כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
שאנסון צרפתי
במלנכוליה הנעימה שהביא איתו הסתיו החלטתי לצאת לנמל קיסריה להופעה של השנסון הצרפתי. לרגע חששתי מהבדידות. השיר שעלה לי היה עלי שלכת או בשמו הנוסף - בדידות. בצרפתית קוראים לו je suis malad כי הבדידות היא מחלה קשה. (השיר שצרפתי עליז יותר - אדית פיאף - פדם פדם...). . פעם לפני שנים רבות, נולדה בי האמונה (פרדיגמה) שלהיות לבד, זאת בדידות וכשאני אומרת לבד, אני מתכוונת ללא גבר לצידי. חברה או חבר'ה אינם תחליף הולם. כך התנהלתי לי בתוך הפארדיגמה הזאת במשך שנים רבות, עוברת מקשר לקשר והבדידות עוברת איתי. . הייתי בודדה לא בגלל הגבר שלידי, הוא תמיד היה, אף גבר לא רצה לעזוב אותי, הייתי בודדה כי אני לא הייתי. . ויתרתי מרצון על הרצון שלי לטובת חרדת הנטישה, לטובת הפחדים, לטובת שום דבר.... . אחרי הגרושין התחלתי במסע ארוך למצוא את עצמי, דרך מערכות היחסים שלי. X רדף X, הדפוס נשאר, השם השתנה ועם כל X למדתי שעור אחר. אתם הצטרפתם למסע בשנתיים האחרונות לאחר שנפלה ההחלטה, להיות בלי בן זוג עד שלבד לא יהיה בודד. . בגיל 40 נתתי לעצמי מתנה, טיול לפראג - לבד. הייתי בזוגיות (כמובן), אבל נסעתי לבד. נהניתי מאד. אני ועצמי טיילנו, פגשנו אנשים נוספים, טיילנו גם איתם. הכנענו את הפחד. . לטייל בחו"ל היה קל יותר מללכת לסרט לבד... שמא אפגוש מישהו. בחו"ל - אני אמיצה, בארץ - עוד יגידו עלי שאני בודדה.... ואז, בלי ששמתי לב, הפסיק להיות אכפת לי מה יגידו אחרים, התחזקתי למקום בו אני הייתי חשובה יותר. . היום, כשישבתי בקיסריה, המון אנשים ואני, הייתי גאה בי מאד ואהבתי אותי יותר מתמיד. . ריחפתי עם המוסיקה ברחובות פריס, רקדתי לצלילי השאנסון המתנגן בשאנז אליזה על במה שהוקמה במיוחד בשבילי. אתמול שמעתי את ד"ר יורם יובל אומר שאדם מאושר כשהוא נמצא עם האהבות שלו. זה נכון. היום הייתי עם המוסיקה שאני אוהבת והייתי מאושרת. כך אני אוספת לי במשך היום רגעים רבים של אושר עד שהם הופכים לרצף אחד של אהבה. . בדרך הביתה הרחתי את הגשם, פתחתי את החלון שהריח ימלא את ליבי. . פדם פדם פדם....
. |
תגובות (73)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להנות מהלבד
זו מתנה יקרת ערך בסופה של חתיכת דרך.
לא לפחד משיחשבו או משיגידו
זה גדולה אמיתית בתוך מוסכמות חברתיות
כייף לקרוא אותך:)
גילוש...
התענגתי מהפוסט שלך...
בעיניי את גדולה...
במסע שלך גילית את ה"אני" שלך...
את לא בודדה..שתיכן נסעתן בגפכן וזה היה נפלא....
את ואת..שתיכן הפלאתן לטייל בפראג .
אני מקנאה בך..שכן אני טרם זכיתי ליישם טיול בגפי לאנשהו מפחד....
אגב..לפעמים האדם יכול להיות מוקף בעשרות חברות ואפילו בני משפחה ובכל זאת להרגיש בדידות.
הפוסט של נכתב בצורה כל כך כיפה סוחפת ו..מרתקת.
תודה לשאנסון שהודות לפדם פדם פדם נוצר הפוסט...
* רפאלה
הי גילוש,
כל כך אהבתי את מה שכתבת בדיוק רב, להיות עם אהבותייך זה קודם כל להיות כל מה שאת אוהבת ולעשות מה שאת אוהבת, זה להתחבר למהות הפנימית של מי שאת. רק מי שיכולה לאפשר לעצמה לפגוש את הבדידות באינטימיות כזו יכולה לפגוש את עצמה, את שלמותה ומשם הדלת פתוחה לפגוש את כל שאר השלמים שבאים לקראתך...
