעות הבלוג מאפשר ליצור מרחב וירטואלי כזה של שיתוף והתעשרות הדדית מתפיסותיהם של 'אחרים רלוונטים'. זה הוא מבחינתי האוצר הקוגניטיבי החבוי בבלוג ועדיין אינו מנוצל. 

    מבחינתי ה'חברות' ב'קפה' היא חברות שיח כזו, הנוצרת בין 'אחרים רלוונטים'. ולשמחתי בתקופה הקצרה מאז עלה הבלוג שלי הצלחתי למצוא כבר מספר לא גדול של חברים כאלה. אותם איני רוצה לאבד עתה. 

    על רקע זה בא התקנון החדש ויצר עבורי בעיה חמורה. שכן, כפי שבוודאי כבר הבחנתם, אני מביא לכאן לא רק את הרהורי ואת יצירתי האישית אלא גם את ה- IP של Praxis.  זה הוא IP המתבסס על שנים ארוכות של מחקר. איני יכול להרשות להנהלת ה'קפה', להפוך לשותפה בהם, או לעשות בהם ככל העולה על רוחה.  

    מאידך, אני רוצה להמשיך ולקיים את השיח עימכם. אני גם חושב, שלהנהלת ה'קפה' צריך להיות עניין לקדם בתוכו גם כתיבה בלוגרית כזו שאני מנסה לקדם בו ויש לתת לזמן לעשות את מה שהשכל לא עשה עד כה.  

    לכן הפתרון שמצאתי בינתיים (ואני מודה שגם הוא לא חסר בעיות), הוא לחזור לשחק את כללי המשחק של העולם הישן, ולהוסיף © Praxis בתחתיתו של כל פוסט שלי. 

    עימכם הסליחה, 

    צבי לניר

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/07 12:13:

      אין צורך להתנצל.

       

      כמה יעזור ה © קשה לדעת (אולי כי זה צמוד לשם חברה?).

      יש כאן כאלה שכבר נהגו כך, וגם עלה בדעתי.

      בכל מקרה - הרי להזיק זה לא יזיק.

        29/8/07 09:20:

      לרבקה, simplicity ומוטי היקרים

       

       התגובות שלכם (או ליתר דיוק השיח שאתם מקיימים כאן עימי) הוא הדגמה חייה למשמעותו ותועלתו של שיח בין 'אחרים רלוונטיים'. אתם שותפים לי בניסיון לפרש לעצמנו מציאות שאנו חווים ועדיין לא מבינים. לא מבינים בין השאר מאחר והמציאות עצמה היא עדיין לא ברורה ונמצאת במצב של התהוות (in being). 

       אנחנו שותפים להתלבטות המשותפת אך מאידך, כל אחד מאיתנו תורם את הגישה השונה שלו. יחדיו נוצרת מין 'שלמות של שונות', שהיא דינאמית מגרה להתפתחות ויצירתיות.  

      זהו כוחנו, ואנו עשויים לאבד אותו כאשר אנו מתאגדים לכדי שביתות ותגובות מתלהמות  דמויות עדר. לכן, גם אני למרות תמיכתי ב"מאבק", אני מתרחק מכל פתרון של "כולם".  אנקוט בו רק בחוסר ברירה קיצוני, ואנו עדיין רחוקים מכך. 

      כהשקפת עולם אני מאמין כי במציאות דינאמית מתהווה (in being), צריך לנקוט בגישה של 'גמישות שועלית' ולא של 'התחפרות קיפודית'.

       והנה בעודי כותב שורות אלה לכם, פועלת גם עלי הדינאמיות שנובעת מ'שלמות של שונות'. שבהיותה כזו, היא מעולם לא יכולה להגיע לסופיות, והיא תמיד מוליכה לפריצה קדימה לעבר חשיבה וצעדים חדשים. 

      במילים פשוטות. אתם מגרים אותי עתה להקדים ולהוציא עוד השבוע פוסט שיבהיר את ההבחנה בין 'הגישה השועלית' ו'הגישה הקיפודית' בחשיבה ובפעולה. 

