עוד שקיעה סוגרת  /  נועם גולן

עוד שקיעה סוגרת,

אל יום שחלף,

ונראה כי,

דרכי,

האובדת לה בין לרגעי הזמן,

מסמנת בשביליה,

יום נוסף,

שאיבד חרבו אל מול שקיעה,

במסעי אלייך.

בוטח אני, כן בוטח,

בדמותך הלא נודעת,

מסמן לי תשובות

תוהה אל תוכי ושאלות נרשמות,

נעלמות וחוזרות,
האם תהיי לי את זו,

שאליה רשמתי מחשבות ותהיות...
יום שחלף,

ושקיעה שסגרה על דרך –

לא אובדת,

מולי,

עוד מעט,

כעבור שקיעות,

תעמדי את - שואלת...