כתיבתך רגישה ונוגעת
עפרה
פוסט משובח כהרגלך,
כל מילה במקום,
מעוררת השתאות והזדהות,
כל 'פדם' במקומו גם...
נפלא להיות עדה למסעך,
תודה (-:
במסע שעברת אל תוככי עצמך
עברת תהליך נפלא
של הכרה ביש
של התבוננות אל תוך הנפש
החלטה
מטרה
מימוש
והבשלה אל תוך הרצוי
התהליך אינו פשוט כלל ועיקר
אך הידיעה שעשית את זה
שהצלחת
אין ספק שהעצימה אותך לעין ערוך
מצדיעה לך על היכולת
ועל הניתוח הנפלא של כל התהליך
את מדהימה !!!!!!!
אשוב, אקרא שוב ואחכים
***
דעה: אחד מ "שלבי ההתבגרות הנפשיים/רגשיים" (אם תסלחו לי על שאלת הביטוי), שפחות מדי אנשים, ובעיקר נשים שפגשתי עברו בטרם החלו את מסעותיהם בארצות המחויבות הרגשית, הוא "שלב העצמאות". הלחץ החברתי-משפחתי, שלדעתי ולשמחתי יורד בהתמדה, לקונפוריזם לחוכמה הקולטקיבית בארץ בנושא זוגיות, אחראי עיקרי לפספוס הזה.
לדעתי אדם לא מפסיק ללמוד על עצמו אבל דווקא בגיל שכולם בטוחים שהם יודעים הכל על הכל, ושהעולם הוא שחור ולבן וכד', קיים לחץ ופיתוי גדול להתחייב לבן/בת זוג, לפני שההכרות העצמית עלתה מעל לסף של "מה שאני רוצה לחשוב שאני"?
כלומר עוד לא הכרנו מספיק את עצמנו וכבר הכנסנו עוד נשמה למשוואת ההכרות.
מי למשל, יכול עם יד על הלב, לומר שבמערכת היחסים המחייבת הראשונה שלו באמת הכיר את עצמו ואת הצד השני?
זה לא מקום לתגובה ארוכה יותר וגם זו ארוכה מהרצוי...
מכל מקום אשרייך גילה שחווית את השלמות הזאת ואיחוליי לעוד הרבה כאלה.
גילוש יקרה
האהבות האלה שעושות הכי טוב על הנשמה
כמוני כמוך אוהבת את השנסונים ועוד את השיר הזה. בכלל!!
מצויינת את עם הדרך שעשית ועושה כל הזמן
חיבוק ענקי ודש חם ומיוחד לך מלונדון
מסיימת היום את עבודה וממחר את איתי ברחבי העיר!
צריך להפגש דחוף
גילוש
פוסט נהדר - מעבר לשנסון הצרפתי האהוב עלי... עצם היכולת שלך לקבל את עצמך ולהנות מעצמך..
אני אישית בגיל 40 נתתי לעצמי מתנה וטסתי לאלסקה לבד לשבועיים וחצי .... זאת היתה החופשה הכי חוויתית שהיתה לי... היה מדהים וכייף להתמודד רק עם עצמי... ולמדתי שעם עצמי - הכי כייף...
מאחלת לך המשך הרבה תובנות אמיתיות ובוגרות ...
סיגל
יפה שאת כעת מסוגלת לראות את הדברים כך, לתת להם ביטוי, להתסכל על עצמך מהצד כאילו......
שיהיה לך טוב, עם עצמך, וביחד עם. איך שתרצי
(אזלו כוכבי)
מדהימה יקרה שלי
כנראה שנגזר שלא אבוא איתך אתמול לקיסריה
הלבד שם והשנסונים
יצרו את הפוסט המופלא הזה
את אישה מדהימה
ועברת דרך חתחתים
אבל כמו שאמרת לי יותר מפעם אחת
,אני עוברת את התהליכים
וכשזה יגיע
אהיה במקום הכי נכון
והכי מוכן"
ואת צודקת
באהבה
סיגל
גם שאנסון וגם מודעות עצמית
יפה לך שכר כפול.
היום, כשישבתי בקיסריה, המון אנשים ואני,
הייתי גאה בי מאד
ואהבתי אותי יותר מתמיד. ...
התרגשתי ואהבתי אותך גם..