      את הפוסט הבא אני מקדיש לכם. 

      צבי לניר

        28/8/07 13:37:

      צבי היקר,

      מזמן לא נפגשנו בסמטאות הקפה. תמיד מענג לפסוע בשבילים הצלולים שאתה מתווה במילותיך, וכלל לא משנה מהו היעד.

      משום מה, למרות התמיכה שלי ב- "מאבק", אני מוצא עצמי בריחוק רגשי מסוים מהמתרחש. אולי כי זוהי תקופה בה עצימות הארועים והצמתים הפנימיים שלי גבוהה מהמתרחש לידי ואולי, דווקא, משום שדרה בי התכונה להביט על מהלכים וזירות בראיית מקרו, בראי תקופה שלמה, ולא בהבזק אירוע. הניחוש שלי שגם אתה כזה. ככזה (ככאלו?) יתכן ועלינו להביט במתרחש מתוך הבנה רחבת-היקף כי אלו חבלי לידה בלתי נמנעים של שינוי פרדיגמה רשת-חברתית, אם תרצה.

      שכוחות השוק (ובהם אנו, הבלוגרים, טרנזקציות קניה ומכירה אקראיות) יכתיבו התייצבות על מצב צבירה שמאפשר היצע וביקוש, בתנאי "שוק" חברתיים-דמוקראטיים, עם קורטוב רגולציה מינימאלי ע"י "ממשל" הקפה.

      באקוסיסטם שכזה, גם אין משמעות להצהרה על זכויות היוצרין, מכיוון שאיכותך היא ביכולת ליצוק משמעות ספציפית (ללקוח, ליצירה) על בסיס הידע והנסיון המצטברים שלך ואת זה לא ניתן לשכפל או להפיץ.

       

      אז זהו לך, לעת עתה. אני נהנה מאוד מכתיבתך, המשך ותבורך

      מוטי. 

        28/8/07 12:55:
      צבי,
      כרגיל, מעניין מאוד לקרוא אותך.
      ראשית, אינני חושבת שאתה צריך להתנצל. נושא הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי בכלל
      ובאינטרנט בפרט הוא מרתק אבל לגמרי לא בשל,  ולראיה - יש פסיקות תקדימיות בעניין השכם וערב.
      מי שרוב רובם של נכסיו אינם מוחשיים - מודאג, ובצדק מהמצב כיום שבו הן מבחינה נורמטיבית והן מהבחינה המשפטית נושא הקניין הרוחני מעורפל.
       אני בהחלט רואה את עצמי כחלק מקהל היעד של הפוסט הזה - למרות שרשמית, אינני חברה שלך. אני מאוד מסכימה לעיקרון שהצגת בנוגע לחשיבה האנושית - יצא לי להיות שותפה לתהליכי חשיבה כאלו במציאות וההשפעה וההפריה ההדדיות

       מפתיעות אותי כל פעם מחדש.

      ייתכן שגם הייתי חלק מתהליכים כאלו במרחב הוירטואלי אבל קשה יותר לעקוב אחר השינויים במרחב זה שבו כל אחד חושף טפח ומכסה טפחיים.

      אני חייבת לציין שאני, אישית, מוצאת הנאה גדולה בלהגיב - מאשר בלכתוב תוכן בעצמי.

      אני אוהבת לתת זווית ראיה אחרת, לתרום מהידע והניסיון שלי ואולי לתת כיוון למחשבה לכותב (ולקוראים האחרים) יתכן שזה ישתנה כאשר נסיבות חיי ישתנה ואני אעבור מפאזת ה"תלמידה" לפאזת "העושה".

      אני מאמינה כי מבחינה משפטית ימצא לבסוף פתרון שיהיה מקובל הן על ההנהלה והן על הגולשים. כבר הייתי עדה לסכסוך דומה בזירה וירטואלית אחרת שהסתיים לבסוף ואני לא רואה מדוע כאן הוא יסתיים אחרת. 

        27/8/07 23:24:

      צבי לגיתימי לגמרי

      מסכימה אתך.

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים