זה קרה כמה ימים לאחר תקופת המלחמה שעוד הייתי בשגרת טיולי לילה המאוחרות בשעות הרגועות של הלילה ליד השכונה שלי. בעודי הולך עברתי ליד תחנת אוטובוס וישבה שמה בחורה שנראתה מעניינת, כמובן חשבתי לעצמי 'למה לא לנסות, אין לי מה להפסיד', ניגשתי אליה והחמאתי לה על הלבוש היפה שלבשה(ואני בד"כ לא מחמיא סתם) והשיחה המשיכה לה, היא טענה שקוראים לה מרינה ועדיין לא סטודנטית, היא לומדת לפסיכומטרי ואבא שלה מרצה בפיזיקה, עד כה נשמע נחמד.. שאלה אם אני גר ליד אמרתי שאני עשיתי טיול ובדיוק הייתי בדרך, שאלתי אם היא פנויה ואמרה שכן.. שאלה אם יש לי מכונית, אמרתי שכן.

פתאום אמרה 'תשמע, עוד מעט מגיע האוטובוס שלי, תתן לי תמספר שלך ונדבר עוד.. הססתי בהתחלה בישורות שלה, אף פעם לא ראיתי בחורה כזאת ישירה ונחושה, בד"כ בנות מחכות שהגבר יעשה תצעד שלהם ובמיוחד לאור הרק כמה דקות שיחה הבודדות, אבל הסכמתי כי אין לי מה להפסיד וגם לא היה איכפת חלי הרבה כי לא הכי התרשמתי ממנה שבעולם.. השרתי תמספר שלי והמשכתי כאילו שלא איכפת לי.

יום למחרת ב4 אח"צ קיבלתי שיחת טלפון ממספר לא מוכר 'הי זאת מרינה מאתמול, זוכר?' אמרה.. שאלתי לשלומה ופתאום אמרה לי 'אפשר להיות חוצפנית ולבקש ממך טובה?' זה היה נשמע מוזר, התחלתי לדמיין איזה טובה היתה צריכה כבר ואמרתי לה חזרה שאני מקשיב..

-אני צריכה כסף לנסיעה לתל אביב, איפה אתה גר, אוכל לקפוץ אליך? אל תדאג אתן לך תעודת זהות כערבון עד שאחזיר!

-באיזה סכום מדובר?

-160 שקל

-160? נסיעה לתל אביב עולה בקושי 50!

-יש לי גם כמה סידורים בדרך.

-אין לך חברים שאת יכולה לבקש מהם שילוו לך?

-לא, כולם עדיין בתל אביב כרגע ואני פה לבד!

-אין לך ויזה שאת יכולה להוציא מהבנק?

-היתה תקופה קשה ואני בבעיות

-אולי תבקשי מההורים שלך שילוו לך?

-הם גם בתל אביב!

-אז אולי תעשי העברה בנקאית?

-לא, אני לא יכולה

-טוב, תקשיבי, רק פגשתי אותך אתמול ותביני אותי שאני לא יכול להרשות לעצמי לתת לך כסף, מצטער, תרצי בכל מיקרה להפגש בבית קפה?

-לא כרגע, כרגע זה מטריד  אותי.

ואמרתי לה בהצלחה.. אחרי שבוע השארתי לה הודעה שרציתי לדעת אם הסתדרה ולא חזרה אלי יותר! אז מה היא רצתה? חברות, סטוץ, או סתם כסף?! במקום השלישי מקרה כלכך ברור אבל מוזר והזוי.