קסם של פוסט כשברקע אידית מפדמת לנו..
גילוש יקרה
מכירה את התחושה ואת יודעת הכי להפגיש אותי איתה שוב ושוב
התהליך מסקרן מתעתע ואפילו מהווה הרפתקה נפלאה
החיים נפלאים..מחבקת אותך אלי
אני קוראת אותך ומחייכת לעצמי
מזהה את הדרך הזאת כל כך
לפני זמן מסוים
גם אני הייתי במקום הזה
ולמדתי לחיות לבד ולאהוב את "הזוגיות" הזאת על עצמי
בדיוק היום התעוררתי עם תחושה חדשה
לא מוכרת
של צורך חדש
פוסט חשוב
ותודה על השיתוף האישי
שאני בטוחה שרבים ימצאו את עצמם בתוכו
זה כל כך לא מובן מאליו .
חג שמח מותק.
יקירתי, לא החלטנו כבר שהפחד לא מחליט עלינו?
אניי לא מקדשת את הלבד, אני כן אומרת שיש תקופות שהחקר העצמי שלנו נדרש להעשות לבד ולא במקביל. מפחדת? לפעמים, אבל אז אני מחזירה לי את האמון ויש לי אמון מלא שהאיש שלי יגיע, כמו שתמיד הגיע, במקומות בהם אני עושה את מה שאני אוהבת, במקומות בהם אני מאושרת.
זה טוב שאת מגבילה לך את הלבד,
תעשי את מה שנכון לך.
אני רק אומרת שזאת צריכה להיות בחירה ורק כשאת לא מפחדת להיות לבד את יכולה לבחור להיות ביחד.
יפה כתבת, יש בי הזדהות לכל משפט
נהנתי לקרא
יש לך את זה אין ספק!!
מאחלת לך אהבה ....פדם..פדם..
רותיל'ה
איזה פוסט ענק
איזה תהליך עצום ומבורך.
להיות לבד - זה לגמרי לא בודד.
ולא בגלל הקלישאה הכל כך נפוצה
ש"אני לבד מבחירה",
ה"בחירה" הזו כבר מזמן לא מעניינת אף אחד
וכבר אין למילה הזו את מגע הקסם.
את יודעת מה - פוסט עלי.
במקום להוציא את נשמתי בתגובה,
אולי אפרוט אותה לפוסט,
(אם אמצא את הכח לפרוט מילים כמובן,
אגב... יש לך עודף ממאתיים?).
ענקית את. נקודה.
אנסה אולי לפתח את זה מהזוית שלי
בבלוגיה שלי אם יהיה לי זמן.
נשיקות בובה.
הכי כייף להיות איתך לבד
כי את כזו מהממת
נשמה, השיר מעולה, המחשבות שלך מאד אמיתיות וכך האמירות שלך,
אבל קצת חוששת שמרוב שהן בראש ואת נאמנה להן, את בהחלט
תאבדי את רצון הזה שלך לזוגיות, עדיין מאמינה שאסור לנו
לוותר על זוגיות בגלל החקר העצמי שלנו, אפשר
לעשות אותם במקביל, הטרנד הזה של חיטוט עצמי
והבנה שטוב לנו עם עצמינו, מטשטש את הלבד הזה בלילה...
ביום..
בהתנהלות...
בשיתוף...
לבד זה לבד וזה עצוב.
מבחינתי.
לבד אצלי מוגבל לזמן מסויים.
בהצלחה יקירה.
איזה כייף ונעים ,
וכמו שהיא שרה בשיר אחר
לא להתחרט על כלום מה שהיה .
מועדים לשמחההה : )
גילגוש -
פדם
פדם
פדם
היית בביצ' בר? מוסיקת ג'ז צרפתית?
הייתי ביום א' מוסיקת ג'ז צוענית
הבריזה מהים - היה מושלם
תודה לפוסט
ולהיות לבד זה לא תמיד בדד
מועדים לשמחה
שוב אשוב
ואז, בלי ששמתי לב, הפסיק להיות אכפת לי מה יגידו אחרים,
התחזקתי למקום בו אני הייתי חשובה יותר.
