
| הארה אחת-שתיקה שווה זהב?לא ב"קפה".לשתוק זה כמו לשחק טניס,לחבוט כדור אל פרטנר שאיננו. הארה שתיים-לחרוק שיניים במשמעות התנ"כית זה לזמום להרע.ולא "להחזיק מעמד". הארה שלוש-כופים עלי נימוסים והליכות.אחת ניתקה קשר כי לא ביקרתי אצלה מספיק.אחרת כי הייתי תוקפן.מתארגנת מושבת עונשין.(ראה הספר האדום של מאו) הארה ארבע-לקרא ספר בלשי זול מחייב לעבור את כל המסע כדי להימתח ולא כדי לדעת.כי לדעת אפשר אם קוראים אלף וקופצים לתו לסוף הספר. מזכיר משהו?(ראה הארה חמש) הארה חמש-את סוף החיים אפשר לדעת מההתחלה.למרות זאת אנו לא מוכנים לדלג על שום מהלכים חוזרים של שמחה,כאב,ריק -עוד מאותו דבר-בעודנו מזייפים משמעויות נעלות לתסריט כתוב מראש שרובו מלא חורים. ראיתי היום דוכן לוטו מלא חולמים אפורי פנים.אנשים קשיי יום נשענים בכבדות על קצות הדלפק המעוגל (כמו פס לולייני של קליפת תפוז חתוכה בסבלנות ) . מציצים עייפים אל גברת ממושקפת לבנת שיער שמאחלת להם-בהצלחה. היא עצמה זקוקה לאותה הצלחה. הם קונים תקווה היא מוכרת .דמותה נשקפת בחלון ההזדמנויות,מקומטת מצפייה למחר.. אסור לשתוק.גם אם אין מה לומר.לדבר נהייה אחד מסימני החיים(מדד אפגר)לא תגיד משהו יקברו אותך חי.
.
|
בת יוסף
בתגובה על עוד נוף
Design4U
בתגובה על מה קורה?
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש עוד משהו שהוא בבחינת לעיסה מיותרת עבור הקורא והוא נמצא במשפט האחרון. "לדבר נהייה אחד מסימני החיים, לא תגיד משהו יקברו אותך חי", זה מספיק :).
הבקר היה מוקדם מדי והטוב מאוחר מדי ומקביל מדי
מאוד מעניין ומלא "שתיקות זהב". בוקר טוב :)
עכשו דפקת את השורה האחרונה"הביטו ביומכם שעבר-היה מעניין?"
יתבצע מיד.לא ראיתי דואר מצייץ אתמול.
השימוש ב"מדד אפגר" ככותרת, מעולה.
שתי הארות שלי: הארה חמש מבקשת פוסט משל עצמה, אם אפשר בעזרתה של הארה ארבע.
והשורה האחרונה מיותרת כי היא הניג'וס שאחרי האורגזמה והיא דידקטית מדי :)