יש בדידות - היכולה להתקיים גם כאשר אנחנו עם חברים בן זוג וכיוצ"ב
יש לבדות - שהיא מקום בו אנו בזוגיות נפלאה עם עצמנו
נראה לי שהגעת לאחת התובנות הנפלאות ביותר שאנו יכולים לזכות לה בחיינו כאן
רגעים בודדים עם עצמינו
הם עוזרים לאסוף מחשבות
לדעת את המקום איפו אנו נמצאים
ולאן עינינו מביטים
אבל להיות בודדים
זה לא נותן לנו ריגושים
ואנו נשים הכי טובות בלרגש
את האדם שאיתו רוצים עתיד לממש.
גילה
הדרך שלך מעמתת ומאמתת
את השראה
ותענוג להבין דרכך ולקרוא את הדרך שאת עושה
את נכנסת פנימה לנבכי נשמתך
ונותנת לנו לחדור אלייך
לא לכל אחד יש אומץ לעשות כך
אבל זאת הדרך הקלה להגיע למטרה שאת רוצה.
והלא אני יודעת את המטרה שלך
ומאחלת לך שהמטרה תתקרב אלייך יותר מהר
ממה שאת יכולה לצפות לה.
בינתיים אני קמה מהכסא ומוחאת לך כפיים
כי אני מכירה את הדרך שאת עושה
ומריעה לך
על האומץ
להיות מישהי נגישה, פגיעה, רגישה, שלווה ושלמה עם עצמה.
אנשים רוצים להתקרב לאנשים כמוך.
אוהבת
מאיה
אחת הזמרות האהובות עלי
פשוט נהדרת
יש לי את הסרט על חייה
החיים בורוד
וכמובן דיסק
תודה
נכון שאני רומנטיקנית...ואל תשכחי את הירח המחייך ממעל.......
כשהדרך ברורה, הצמיחה היא לכיוון הנכון....
פעם הכיוון הנכון היה "להיות בזוגיות"
היום הכיוון הנכון הוא להיות מאושרת....:)
גילה יקירתי
איך שתקופות כה ארוכות בחיים
מתנקזות לך לערב אחד כה מרשים
אין ספק שהשנסון חידד את היופי שבליבך.
כמוך כמוני גם אני מצאתי לאחרונה את היופי שבלבד
אומנם עטוף חברים אוהבים, אך יודע גם לעטוף את עצמי.
פדם פדם פדם זהו שיר שגם אני מידי פעם מזמזם
חיבוק אדיר ממני אליך
אשוב לקרוא בשנית ובשלישית.
בדיוק אטוש... רק כשמפסיקים לנסות ולרצות מישהו,
רק כשמפסיקים לפחד מהלבד, רק אז עולה הרצון האמיתי.
הרצון להיות אדם שלם ומאושר.
האדם שיצטרף אלי, יבוא ממקום אחר, שלם גם הוא...
כשהשלם שווה ליותר מסכום חלקיו.....
נפלאה התחושה של להיות לבד בלי לחוש בדידות!
*
התחברתי לכל מילה, משפט
התחברתי לאמירה
למוסיקה הנפלאה.
**
פוסט מרגש.
ניחוח של כנות, בשלות
ניחוח של אהבה.
*
מאחלת לך בכל לבי
שהרגיעם הנפלאים...יהיו רצף אחיד.
מוזיקה תמיד משפיעה לי על מצב הרוח אם לטובה ואם לרעה. אני מסוגלת להיות שיא המלנכוליה ואז לשים דיסק ולהכנס לזה וכשהוא יסתיים אני אבחין שמשהו השתנה והפך טוב יותר והנה כבר לא כזאת מלנכולית. כן, למוזיקה השפעה מעניינת ועצמתית...
כתבת מקסים!
שאפו חברה שאפו
מאחלת לך שתמיד תמיד
תהיי עם האהבות הכי גדולות שלך
בכול מקום ובכל מצב
אדם היודע להנות ממה שיש
הרי הוא האדם המאושר עלי אדמות
אהובה!
את מסדרת לי המון משבצות עכשיו
שנים אהבתי ללכת להצגות לבד
לסרטים לבד
לבתי קפה לבד
טיילתי בחו"ל לבד
ואהבתי ולסביבה נראה מוזר
למזלי עדיין אוהבת ולא איכפת לי
פוסט של החיים!!!
פדם...פדם... פדם...
ריחפתי עם המוסיקה ברחובות פריס,
רקדתי לצלילי השאנסון המתנגן בשאנז אליזה
להיות לבד זה לא בהכרח להיות בודדה
ניטשה אמר(לא מדייקת בציטוט)
יש אנשים הגוזלים את בדידותי
בלי לתת תמורה
גילוש יקרה,
מאוד אהבתי והתחברתי לדברים שכתבת
מרגש...
החוויה , הפתיחות, האווירה, התחושות, התובנות וריח הגשם באוויר.
שמחה שנהנית :)
אחלה פוסט גילוש יקרה.
גם אני שמעתי את יורם יובל ... לא שר בצרפתית ...
אבל אומר דברים חכמים ...
אני אומנם לא מסכימה איתו שלאהוב עציץ
זה כמו לאבוב אדם ...
אבל הוא צודק שאנחנו חיבים למלא את עצמנו באהבה למשהו כדי לחיות ..כדי לתת טעם לחיים .
לחיות בתשוקה שתיתן לנו סיבה טובה לקום בבוקר .
על היותינו חיות חברתיות שזקוקות לקשרים חברתיים ... אני לא חושבת שאפשר לערער ..
אנחנו ..( פרט למעטים בתוכינו ) זקוקים לאנשים סביבנו .
ואנחנו זקוקים לכל מיני קשרים חברתיים ובן השאר .. אהבה לבן זוג ...
ומי שלא מודה בזה ... בצורך הזה שלו .. שהוא כל כך טבעי בעיני .. כמו לקום בבוקר
לעשות פיפי .. ולאכול משהו ..
מי שהודף את הצורך הזה מיתוכו בסופו של דבר ממלא את עצמו .. בכל מיני דברים ..
רק כדי לא להרגיש שחסר לו ..
יוצר מנגנון קומפנסציה כדי למלא את החור שיש לו בחיים ..
כי זה לא נוח להסתובב עם חור ...
החור לפעמים יותר כבד ריק מאשר כשהוא מלא .
הרעיון בעיני הוא לא להדוף את החוסר ...
אלא ללמוד לחיות .. איתו ולצידו ..
לא כל מחסור יכול להתמלא ברגע ..
אבל צריך להשאיר את המקום הזה פנוי כדי שהוא יתמלא בדברים הנכונים ...
תמלא את החור ה.."זבל" ולא ישאר שם מקום לדבר ההאמיתי .
להנות מחיים לחיות את כל מה שכן יש .. מוזיקה צרפתית.. וריח הגשם .. (כמו שאת עושה )
ועבודה .. וילדים ..ומשפחה ... תחביבים ... חברים ... החיים מלאים בכל טוב ...
אבל עדין להיות מודע לחוסר וללמוד לחיות רגוע לצידו .
שנתמלא בטוב .
מיכל
אוי גילוש, אדיר!!!
איזה שיר נפלא, את חייבת לשמוע אותי שרה אותו :-)
אני מביאה חיקוי - חבל"ז.
איזו זמרת.
איזו הרגשה נפלאה...
בדרך הביתה הרחתי את הגשם,
פתחתי את החלון שהריח ימלא את ליבי.
גמני אתמול ...רק בים
כהרגלך...מ ע ו ל ה
* ותודה,
רותי.
פוסט מקסים
אדית פיאף וואו
גילה היקרה !
גם אני אוהב לשמוע את אידית פיאף יש משהו מיוחד בקולה ובשירה
לי באופן אישי הסתיו בשבילי זו רומנטיקה איך שמגיע הסתיו אני הופך בבת אחת לרומניטקן אין לי מושג אפילו למה
אולי משהו באויר אולי התחלה של שנה
אולי ריח הסתיו או עלים בשלכת ..... הכל פתאם הופך אצלי למשהו בתוך הלב והשירים הרומנטים הכל מרגש ומיוחד
בשביל הרגעים שלי ברומנטיקה מקדיש לך את הרומנטיקן הנצחי ...
מהלב הפועם
ירין
http://www.youtube.com/watch?v=7Gdc_rz0xgU&feature=related
כשאת מנגנת לי את אדית פיאף ברקע?...
מצידי את יכולה לכתוב על ה-כל...
*
פדם ,פדם,פדם
איזה הוא המאושר הנמצא תמיד בין אהבותיו.
מועדים לשמחה
יופי של פוסט.......כמה ואיך שלא יכתבו על הבדידות תמיד אמצא את עצמי שם
ועם סיום כזה.........
בדרך הביתה הרחתי את הגשם,
פתחתי את החלון שהריח ימלא את ליבי.
גילוש
מחבקת אותך חזקקק
איזה פוסט מדהים
הכל שזור
בו
תהליך של חיים.
ובקסריה
מול הים
הכל מתבהר לך
ביום סתווי
כשריח הגשם עולה.
התחדשות.*
פדם פדם פדאםםםםםםםםםםםםם....
אין לך מושג כמה שאינך לבד
כי השירים והמנגינות שאת אוהבת
הם מלוא העולם פנימה.
יופי של דברים כתבת והשמעת עם קצב רגוע ואוירה מופלאה,
יש לך במה להיות גאה, באשה שלצידך..בך עצמך.
גאה גם בך- על התהליך, על הכנות והחיבור שלךעם עצמך והריגוש שהעלת בי בכתיבתך
היום, כשישבתי בקיסריה, המון אנשים ואני,
הייתי גאה בי מאד
ואהבתי אותי יותר מתמיד.
פדם פדם פדם... אהבתי*
מתה על פדם פדם פדם ועל הסתיו גם ועל הכתוב שלך כאן.
חג שמח
רונית
פוסט חזק!
מזדהה איתך..
ומרכס הכרמל שולחת אליך חיבוק חםםםם...
מזכירה לי אותי בהתחלה
עד שהעזתי ללכת לבד
ואז הכרתי חבורות של אנשים נפלאה
לפעמים מהלבד יוצאים דברים נפלאים
לאהוב להיות עם עצמך...
כלומר לדעת לעומק שאתה אדם שלם,
ומי שיצטרף אליך יהיה שלם נוסף,
וגם בתוך הביחד,
לשמור על שלמותם של שניים....
חג שמח מתוקה*
moadim le simcha
neshika
זה ההבדל (אני חושב) בין 'להיות לבד', ל-'להיות בודד'.
הפרדיגמות האלו, עליהן גדלנו..
חוסמות ומעכבות את חיינו.
שמחתי להכיר אותך היום,
תודה שבאת לבקר.
הכרתי אישה מלאת שמחת חיים ואוהבת ילדים.
מאחלת לך שתמיד יהיה שיר בליבך..
שיר שמח,
ומשהו לאהוב כדי להיות מאושרת!
לימור *
פדם פדם פדם....
שהמוסיקה תמשיך להתנגן ולהציף את הלב...
גם אותי המוסיקה ממלא באהבה..בשמחה..
תמשיכי לרקוד את החיים...
"...אדם מאושר כשהוא נמצא עם האהבות שלו. זה נכון."
.
זה יותר נכון מ..., נכון !!!
זה הכי נכון.
.
אני אגב..., מסתפק באהבה אחת...
.
מאחל לך, מעומק ליבי, את-כבר-יודעת-מה..., נכון?
עד שהם הופכים לרצף אחד של אהבה."
אהבתי את שכתבת
תודה*
כך אני אוספת לי במשך היום רגעים רבים של אושר
עד שהם הופכים לרצף אחד של אהבה.
דרך ארוכה שהובילה לאהבה
אהבה למי שאת בתוך השינוי
כמה נפלא
תודה מיכלי....
וכל זה מול גלי הים
הרוחשים בליבנו....
את במקום נפלא...
ואחרי ערב עם שירי אדית פיאף..
וריח הגשם הנכסף...
ממש רומנטית יקירה!
מחבקת אותך ממש.
זה נשמע כמו צמיחה בכיוון הנכון :-))))
מקסימה את!
פדם...פדם...פדם...
כל פוסט שלך יצירה משובחת...
פדם..פדם...פדם...
חחחחחחח את יודעת חגית,
לפני שיצאתי לקיסריה ניסיתי להעלות פוסט,
יצא מלנכולי משהו, אבל ויתרתי לי.
רצה הגורל
ובשום אופן לא הצלחתי להעלות אותו,
עלה רק המשפט הראשון - תקלה במערכת....
את מכירה אותי, אמרתי: אם זה מה שהיקום החליט
קטונתי... עזבתי ויצאתי להופעה...
כשחזרתי - כבר הייתי אחרת לגמרי.
ולו רק בשביל התגובה שלך, כבר היה שווה להעלות את הפוסט...
ואז, בלי ששמתי לב, הפסיק להיות אכפת לי מה יגידו אחרים,
התחזקתי למקום בו אני הייתי חשובה יותר.
אוחחח יכולתי להעתיק את כל הפוסט לתגובה
איזה תהליך זה
איזה תהליך!
מכירה את זה מקרוב..ממני אצלי
ואת, את מיוחדת בעיני
את שלמה, ושלמות זה כוח
אוהבת אותך